סוּכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה – פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.

סוּכָּה שֶׁהִיא, הסכך שלה, גְּבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה (9.6 מטרים) – פְּסוּלָה. ורַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. ואין הלכה כמותו.

וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְשֶׁאֵין לָהּ שְׁלשָׁה דְּפָנוֹת, וְשֶׁחַמָּתָהּ מְרוּבָּה מִצִּילָּתָהּ – פְּסוּלָה.

וְכן סוכה שֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים (86 ס״מ), או שֶׁאֵין לָהּ שְׁלשָׁה דְּפָנוֹת, או שֶׁחַמָּתָהּ, אור החמה הנכנס דרך הסכך, מְרוּבָּה מִצִּילָּתָהּ, מן הצל שלה – פְּסוּלָה.

סוּכָּה יְשָׁנָה – בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.

סוּכָּה יְשָׁנָה – בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין למצוות סוכה, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.

וְאֵיזוֹ הִיא סוּכָּה יְשָׁנָה? כָּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קוֹדֶם לֶחָג שְׁלשִׁים יוֹם. אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם חַג – אֲפִילּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּשֵׁרָה.

וְאֵיזוֹ הִיא סוּכָּה יְשָׁנָה שבית שמאי פוסלים? כָּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קוֹדֶם לֶחָג הסוכות שְׁלשִׁים יוֹם, שמן הסתם לא לצורך החג עשאה אלא לצרכים אחרים. אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ במפורש לְשֵׁם החַג, אֲפִילּוּ אם עשאה מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה שעברה – כְּשֵׁרָה.

הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ תַּחַת הָאִילָן – כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.

הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ תַּחַת הָאִילָן – כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, ופסולה.

סוּכָּה עַל גַּבֵּי סוּכָּה – הָעֶלְיוֹנָה כְּשֵׁרָה, וְהַתַּחְתּוֹנָה פְּסוּלָה.

עשה סוּכָּה עַל גַּבֵּי סוּכָּה – הָעֶלְיוֹנָה כְּשֵׁרָה, וְהַתַּחְתּוֹנָה פְּסוּלָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֵין דִּיּוּרִין בָּעֶלְיוֹנָה – הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֵין דִּיּוּרִין בּסוכה העֶלְיוֹנָה, שאינה ראויה לדור בה – הַתַּחְתּוֹנָה כְּשֵׁרָה.

פֵּירַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה,

פֵּירַס עָלֶיהָ, על סכך הסוכה, סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה, השמש,

אוֹ תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר,

אוֹ שפירס סדין תַּחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר, עלים הנושרים מן הסכך,

אוֹ שֶׁפֵּירַס עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף –

אוֹ שֶׁפֵּירַס סדין עַל גַּבֵּי הַקִּינוֹף, מבנה בעל מוטות קבועים בארבע פינות המיטה שביניהם מתוחים מוטות או חוטים כמין אפריון –

פְּסוּלָה.

פְּסוּלָה, והיושב בסוכות כאלו לא יצא ידי חובה, מפני שהוא יושב בצל הסדין, שפסול לסכך בו (ראו במשנה הבאה).

אֲבָל פּוֹרֵס הוּא עַל גַּבֵּי נַקְלִיטֵי הַמִּטָּה.

אֲבָל פּוֹרֵס הוּא סדין עַל גַּבֵּי נַקְלִיטֵי הַמִּטָּה, שני מוטות קבועים באמצע המיטה, האחד לראשה והשני למראשותיה, ומוט או חוט מתוח ביניהם, שאין דבר זה נחשב כסוכה.

הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן, וְאֶת הַדְּלַעַת, וְאֶת הַקִּיסּוֹם וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּהּ – פְּסוּלָה.

הִדְלָה עָלֶיהָ, על הסוכה, אֶת הַגֶּפֶן וְאֶת הַדְּלַעַת וְאֶת הַקִּיסּוֹם, קיסוס, צמחים מטפסים שענפיהם מתפשטים הרבה, וְסִיכֵּךְ אותם עַל גַּבָּהּ – פְּסוּלָה, שאין מסככים בצמחים מחוברים לקרקע.

וְאִם הָיָה סִיכּוּךְ הַרְבֵּה מֵהֶן, אוֹ שֶׁקְּצָצָן – כְּשֵׁרָה.

וְאִם הָיָה הסִיכּוּךְ, הסכך הכשר, הַרְבֵּה, מרובה, מֵהֶן, מענפיהם של צמחים אלו, אוֹ שֶקְּצָצָן, את הענפים, ושוב אינם מחוברים לקרקע – כְּשֵׁרָה.

זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה וְאֵין גִּידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ – אֵין מְסַכְּכִין בּוֹ.

