הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה.

הוֹצִיאוּ לוֹ לכהן הגדול מלשכת הכלים שני כלים, אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה, כף ריקה ומחתה מלאה קטורת;

וְחָפַן מְלֹא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף; הַגָּדוֹל לְפִי גָּדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ, וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ.

וְחָפַן מן המחתה קטורת מְלֹא חָפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף; הַגָּדוֹל, כהן שידיו גדולות נותן לְפִי גָּדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קָטְנוֹ. וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ של הקטורת שמקטירים בפנים בהתאם לגודל ידיו של הכהן.

נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ. הָיָה מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי הַפָּרוֹכֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּבֵינֵיהֶן אַמָּה.

נָטַל הכהן הגדול אֶת הַמַּחְתָּה עם הגחלים בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף ובה הקטורת בִּשְׂמֹאלוֹ ונכנס להיכל; הָיָה מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל לכיוון מערב עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי הַפָּרוֹכֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּבֵינֵיהֶן היה רווח של אַמָּה, כחצי מטר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָּרוֹכֶת אַחַת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִבְדִּילָה הַפָּרוֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים".

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָּרוֹכֶת אַחַת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִבְדִּילָה הַפָּרוֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים" (שמות כו,לג) – פרוכת אחת ולא שתיים.

הַחִיצּוֹנָה הָיְתָה פְּרוּפָה מִן הַדָּרוֹם, וְהַפְּנִימִית מִן הַצָּפוֹן. מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַצָּפוֹן. הִגִּיעַ לַצָּפוֹן – הוֹפֵךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם, מְהַלֵּךְ לִשְׂמֹאלוֹ עִם הַפָּרוֹכֶת עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָאָרוֹן. הִגִּיעַ לָאָרוֹן – נוֹתֵן אֶת הַמַּחְתָּה בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים. צָבַר אֶת הַקְּטוֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, וְנִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ עָשָׁן.

הפרוכת הַחִיצּוֹנָה הָיְתָה פְּרוּפָה, מקופלת מעט בסופה ומחוברת בקרסים, כדי לאפשר כניסה מִן הַדָּרוֹם, וְהפרוכת הַפְּנִימִית הייתה פרופה מִן הַצָּפוֹן. נכנס הכהן בפתח החיצוני שמדרום, מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן, בין הפרוכות, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַצָּפוֹן. הִגִּיעַ לַצָּפוֹן, ושם נכנס לקודש הקדשים, הוֹפֵךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם, ואז מְהַלֵּךְ לִשְׂמֹאלוֹ עִם הַפָּרוֹכֶת, כלומר כשהפרוכת לשמאלו, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ מול לָאָרוֹן, שבאמצע קודש הקדשים. הִגִּיעַ לָאָרוֹן נוֹתֵן אֶת הַמַּחְתָּה, ובה הגחלים על הרצפה, בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים, מוטות הנשיאה של הארון, הבולטים קדימה. חפן בידיו את הקטורת מן הכף, צָבַר אֶת הַקְּטוֹרֶת עַל גַּבֵּי הגֶּחָלִים, וְנִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ עָשָׁן.

יָצָא וּבָא לוֹ בְּדֶרֶךְ בֵּית כְּנִיסָתוֹ. וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן.

יָצָא וּבָא לוֹ בְּדֶרֶךְ בֵּית כְּנִיסָתוֹ, כלומר צועד אחורנית כשפניו כלפי הארון, כדרך שנכנס, שלא להפנות את אחוריו אל הקודש, וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, בהיכל.

וְלֹא הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל.

וְלֹא הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ שם, כדי שֶׁלּא לְהַבְעִית, להפחיד, אֶת יִשְׂרָאֵל, שיחששו שמא מת בקודש הקדשים.

מִשֶּׁנִּיטַּל הָאָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, וּ׳שְׁתִיָּה׳ הָיְתָה נִקְרֵאת, גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן.

מִשֶּׁנִּיטַּל הָאָרוֹן בגלות הבית הראשון על ידי נבוכדנצר, מה היו עושים? אֶבֶן הָיְתָה שָׁם בקודש הקדשים מִימוֹת הנְבִיאִים הרִאשׁוֹנִים, שמואל ודוד ושלמה, שייסדו ובנו את המקדש, ואבן זו 'שְׁתִיָּה' הָיְתָה נִקְרֵאת, והייתה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן את המחתה וצובר עליה את הקטורת.

נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ; נִכְנַס לִמְקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה.

