חזור
יומא
פרק זבָּא לוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל לִקְרוֹת.
בָּא לוֹ הכֹּהֵן הגָּדוֹל לעזרת הנשים לִקְרוֹת בתורה את פרשת היום.
אִם רָצָה לִקְרוֹת בְּבִגְדֵי בוּץ – קוֹרֵא. וְאִם לֹא – קוֹרֵא בְּאִצְטְלִית לָבָן מִשֶּׁלּוֹ.
ותחילה מעירים: קריאה זו אינה חלק מסדר העבודה, ולכן אִם רָצָה לִקְרוֹת כשהוא לבוש בְּבִגְדֵי בוּץ, פשתן, כלומר בגדי הלבן המיוחדים לעבודת היום שהוא לבוש בהם כעת – קוֹרֵא בהם, וְאִם לֹא – קוֹרֵא בְּאִצְטְלִית, חלוק, לָבָן מִשֶּׁלוֹ, שאינו מבגדי הקודש.
חַזַּן הַכְּנֶסֶת נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן, וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל; וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל, וְקוֹרֵא עוֹמֵד.
חַזַּן, שמש, בית הַכְּנֶסֶת שבהר הבית נוֹטֵל סֵפֶר תּוֹרָה וְנוֹתְנוֹ לְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת, הממונה על בית הכנסת, וְרֹאשׁ הַכְּנֶסֶת נוֹתְנוֹ לַסְּגָן, המשנה לכהן הגדול, וְהַסְּגָן נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל; וְכֹהֵן גָּדוֹל עוֹמֵד וּמְקַבֵּל את הספר מידו, וְקוֹרֵא כשהוא עוֹמֵד.
וְקוֹרֵא ‘אַחֲרֵי מוֹת׳ וְ׳אַךְ בֶּעָשׂוֹר'.
וְקוֹרֵא בספר פרשת ‘אַחֲרֵי מוֹת' (ויקרא פרק טז), שם מתואר סדר העבודה, ופרשת 'אַךְ בֶּעָשׂוֹר' (ויקרא כג,כו–לב) שבפרשת המועדים.
וְגוֹלֵל סֵפֶר תּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ, וְאוֹמֵר: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרָאתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. וּבֶעָשׂוֹר שֶׁבְּחוּמַּשׁ הַפְּקוּדִים קוֹרֵא עַל פֶּה.
וְגוֹלֵל את סֵפֶר התּוֹרָה וּמַנִּיחוֹ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר: יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקָּרָאתִי לִפְנֵיכֶם כָּתוּב כָּאן. ופרשת "וּבֶעָשׂוֹר" שֶׁבְּחוּמַּשׁ הַפְּקוּדִים (במדבר כט,ז–יא) הוא קוֹרֵא עַל פֶּה.
וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ שְׁמֹנֶה בְּרָכוֹת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן (וְעַל יְרוּשָׁלַיִם בִּפְנֵי עַצְמָהּ) וְעַל הַכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה.
וּמְבָרֵךְ עָלֶיהָ על הקריאה שְׁמֹנֶה בְּרָכוֹת: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה שבמקדש, וְעַל הַהוֹדָאָה, וְעַל מְחִילַת הֶעָוֹן, וברכה עַל הַמִּקְדָּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וברכה עַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי עַצְמָן (וברכה עַל יְרוּשָׁלַיִם בִּפְנֵי עַצְמָהּ), וברכה עַל הַכֹּהֲנִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וברכה נוספת עַל שְׁאָר הַתְּפִלָּה, שיקבל ה' את שאר תפילות ישראל.
הָרוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא – אֵינוֹ רוֹאֶה פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים;
הָרוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא – אֵינוֹ רוֹאֶה פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים;
וְהָרוֹאֶה פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים – אֵינוֹ רוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא.
וְהָרוֹאֶה פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִים – אֵינוֹ רוֹאֶה כֹּהֵן גָּדוֹל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא.
וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, וּמְלֶאכֶת שְׁנֵיהֶן שָׁוָה כְּאַחַת.
וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לראות שניהם כאחד, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה ביניהם, וּמְלֶאכֶת שְׁנֵיהֶן שָׁוָה כְּאַחַת, שהיו נעשים באותו זמן.
