כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ, וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ – כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר, וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר.

כֹּהֵן מָשִׁיחַ (שנמשח ככהן גדול) שֶׁחָטָא בשוגג וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ, מתפקידו, בשל זקנה או מום שפסל אותו, וְכֵן נָשִׂיא (מלך) שֶׁחָטָא בשוגג וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ לפני שהביא את חטאתו – כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר, וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר, כאילו הם עדיין בתפקידם, ולא שעירה או כבשה כמו אדם רגיל.

כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא, וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא –

כֹּהֵן מָשִׁיחַ (כהן גדול) שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ, שהועבר מתפקידו בשל זקנה או מום, וְאַחַר כָּךְ חָטָא בשוגג; וְכֵן הַנָּשִׂיא (מלך) שֶׁעָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ (הודח) וְאַחַר כָּךְ חָטָא בשוגג –

כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר, וְהַנָּשִׂיא כְּהֶדְיוֹט.

כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר, כאילו הוא עדיין בתפקידו, וְאילו הַנָּשִׂיא המודח – דינו כְּהֶדְיוֹט (אדם רגיל) שמביא כבשה או שעירה, ולא שעיר כנשיא.

חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ – הֲרֵי אֵלּוּ כַּהֶדְיוֹט.

אם חָטְאוּ בשוגג עַד שֶׁלֹּא (בטרם) נִתְמַנּוּ להיות כהן גדול או נשיא, וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ – הֲרֵי אֵלּוּ דינם לעניין זה כַּהֶדְיוֹט (כאדם רגיל), שהם מביאים על חטא זה כבשה או שעירה כחטאת של יחיד.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ – חַיָּיבִין. וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ – פְּטוּרִין.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם נוֹדַע לָהֶם שחטאו עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ – חַיָּיבִין בקרבן כהדיוט, ואם מִשֶּׁנִּתְמַנּוּ, שרק לאחר שהתמנו נודע להם שהיה זה חטא – פְּטוּרִין לגמרי. ואין הלכה כמותו.

וְאֵיזֶהוּ הַנָּשִׂיא? זֶה הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹהָיו" – נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה' אֱלֹהָיו.

ומבררים: וְאֵיזֶהוּ הַנָּשִׂיא שעליו דיברה התורה? זֶה הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת ה' אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם" (ויקרא ד,כב), ומכאן שמדובר בנָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו סמכות כלשהי אֶלָּא ה' אֱלֹהָיו, וזהו המלך, ואילו כל נשיא אחר כפוף למלך.

וְאֵיזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ? הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, לֹא הַמְרוּבֶּה בִּבְגָדִים.

וְאֵיזֶהוּ הכהן הַמָּשִׁיחַ שמביא פר חטאת אם חטא בשוגג? זה כהן גדול הַמָּשׁוּחַ לתפקידו בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כפי שציוותה התורה (ויקרא כא,י), ולֹא כהן גדול הַמְרוּבֶּה בִּבְגָדִים, שהתמנה על ידי לבישת שמונה בגדי כהן גדול, אך לא נמשח בשמן המשחה, שהוא מביא חטאת רגילה ככל אדם.

אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לַמְרוּבֶּה בְּגָדִים, אֶלָּא פַָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת.

אֵין הבדל להלכה בֵּין כֹּהֵן גדול הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לכהן גדול מְרוּבֶּה בְּגָדִים, אֶלָּא לעניין פָּר חטאת הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, כפי ששנינו.

וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר, אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה.

וְאֵין הבדל בֵּין כֹּהֵן גדול שמְשַׁמֵּשׁ בפועל לְכֹהֵן שֶׁעָבַר מתפקידו ככהן גדול, אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים שמביא הכהן הגדול (ויקרא טז,ו), וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה מנחה שהכהן הגדול מביא בכל יום (שם ו,טו). שכהן גדול שעבר פטור משני אלה.