לאחר שיצא מקודש הקדשים, נָטַל הכהן הגדול אֶת הַדָּם של פר החטאת מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס, מערבב, בּוֹ על מדרגות ההיכל, כדי שלא ייקרש (לעיל פ״ד מ״ג). נִכְנַס שוב לִמְקוֹם שֶׁנִּכְנַס קודם לכן, כלומר לקודש הקדשים, וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד מול הארון, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ, מן הדם, באצבעו הזאה אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע הזאות לְמַטָּה, שנאמר: ״וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה, וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים״ (ויקרא טז,יד).

וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף.

וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה, על הכפורת, כיסוי הארון, ממש, וְלֹא לְמַטָּה ממש, על הקרקע, אֶלָּא כְּמַצְלִיף, שמניף ידו למעלה ומוריד ידו למטה.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: 'אַחַת', 'אַחַת וְאַחַת', 'אַחַת וּשְׁתַּיִם', 'אַחַת וְשָׁלשׁ', 'אַחַת וְאַרְבַּע', 'אַחַת וְחָמֵשׁ', 'אַחַת וָשֵׁשׁ', 'אַחַת וָשֶׁבַע'.

וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה בהזאותיו, שלא יטעה: 'אַחַת' להזאה שכלפי מעלה, וחוזר ומונה להזאות שלמטה: 'אַחַת וְאַחַת', 'אַחַת וּשְׁתַּיִם', 'אַחַת וְשָׁלשׁ', 'אַחַת וְאַרְבַּע', 'אַחַת וְחָמֵשׁ', 'אַחַת וָשֵׁשׁ', 'אַחַת וָשֶׁבַע'.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הָזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל.

יָצָא משם וְהִנִּיחוֹ, את המזרק עם דם הפר שנותר בתוכו, עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל.

הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר; שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ. נִכְנַס לִמְקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה; וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: 'אַחַת', 'אַחַת וְאַחַת', 'אַחַת וּשְׁתַּיִם' וכו'.

הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר; שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בַּמִּזְרָק אֶת דָּמוֹ. נִכְנַס לִמְקוֹם שֶׁנִּכְנַס, לקודש הקדשים, וְעָמַד בִּמְקוֹם שֶׁעָמַד, מול הארון, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ, מן הדם שבמזרק, באצבעו הזאה אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע הזאות לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה ממש וְלֹא לְמַטָּה ממש, אֶלָּא כְּמַצְלִיף, שמניף ידו למעלה ומוריד ידו למטה. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה, כדרך שמנה בדם הפר: 'אַחַת', 'אַחַת וְאַחַת', 'אַחַת וּשְׁתַּיִם', 'אַחַת וְשָׁלשׁ', 'אַחַת וְאַרְבַּע', 'אַחַת וְחָמֵשׁ', 'אַחַת וָשֵׁשׁ', 'אַחַת וָשֶׁבַע'.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל.

יָצָא וְהִנִּיחוֹ את המזרק ובו דם השעיר עַל כַּן הזהב הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה בַּהֵיכָל, ונטל דם הפר מן הכן שהיה מונח עליו.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַּן אֶחָד בִּלְבָד, נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַּן אֶחָד בִּלְבָד. ולשיטתו, נָטַל המזרק עם דַּם הַפַּר מן הכן וְהִנִּיחַ המזרק עם דַּם הַשָּׂעִיר במקומו. ואין הלכה כמותו.

וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין וכו'. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה וכו'.

ולאחר שנטל דם הפר הִזָּה מִמֶּנּוּ (מדם הפר) באצבעו עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד (מול) הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: 'אַחַת', 'אַחַת וְאַחַת', 'אַחַת וּשְׁתַּיִם', 'אַחַת וְשָׁלשׁ', 'אַחַת וְאַרְבַּע', 'אַחַת וְחָמֵשׁ', 'אַחַת וָשֵׁשׁ', 'אַחַת וָשֶׁבַע'.

נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה וכו'.

לאחר שהִזה מדם הפר על הפרוכת, נָטַל הכהן הגדול דַּם הַשָּׂעִיר מן הכן, וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ, מדם השעיר, עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ כדרך שעשה בדם הפר, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּין לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: 'אַחַת', 'אַחַת וְאַחַת', 'אַחַת וּשְׁתַּיִם', 'אַחַת וְשָׁלשׁ', 'אַחַת וְאַרְבַּע', 'אַחַת וְחָמֵשׁ', 'אַחַת וָשֵׁשׁ', 'אַחַת וָשֶׁבַע'.

עֵירָה דַּם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָּרֵיקָן.

לאחר מכן עֵירָה, שפך, דַּם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר, וחזר וְנָתַן אֶת הדם מן המזרק הַמָּלֵא בּמזרק הרֵיקָן, כדי לערב יפה את הדמים לצורך ההזאות משניהם יחד על מזבח הזהב, כמבואר במשנה הבאה.