אִם בְּבִגְדֵי בוּץ קוֹרֵא – קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו; פָּשַׁט, יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג; הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
אִם בְּבִגְדֵי בוּץ, פשתן, בגדי לבן של עבודת יום הכיפורים היה הכהן הגדול קוֹרֵא, קִדֵּשׁ, רחץ, יָדָיו וְרַגְלָיו תחילה מקיתון של זהב לצורך פשיטת בגדי הקודש; פָּשַׁט את בגדיו, יָרַד למקווה וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג, התנגב, הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם, וְאֶת שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים בְּנֵי שָׁנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וְיָצָא וְעָשָׂה, שחט והקריב על המזבח, אֶת אֵילוֹ, האיל שהביא יחד עם פר החטאת (ויקרא טז,ג), וְאֶת אֵיל הָעָם שהובא יחד עם שני השעירים (שם פסוק ה), וְאֶת שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים בְּנֵי שָׁנָה. מקרבן המוסף של יום הכיפורים (במדבר כט,ח), אלו דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיוּ קְרֵבִין.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שבעת הכבשים – קודם לכן, עִם קרבן תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיוּ קְרֵבִין, כדרך המוספים שבכל יום טוב. והלכה כרבי עקיבא.
וּפַר הָעוֹלָה וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, הָיוּ קְרֵבִין עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.
וממשיכה המשנה את דברי רבי אליעזר: וּפַר הָעוֹלָה וְשָׂעִיר חטאת הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, שדמו הוזה על המזבח החיצון, ולא בקודש הקדשים, שגם הם חלק מן המוספים, הָיוּ קְרֵבִין כעת, עִם קרבן תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפֵּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט את בגדי הזהב, וְיָרַד למקווה וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפֵּג, והֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה.
נִכְנַס לקודש הקדשים לְהוֹצִיא משם אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה של הקטורת שהניח שם (לעיל פ"ה מ"א).
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט וְיָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
לאחר שיצא קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט את בגדי לבן, וְיָרַד למקווה וְטָבַל ועָלָה וְנִסְתַּפֵּג, והֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב, וְלָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
וְנִכְנַס לְהַקְטִיר קְטוֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּלְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת.
וְנִכְנַס להיכל לְהַקְטִיר קְטוֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וּלְהֵטִיב, לתקן, ולהדליק אֶת הַנֵּרוֹת, שהן סוף עבודת היום.
וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ, וְלָבַשׁ.
וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט את בגדי הזהב, והֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי עַצְמוֹ, וְלָבַשׁ, שהרי נגמרה עבודת יום הכיפורים.
וּמְלַוִּין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ.
וּמְלַוִּין אוֹתוֹ כל העם עַד בֵּיתוֹ, משם יצא שבעה ימים לפני יום הכיפורים לצורך ההכנות לעבודת היום.
וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.
וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה הכהן הגדול לְאוֹהֲבָיו וידידיו, בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם מִן הַקֹּדֶשׁ.
כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמֹנָה כֵּלִים,
כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ, עובד, בכל ימות השנה בִּשְׁמֹנָה כֵּלִים, בגדים,
וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה:
וְהַהֶדְיוֹט משמש בְּאַרְבָּעָה:
בִּכְתוֹנֶת, וּמִכְנָסַיִם, וּמִצְנֶפֶת, וְאַבְנֵט.
ההדיוט משמש בִּכְתוֹנֶת, וּמִכְנָסַיִם, וּמִצְנֶפֶת, וְאַבְנֵט.
מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל: חשֶׁן, וְאֵפוֹד, וּמְעִיל, וְצִיץ.
מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל עוד ארבעה בגדים: חשֶׁן, וְאֵפוֹד, וּמְעִיל, וְצִיץ.
בְּאֵלוּ נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתוּמִּים.
בְּאֵלּוּ שמונה בגדים, כשהכהן הגדול לבוש בהם, נִשְׁאָלִין בְּאוּרִים וְתוּמִּים.
וְאֵין נִשְׁאָלִין אֶלָּא לַמֶּלֶךְ, וּלְבֵית דִּין, וּלְמִי שֶׁהַצִּבּוּר צָרִיךְ בּוֹ.
ומעירים: וְאֵין נִשְׁאָלִין באורים ותומים אֶלָּא או לַמֶּלֶךְ או לְבֵית דִּין הגדול, הסנהדרין, וכן לְמִי שֶׁהַצִּבּוּר העם כולו צָרִיךְ בּוֹ, לו.