זֶה הַכְּלָל בסכך: כָּל דבר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טוּמְאָה (כגון סדין) וְכן כל דבר שאֵין גִּידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, שאינו מן הצומח – אֵין מְסַכְּכִין בּוֹ.

וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ – מְסַכְּכִין בּוֹ.

וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה וְגם גִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ – מְסַכְּכִין בּוֹ.

חֲבִילֵי קַשׁ, וַחֲבִילֵי עֵצִים, וַחֲבִילֵי זְרָדִין – אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן.

חֲבִילֵי, חבילות, קַשׁ, וכן חֲבִילֵי עֵצִים, וכן חֲבִילֵי זְרָדִין, ענפים דקים, שקושרים אותם יחד – אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן.

וְכוּלָּן שֶׁהִתִּירָן – כְּשֵׁרוֹת.

וְכוּלָּן שֶׁהִתִּירָן, את החבל הקושר אותן – כְּשֵׁרוֹת לסיכוך.

וְכוּלָּן כְּשֵׁרוֹת לַדְּפָנוֹת.

וְכוּלָּן, אף בהיותן חבילות קשורות, כְּשֵׁרוֹת לַדְּפָנוֹת, שניתן לעשות את דופנות הסוכה מכל דבר.

מְסַכְּכִין בַּנְּסָרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.

מְסַכְּכִין בַּנְּסָרִים, קרשים, שכיוצא בהם עושים תקרה לבית, אלו דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.

נָתַן עָלֶיהָ נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִישַׁן תַּחְתָּיו.

נָתַן עָלֶיהָ, על הסוכה, נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים (32 ס״מ), שגם לדעת רבי יהודה, אין מסככים את הסוכה בנסרים כאלו – הסוכה כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלּא יִישַׁן תַּחְתָּיו, תחת נסר זה.

תִּקְרָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַעֲזִיבָה –

תִּקְרָה, העשויה נסרים צמודים זה לזה, שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַעֲזִיבָה, ציפוי של טיט ועפר, ויש אפשרות מעשית להפוך אותה לסוכה – כיצד ינהג בה כדי להכשיר אותה לסוכה?

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נחלקו בכך בית שמאי ובית הלל,

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְפַקְפֵּק וְנוֹטֵל אַחַת מִבֵּינְתַיִם.

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְפַקְפֵּק, מנענע, את הנסרים, וְגם נוֹטֵל נסר אַחַת מִבֵּינְתַיִם, בין נסר לנסר, כדי שייווצר חלל, ונותן במקומו סכך כשר.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְפַקְפֵּק, אוֹ נוֹטֵל אַחַת מִבֵּינְתַיִם.

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: או מְפַקְפֵּק את הנסרים, אוֹ נוֹטֵל אַחַת מִבֵּינְתַיִם ומניח במקומו סכך כשר.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹטֵל אַחַת מִבֵּינְתַיִם, וְאֵין מְפַקְפֵּק.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לא נחלקו בכך בית שמאי ובית הלל, אלא כולם סבורים שנוֹטֵל אַחַת מִבֵּינְתַיִם, וְאֵין מְפַקְפֵּק, כלומר פקפוק אינו מועיל. והלכה כבית הלל לפי שיטת רבי יהודה.

הַמְקָרֶה סוּכָּתוֹ בִּשְׁפוּדִין אוֹ בַּאֲרוּכוֹת הַמִּטָּה, אִם יֵשׁ רֶיוַח בֵּינֵיהֶן כְּמוֹתָן כְּשֵׁרָה.

הַמְקָרֶה סוּכָּתוֹ, עושה לה תקרה, בִּשְׁפוּדִין של מתכת אוֹ בַּאֲרוּכוֹת, מוטות האורך של, הַמִּטָּה, שפסולים לסיכוך, מפני שהם ראויים לקבל טומאה (לעיל משנה ד), אִם יֵשׁ רֶיוַח בֵּינֵיהֶן, בין השפודים או המוטות, כְּמוֹתָן, כרוחב שלהם עצמם, וברווח זה יש סכך כשר – הרי סוכה זו כְּשֵׁרָה.

הַחוֹטֵט בַּגָּדִישׁ לַעֲשׂוֹת בּוֹ סוּכָּה – אֵינָהּ סוּכָּה.

הַחוֹטֵט, העושה חור, בַּגָּדִישׁ, בערימת תבואה גדולה, כדי לַעֲשׂוֹת בּוֹ בתוכו סוּכָּה – אֵינָהּ סוּכָּה, מפני שמצווה שאדם יעשה את הסוכה (כלומר, יניח סכך על הדפנות), וכאן הסכך כבר עשוי.

הַמְשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלשָׁה טְפָחִים – פְּסוּלָה.