זֶה וְזֶה שָׁוִין בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמְצוּוִּין עַל הַבְּתוּלָה, וַאֲסוּרִין עַל הָאַלְמָנָה, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן, וְלֹא פּוֹרְעִין, וְלֹא פּוֹרְמִין, וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ.

אבל זֶה וְזֶה שָׁוִין בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, הנעשית על ידי כהן גדול, ששניהם כשרים לכך, וּשניהם מְצוּוִּין עַל נישואין עם הַבְּתוּלָה בלבד, וַאֲסוּרִין עַל נישואי הָאַלְמָנָה (שם כא,יג–יד), וְאֵינָן מִטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן, שאם מתו קרוביהם אסור להם להיטמא כדי לטפל בקבורתם (שם פסוק יא), וְלֹא פּוֹרְעִין (מגדלים) את שערם לעולם, וְלֹא פּוֹרְמִין (קורעים) את בגדיהם מתוך אבלות על מת (שם פסוק י); וּמַחֲזִירִין שניהם במיתתם אֶת הָרוֹצֵחַ בשגגה מעיר המקלט לביתו, שחיוב הגלות שלו מסתיים במותו של הכהן הגדול (במדבר לה,כח).

כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה, וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה.

כֹּהֵן גָּדוֹל, כאשר מת אחד מקרוביו, פּוֹרֵם (קורע) את בגדו מִלְּמַטָּה, בתחתית הבגד, וְהַכהן ההֶדְיוֹט (רגיל) פורם מִלְמַעְלָה, בשפת הבגד העליונה, ככל אדם.

כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל, וְהַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב וְלֹא אוֹכֵל.

כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב קרבנות במקדש כשהוא אוֹנֵן, כלומר ביום שמת אחד מקרוביו, וְאולם לֹא אוֹכֵל באותו יום קדשים, וְהכהן הַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב כשהוא אונן וְלֹא אוֹכֵל.

כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ – קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. וְכָל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ – קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.

כָּל קרבן הַתָּדִיר (תמידי) מֵחֲבֵירוֹ, שנוהג לעתים תכופות יותר מהקרבן האחר, קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ, אם שניהם עומדים בו זמנית להקרבה, וְכן כָל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ, קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ לכל עניין.

פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים – פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכָל מַעֲשָׂיו.

אם היו פַּר חטאת של הכהן הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה שהובא על חטאת הקהל עוֹמְדִים וממתינים להקרבה – פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכָל מַעֲשָׂיו, שמקדימים את מעשי ההקרבה שלו.

הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה.

הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת. כאשר שניהם נתונים בסכנת חיים מצילים קודם את האיש, וכן מקדימים לְהָשִׁיב אֲבֵדָה של איש לפני של אישה.

וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת וּלְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית הַשֶּׁבִי.

ומצד שני, הָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לעניין צדקה, כאשר צריך לדאוג להם לִכְסוּת (לבוש), וכן לְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית הַשֶּׁבִי, אם נשבו בידי שודדים, יש להקדים את האישה, מפני שיש חשש שיאנסו אותה.

בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים לְקַלְקָלָה – הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה.

אבל בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים לְקַלְקָלָה, שגם האיש השבוי עלול להיאנס במשכב זכר – הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לפדות אותו ראשון.

כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי. לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל. יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר. וּמַמְזֵר לְנָתִין. וְנָתִין לְגֵר. וְגֵר לְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר.

כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי, לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר, מי שנולד מגילוי עריות, וּמַמְזֵר קודם לְנָתִין (מצאצאי הגבעונים), וְנָתִין לְגֵר, וְגֵר לְעֶבֶד כנעני מְשׁוּחְרָר.

אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּן שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ – מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ.

אֵימָתַי דיני קדימות אלה? בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּן שָׁוִין בחכמה. אֲבָל אִם הָיָה לפנינו מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם, וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ – תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ, שגדולת התורה עולה על גדולת הייחוס.