חזור
עבודה זרה
פרק באֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָרְבִיעָה.
אֵין מַעֲמִידִין (מניחים) בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת (מלונות דרכים) שֶׁל גּוֹיִם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָרְבִיעָה (משכב בהמה), דבר שאסור גם עליהם.
וְלֹא תִּתְיַחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת.
וְלֹא תִּתְיַחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת, לבוא על אישה שאסורה עליהם.
וְלֹא יִתְיַחֵד אָדָם עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכַת דָּמִים.
וְלֹא יִתְיַחֵד אָדָם מישראל עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכַת דָּמִים (רציחה).
בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה.
בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁבכך היא מְיַלֶּדֶת בֵּן שיגדל לַעֲבוֹדָה זָרָה,
אֲבָל נָכְרִית מְיַלֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל.
אֲבָל נָכְרִית מְיַלֶּדֶת בַּת יִשְׂרָאֵל.
בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית.
וכן בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית, מפני שעתיד לגדול לעבודה זרה,
אֲבָל נָכְרִית מֵנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרְאֵלִית בִּרְשׁוּתָהּ.
אֲבָל נָכְרִית מֵנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרְאֵלִית, ובתנאי שהיא עושה זאת בִּרְשׁוּתָהּ, בביתה, של בת ישראל.
מִתְרַפְּאִין מֵהֶן רִפּוּי מָמוֹן, אֲבָל לֹא רִפּוּי נְפָשׁוֹת.
מִתְרַפְּאִין מֵהֶן, מן הגויים, רִפּוּי מָמוֹן (רכוש), רפואת בעלי חיים, אֲבָל לֹא רִפּוּי נְפָשׁוֹת, רפואת בני אדם, מחשש שמא ימות תחת ידו.
וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכָל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן, אין מסתפרים אצל ספר גוי, בְּכָל מָקוֹם מפני הסכנה, שלא יחתוך הגוי את צווארו בתער. אלו דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר, אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינוֹ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר להסתפר, משום שאנשים רבים מצויים שם, אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינוֹ, במקום שאין עוברים בו רבים.
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה:
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה:
הַיַּיִן, וְהַחוֹמֶץ שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ יַיִן, וְחֶרֶס הַדְרִיָּינִי,
הַיַּיִן, שחוששים שמא הגוי ניסך אותו לעבודה זרה, ותקרובת עבודה זרה אסורה בהנאה. וְכן הַחוֹמֶץ שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּתוֹ יַיִן והחמיץ, שמא ניסכוהו כאשר היה יין. וְחֶרֶס הַדְרִיָּינִי, חתיכות מחרס מיוחד ספוג ביין מרוכז, שהיו משתמשים בהן חייליו של אדריאנוס במסעותיהם.
וְעוֹרוֹת לְבוּבִין.
וְעוֹרוֹת של בהמה לְבוּבִין (חתוכים במקום הלב), שהיו מוציאים מן הבהמה את הלב בעודה בחיים לפולחן עבודה זרה.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהַקֶּרַע שֶׁלּוֹ עָגוֹל – אָסוּר. מָשׁוּךְ – מוּתָּר.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהַקֶּרַע שֶׁלּוֹ עָגוֹל – אָסוּר, שכך היו עושים לעבודה זרה, ואילו בזמן שהקרע מָשׁוּךְ (מוארך) – מוּתָּר. וכן הלכה.
בָּשָׂר הַנִּכְנָס לַעֲבוֹדָה זָרָה – מוּתָּר. וְהַיּוֹצֵא – אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּזִבְחֵי מֵתִים. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
בָּשָׂר הַנִּכְנָס (שמביאים) לְבית עֲבוֹדָה זָרָה – מוּתָּר בהנאה, שעדיין לא השתמשו בו לפולחן. וְהַיּוֹצֵא משם – אָסוּר בהנאה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּזִבְחֵי מֵתִים, כינוי גנאי לבשר שנזבח לעבודה זרה, אלו דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
הַהוֹלְכִין לַתַּרְפּוּת – אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶם. וְהַבָּאִין – מוּתָּרִין.
הַהוֹלְכִין לַתַּרְפּוּת, לחגיגת עבודה זרה – אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת (לסחור) עִמָּהֶם, כדי שלא לסייע להם בכך, ושלא יודו לעבודה זרה על הצלחתם במשא ומתן. וְהַבָּאִין משם – מוּתָּרִין במשא ומתן, שכבר אין בכך חשש.
נוֹדוֹת הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶן, וְיַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּנוּס בָּהֶן – אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
נוֹדוֹת (שקי עור) של הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶן (כדי חרס) המשמשים לאחסון יין, וְיַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּנוּס בָּהֶן – אֲסוּרִין, היין שבהם אסור בגלל היין של הגויים שהיה ספוג בהם ונפלט ליין של ישראל, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, אלו דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין אִיסּוּרָן של היינות אִיסּוּר הֲנָאָה אלא אסורים בשתייה בלבד.
הַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּין שֶׁל גּוֹיִם – אֲסוּרִין, וִאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
הַחַרְצַנִּים (גרעיני הענבים) וְהַזַּגִּין (קליפות הענבים) שֶׁל גּוֹיִם, שנשארו לאחר דריכת הענבים ליין – אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, בגלל היין הספוג בהם, אלו דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִין: לַחִין – אֲסוּרִין. יְבֵשִׁין – מוּתָּרִין.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אם היו לַחִין – אֲסוּרִין משום היין שספוג בם, ואם היו יְבֵשִׁין – מוּתָּרִין באכילה.
הַמּוּרְיָיס וּגְבִינוֹת בֵּית אוּנְיָיקִי שֶׁל גּוֹיִם – אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
הַמּוּרְיָיס (מאכל העשוי מציר של דגים שנותנים לתוכו יין) וּגְבִינוֹת שמייצרים בבֵית אוּנְיָיקִי (שם מקום) שֶׁל גּוֹיִם – אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, מפני שחלקן מיוצר מקיבות של עגלים שנשחטו לעבודה זרה, אלו דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, אלא אסורים באכילה בלבד, כדין כל גבינות גויים, כמבואר במשנה הבאה. והלכה כחכמים.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ גְּבִינוֹת הַגּוֹיִם?
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה אָסְרוּ חכמים גְּבִינוֹת הַגּוֹיִם באכילה?
אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבָה שֶׁל נְבֵלָה.
אָמַר לוֹ רבי יהושע: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין (מגבנים) אוֹתָהּ בּתכולת קֵיבָה שֶׁל נְבֵלָה, בהמה שלא נשחטה שחיטה כשרה, והיא אסורה באכילה, ולכן אסורה גם הגבינה שמייצרים ממנה.
אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא קֵיבַת עוֹלָה חֲמוּרָה מִקֵּיבַת נְבֵלָה, וְאָמְרוּ: כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה – שׁוֹרְפָהּ חַיָּה; וְלֹא הוֹדוּ לוֹ, אֲבָל אָמְרוּ: אֵין נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין!
אָמַר לוֹ רבי ישמעאל: וַהֲלֹא תכולת קֵיבַת קרבן עוֹלָה חֲמוּרָה באיסורה מִזו של קֵיבַת נְבֵלָה, שהרי קרבן אסור בהנאה, ובכל זאת יש שאָמְרוּ: כֹּהֵן שֶׁדַּעְתּוֹ יָפָה, שאינו מקפיד במה שהוא אוכל, שׁוֹרְפָהּ חַיָּה, מותר לו לגמוע אותה ללא בישול. וְאמנם לֹא הוֹדוּ לוֹ חכמים, למי שאמר כך, אֲבָל אָמְרוּ: אֵין נֶהֱנִין לכתחילה מקיבת העולה, וְאולם אם עבר והשתמשו בה לֹא מוֹעֲלִין. הרי שלדעת הכול, אין ה'קיבה' נחשבת חלק מגוף הבהמה. ואם כן ב'קיבת' נבלה, שהיא עצמה חולין, אין סיבה לאסור!
חָזַר אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּקֵיבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
חָזַר ואָמַר לוֹ רבי יהושע לרבי ישמעאל טעם אחר לאיסור הגבינה: מִפְּנֵי שחששו חכמים שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָהּ בּתכולת החלב שבקֵיבַת עֶגְלֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שהיא אסורה בהנאה.
אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ בַּהֲנָאָה?
אָמַר לוֹ רבי ישמעאל: אִם כֵּן, לָמָּה לֹא אֲסָרוּהָ גם בַּהֲנָאָה?
הִשִּׂיאוֹ לְדָבָר אַחֵר. אָמַר לוֹ: יִשְׁמָעֵאל אָחִי, הֵיאָךְ אַתָּה קוֹרֵא – "כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן", אוֹ "כִּי טוֹבִים דּוֹדַיִיךְ"?
ולא ענה לו רבי יהושע, אלא הִשִּׂיאוֹ (העבירו) לְדָבָר אַחֵר. אָמַר לוֹ: יִשְׁמָעֵאל אָחִי, הֵיאָךְ אַתָּה קוֹרֵא את הפסוק בשיר השירים (א,ב): "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן", אוֹ: "כִּי טוֹבִים דּוֹדַיִיךְ"?
אָמַר לוֹ: "כִּי טוֹבִים דּוֹדַיִיךְ".
אָמַר לוֹ רבי ישמעאל: "כִּי טוֹבִים דּוֹדַיִיךְ" בלשון נקבה.
אָמַר לוֹ: אֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי חֲבֵירוֹ מְלַמֵּד עָלָיו – "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים".