הַמְשַׁלְשֵׁל, תולה, דְּפָנוֹת של סוכה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, אִם גָּבוֹהַּ הדופן מִן הָאָרֶץ שְׁלשָׁה טְפָחִים (24 ס״מ) – הרי זו סוכה פְּסוּלָה, שאין היא נחשבת כדופן, אם אינה סמוכה לקרקע.

מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים – כְּשֵׁרָה.

לעומת זאת, כשמעמיד את הדפנות מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אִם גָּבוֹהַּ הדופן מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים (80 ס״מ) – הרי זו סוכה כְּשֵׁרָה, אף אם לא הגיעה הדופן אל הסכך.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּה לְמַעְלָה עֲשָׂרָה טְפָחִים – כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאם בונה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה דופן בת עֲשָׂרָה טְפָחִים כשרה, כָּךְ אם משלשל את הדפנות מִלְמַעְלָה לְמַטָּה דופן בת עֲשָׂרָה טְפָחִים כשרה, ואף אם היא גבוהה מן הארץ שלושה טפחים או יותר. ואין הלכה כרבי יוסי.

הִרְחִיק אֶת הַסִּיכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלשָׁה טְפָחִים – פְּסוּלָה.

ומוסיפים: אף שהסכך יכול להיות גבוה בהרבה מן הדפנות, לא ניתן להרחיק אותו מהן. ואם הִרְחִיק אֶת הַסִּיכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלשָׁה טְפָחִים לרוחב, ואוויר ביניהם – הסוכה פְּסוּלָה.

בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו, אִם יֵשׁ מִן הַכּוֹתֶל לַסִּיכּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת – פְּסוּלָה.

בַּיִת שֶׁנִּפְחַת, שגגו קרס ונעשה חור גדול במרכזו, וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּיו, אִם יֵשׁ מִן הַכּוֹתֶל לַסִּיכּוּךְ מרחק אַרְבַּע אַמּוֹת (כ-2 מטר) או יותר – הרי זו סוכה פְּסוּלָה. ובפחות מכן, הרי היא כשרה, שאנו מחשיבים את חלק התקרה שנשאר כאילו הוא המשך של הכותל ("דופן עקומה").

וְכֵן חָצֵר שֶׁהִיא מוּקֶפֶת אַכְסַדְרָה.

וְכֵן חָצֵר פנימית שֶׁהִיא מוּקֶפֶת באַכְסַדְרָה, שורת עמודים ועליה תקרה, סמוכה לכותלי הבתים שמסביב, וחלל פנוי באמצע החצר, וסיכך את החלל, אם היה רוחב תקרת האכסדרה ארבע אמות (או יותר) – הרי זו סוכה פסולה.

סוּכָּה גְּדוֹלָה, שֶׁהִקִּיפוּהָ בְּדָבָר שֶׁאֵין מְסַכְּכִים בּוֹ, אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו אַרְבַּע אַמּוֹת – פְּסוּלָה.

וכן סוּכָּה גְּדוֹלָה שֶׁהִקִּיפוּהָ, סיככו אותה בצידה פנימי בסמוך לדפנות בְּדָבָר שֶׁאֵין מְסַכְּכִים בּוֹ, כגון ביריעות עור, אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו, תחת החלק הפסול, אַרְבַּע אַמּוֹת – פְּסוּלָה.

הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ כְּמִין צְרִיף, אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ לַכּוֹתֶל – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ גַּג. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין.

הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ כְּמִין צְרִיף, שנטל סכך כשר, כגון קנים, ועשה אותם כאוהל משופע מכאן ומכאן, אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ לַכּוֹתֶל, השעין קנים באלכסון על הכותל – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל סוכה זו, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ גַּג ניכר לעצמו מן הדפנות. וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין, שלדעתם אין זה פוסל.

מַחֲצֶלֶת קָנִים גְּדוֹלָה; עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה – מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. לְסִיכּוּךְ – מְסַכְּכִין בָּהּ וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה.

מַחֲצֶלֶת קָנִים גְּדוֹלָה, אם עֲשָׂאָהּ מתחילה לצורך שְׁכִיבָה עליה – מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה, כדין חפץ המשמש לשכיבה, וְלכן גם אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. ואם עשה אותה לְצורך סִיכּוּךְ, שלא עשאה לצורך שכיבה – מְסַכְּכִין בָּהּ, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה, שהרי אינה כלי העשוי לשכיבה. אבל מחצלת קטנה עשויה סתם לשכיבה, ואין מסככים בה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת גְּדוֹלָה, עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה – מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. לְסִיכּוּךְ – מְסַכְּכִין בָּהּ וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אין הבדל ביניהן, אלא אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת גְּדוֹלָה, אם עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה, או אף אם עשאה סתם – מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ, ורק אם עשאה לְסִיכּוּךְ – מְסַכְּכִין בָּהּ, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה. ואין הלכה כמותו.