״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳״ – זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב. הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד.

"וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלָיו״ (ויקרא טז,יח) – זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב שבהיכל, מזבח הקטורת; הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד, הולך סביב המזבח עם המזרק ונותן באצבעו מלמעלה למטה על כל אחת מן הקרנות.

מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל? מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מִזְרָחִית.

מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל? מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, ומשם הולך לקרן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, משם לקרן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, ואחר כך לקרן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית.

מְקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן – מִשָּׁם הָיָה גּוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.

וסימן לדבר: מְקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּנתינה של דם חַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, בקרן דרומית מזרחית (ראו זבחים פ״ה מ״ג) – מִשָּׁם הָיָה גּוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הכהן לא היה הולך סביב המזבח, אלא בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא, מזה, על ארבע הקרנות, שהרי מזבח זה היה קטן, אמה (כ-50 ס"מ) על אמה, בגובה שתי אמות.

וְעַל כּוּלָּן הָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו, שֶׁעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָה לְמַטָּה.

וְעַל כל הקרנות כּוּלָּן, הָיָה נוֹתֵן את הדם מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, חוּץ מִזּוֹ, הקרן, שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו, שְׁעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן את הדם מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, כדי שלא ייזל הדם לתוך השרוול שלו.

הִזָּה עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים,

הִזָּה עַל טָהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, במקום שהוא נקי מגחלים ואפר הקטורת, שֶׁבַע פְּעָמִים;

וּשְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן.

וּשְׁיָרֵי הַדָּם שנשארו בתוך המזרק הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן;

וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן – הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי.

אגב כך מעירים: ושיירי הדם שֶׁל קרבנות שמזים מדמם על מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי של מזבח החיצון.

אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזֶבֶל, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן.

ומוסיפים: אֵלּוּ וָאֵלּוּ, בין שיירי המזבח הפנימי ובין שיירי המזבח החיצון, היו מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה, בתעלת המים, שהייתה עוברת בעזרה, וְיוֹצְאִין דרכה לְנַחַל קִדְרוֹן שלמרגלות הר הבית, וְנִמְכָּרִין על ידי גזברי ההקדש לַגַּנָּנִין, בעלי הגינות, לְזֶבֶל, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן, יש בהם דין מעילה, אם לא שילמו תמורתם, מפני שהם רכוש ההקדש.

כָּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר עַל הַסֵּדֶר, אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵרוֹ – לא עָשָׂה כְּלוּם.

כָּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר עַל הַסֵּדֶר, לפי הסדר ששנינו במשנה, אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה מאלה לַחֲבֵרוֹ, כגון ההזיות מדם הפר והשעיר להקטרת הקטורת בפנים – לֹא עָשָׂה כְּלוּם וצריך לחזור ולעשותו.

הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר – יַחֲזוֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר לְאַחַר דַּם הַפָּר.

וכן אם הִקְדִּים והזה דַּם הַשָּׂעִיר קודם לְדַם הַפָּר שלא כסדר – יַחֲזוֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר לְאַחַר שיזה מדַּם הַפָּר, כדי שתהיה ההזאה כסדרה.

וְאִם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים נִשְׁפַּךְ הַדָּם – יָבִיא דָּם אַחֵר, וְיַחֲזוֹר וְיַזֶּה בַּתְּחִלָּה בִּפְנִים.

וְאִם עַד שֶׁלּא גָּמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים, ההזאות שבקודש הקדשים, נִשְׁפַּךְ הַדָּם שבמזרק – יָבִיא דָּם אַחֵר, ישחט פר או שעיר אחר, וְיַחֲזוֹר וְיַזֶּה בַּתְּחִלָּה, מתחילה, את כל ההזאות בִּפְנִים.

וְכֵן בַּהֵיכָל, וְכֵן בְּמִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁכּוּלָּן כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן.

וְכֵן אם נשפך הדם לפני שגמר את המתנות שבַּהֵיכָל על הפרוכת, יחזור ויזה את ההזאות של ההיכל; וְכֵן במתן הדם על גבי מִזְבַּח הַזָּהָב – יתחיל מחדש את המתנות על מזבח הזהב. ואין צורך לחזור ולעשות את כל סדר העבודה כולו מתחילתו, לפי שֶׁכּוּלָּן, כל אחת מהן, כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן.

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמְּקוֹם שֶׁפָּסַק – מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל.

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: גם בהזאות שבאותו מקום אין צורך לחזור לתחילת ההזאות אלא מִמְּקוֹם שֶׁפָּסַק, מן השלב שבו נשפך הדם – מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל. ואין הלכה כמותם.