אָמַר לוֹ: אֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי חֲבֵירוֹ, הפסוק הסמוך לו, מְלַמֵּד עָלָיו: "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים" וממילא יש לקרוא את הפסוק בלשון זכר.
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין, וְאֵין אִיסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה:
אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁל גּוֹיִם אֲסוּרִין, וְאֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, אלא רק באכילה:
חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ,
חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְאֵין יִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ בעת החליבה,
וְהַפַּת וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן.
וְהַפַּת וְהַשֶּׁמֶן שֶׁלָּהֶן, של גויים.
רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בַּשֶּׁמֶן.
ומוסיפים: רַבִּי יהודה הנשיא וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בַּשֶּׁמֶן.
וּשְׁלָקוֹת, וּכְבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וָחוֹמֶץ, וְטָרִית טְרוּפָה, וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה כִּלְבִּית שׁוֹטֶטֶת בּוֹ, וְהַחִילָק, וְקוֹרֶט שֶׁל חִלְתִּית, וּמֶלַח סַלְקוֹנְטִית – הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה.
וּשְׁלָקוֹת (תבשילים), וּכְבָשִׁין (ירקות כבושים) שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן או חוֹמֶץ, וְטָרִית טְרוּפָה, תערובת של מין דג קצוץ שלא ניכרים בה הקשקשים, שהם סימן לדג טהור. וְצִיר של דג שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה כִּלְבִּית שׁוֹטֶטֶת (שטה) בּוֹ, מפני שאם שטה בו – זהו סימן שזהו ציר של דג טהור. וְהַחִילָק, תערובת של דגים קטנים, שיש בה לעתים דגים טמאים. וְקוֹרֶט (חתיכה קטנה) של שרף שֶׁל חִלְתִּית (מין צמח חריף), שנחתך בסכין של הגויים. וּמֶלַח סַלְקוֹנְטִית, מין מלח מתובל בחלקי דג טמא או שומן חזיר – הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, אבל אֵין אִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה.
אֵלּוּ מוּתָּרִין בַּאֲכִילָה:
ואֵלּוּ מן הדברים של הנכרים מוּתָּרִין אף בַּאֲכִילָה:
חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי וְיִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ, וְהַדְּבָשׁ, וְהַדַּבְדְּנִיּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמְּנַטְּפִין, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם הֶכְשֵׁר מַשְׁקֶה.
חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ גּוֹי, וְיִשְׂרָאֵל רוֹאֵהוּ בעת החליבה. וְהַדְּבַשׁ, וְהַדַּבְדְּנִיּוֹת (אשכולות ענבים), אַף עַל פִּי שֶׁמְּנַטְּפִין משקה, ואין המיץ הזה נחשב יין שנאסר במגעו של הנכרי, וכן אֵין בָּהֶם, במיץ שיצא מהם, מִשּׁוּם הֶכְשֵׁר אוכלים לקבל טומאה במַשְׁקֶה שניתן עליהם, שאינו יין, שהוא מן המשקים הנחשבים לעניין זה.
וּכְבָשִׁין שֶׁאֵין דַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וְחוֹמֶץ, וְטָרִית שֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה, וְצִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דָּגָה, וְעָלֶה שֶׁל חִלְתִּית, וְזֵיתִים גְּלוּסְקָאוֹת הַמְגוּלְגָּלִין.
וכן מותר לאכול כל מיני כְּבָשִׂין שֶׁאֵין דַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וְחוֹמֶץ. וְטָרִית (מין דג) שֶׁאֵינָהּ טְרוּפָה (קצוצה), ורואים שדג טהור הוא. וְצִיר של דגים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דָּגָה, המוכיחה שמדובר בציר שנעשה מדגים טהורים. וְעָלֶה שֶׁל חִלְתִּית, ולא קורט שחתוך בסכין. וְזֵיתִים גְּלוּסְקָאוֹת הַמְגוּלְגָּלִין, זיתים שמניחים בכלים כדי שיתחממו ויתרככו.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַשְּׁלוּחִין – אֲסוּרִין.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: זיתים הַשְּׁלוּחִין (רכים ביותר, שהגלעין נשמט מהם) – אֲסוּרִין, מפני שיש לחשוש שרוככו ביין או בחומץ.
הַחֲגָבִים הַבָּאִים מִן הַסְּלוּלָה – אֲסוּרִין. מִן הַהֶפְתֵּק – מוּתָּרִין.
הַחֲגָבִים הַבָּאִים מִן הַסְּלוּלָה (מן הסלים) שמוכר החנווני – אֲסוּרִין, שמא זילפו עליהם יין סמוך למכירה, והבאים מִן הַהֶפְתֵּק (מקום אחסון ארעי) – מוּתָּרִין.
וְכֵן לִתְרוּמָה.
וְכֵן הדין לִתְרוּמָה, שכהן שחשוד במכירת תרומה לרבים – אסור לקנות מן הסלים שלפניו, ומותר לקנות מן המחסן.