חזור
שקלים
פרק האֵלּוּ הֵן הַמְמוּנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ:
אֵלּוּ הֵן הַמְמוּנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ לתפקידים מיוחדים:
יוֹחָנָן בֶּן פִּינְחָס – עַל הַחוֹתָמוֹת.
יוֹחָנָן בֶּן פִּינְחָס – ממונה עַל הַחוֹתָמוֹת, אישורי תשלום על נסכים, שעניינם יבואר להלן (משניות ג–ד).
אֲחִיָּה – עַל הַנְּסָכִים.
אֲחִיָּה – עַל רכישת הַנְּסָכִים, יין, שמן וסולת, וחלוקתם למי שצריך לשם הקרבת קרבנותיו.
מַתִּתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל – עַל הַפְּיָיסוֹת.
מַתִּתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל – ממונה עַל הַפְּיָיסוֹת, הגורלות, שעל פיהם זכו הכהנים בעבודות המקדש.
פְּתַחְיָה – עַל הַקִּינִּין.
פְּתַחְיָה – עַל הַקִּינִּין, קרבנות העוף, שהתעוררו בהם שאלות הלכתיות מרובות שהוכרעו על ידו.
פְּתַחְיָה – זֶה מָרְדְּכַי. לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה? שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן.
ומעירים: פְּתַחְיָה – זֶה מָרְדְּכַי היהודי (הנזכר במגילת אסתר). לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה? שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ פתח בִּדְבָרִים קשים וסתומים וְדוֹרְשָׁן, מפרש אותם, וְיוֹדֵעַ שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שפות.
בֶּן אֲחִיָּה – עַל חוֹלֵי מֵעַיִים.
בֶּן אֲחִיָּה – ממונה עַל ריפוי חוֹלֵי מֵעַיִים שבין הכהנים.
נְחוּנְיָא – חוֹפֵר שִׁיחִין.
נְחוּנְיָא – חוֹפֵר שִׁיחִין, מאגרי מים, אחראי על אספקת המים בירושלים ולעולי הרגל.
גְּבִינִי – כָּרוֹז.
גְּבִינִי – כָּרוֹז, ממונה להכריז לכהנים וללוויים להתייצב לעבודה.
בֶּן גֶּבֶר – עַל נְעִילַת שְׁעָרִים.
בֶּן גֶּבֶר – עַל נְעִילַת השְׁעָרִים, שערי המקדש, ופתיחתם.
בֶּן בֵּבָי – עַל הַפָּקִיעַ.
בֶּן בֵּבָי – עַל הַפָּקִיעַ, על עשיית הפתילות למנורה.
בֶּן אַרְזָה – עַל הַצִּלְצָל.
בֶּן אַרְזָה – עַל הַצִּלְצָל ושאר כלי הנגינה.
הוּגְרַס בֶּן לֵוִי – עַל הַשִּׁיר.
הוּגְרַס בֶּן לֵוִי – עַל הַשִּׁיר, שירת הלוויים.
בֵּית גַּרְמוּ – עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים.
בֵּית גַּרְמוּ – עַל מַעֲשֵׂה, הכנת, לֶחֶם הַפָּנִים.
בֵּית אַבְטִינָס – עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטוֹרֶת.
בֵּית אַבְטִינָס – עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטוֹרֶת.
אֶלְעָזָר – עַל הַפָּרוֹכֹת.
אֶלְעָזָר – עַל הַפָּרוֹכֹת, אריגת הפרוכות שבמקדש ותיקונן.
וּפִנְחָס – עַל הַמַּלְבּוּשׁ.
וּפִנְחָס – עַל הַמַּלְבּוּשׁ, בגדי הכהונה.
אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלשָׁה גִּזְבָּרִין וּמִשִּׁבְעָה אֲמַרְכָּלִין.
אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלשָׁה גִּזְבָּרִין, העוסקים בניהול ענייני הכספים של המקדש, וּמִשִּׁבְעָה אֲמַרְכָּלִין, פקידים גבוהים.
וְאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּיבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם,
וְאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּיבּוּר בְּענייני מָמוֹן פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, שכל החלטות בענייני ממון הנוגעות לציבור אינן נעשות על ידי אדם אחד,
חוּץ מִבֶּן אֲחִיָּה שֶׁעַל חוֹלֵי מֵעַיִים וְאֶלְעָזָר שֶׁעַל הַפָּרֹכוֹת, שֶׁאוֹתָן קִיבְּלוּ רוֹב הַצִּבּוּר עֲלֵיהֶן.
חוּץ מִשני אנשים שנזכרו במשנה הקודמת: בֶּן אֲחִיָּה שֶׁעַל חוֹלֵי מֵעַיִים וְאֶלְעָזָר שֶׁעַל הַפָּרֹכוֹת, מפני שֶׁאוֹתָן קִיבְּלוּ רוֹב הַצִּבּוּר עֲלֵיהֶן.
אַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, וְכָתוּב עֲלֵיהֶן: "עֵגֶל", "זָכָר", "גְּדִי", "חוֹטֵא".
אַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת שונים, ששימשו מעין שוברים, הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, כדי לקבל תמורתם נסכים לקרבנות שונים, וְכָתוּב עֲלֵיהֶן, על החותמות: "עֵגֶל", "זָכָר", "גְּדִי", "חוֹטֵא".
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה הָיוּ, וַאֲרָמִית כָּתוּב עֲלֵיהֶן: עֵגֶל, זָכָר, גְּדִי, חוֹטֵא דַּל, וְחוֹטֵא עָשִׁיר.
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה חותמות הָיוּ, וַאֲרָמִית כָּתוּב עֲלֵיהֶן: "עֵגֶל", "זָכָר", איל, "גְּדִי", "חוֹטֵא דַּל", וְ"חוֹטֵא עָשִׁיר". ואין הלכה כבן עזאי.
״עֵגֶל״ – מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי בָקָר, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת.
ומפרטים: "עֵגֶל" – מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי קרבנות מן הבָּקָר, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, פרים ועגלים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת.
״גְּדִי״ – מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי צֹאן, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אֵילִים.
"גְּדִי" – מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי צֹאן, כבשים ועזים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אֵילִים, כבשים בוגרים, משנתם השנייה ומעלה, שנסכיהם מרובים יותר.
"זָכָר" – מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי אֵילִים בִּלְבָד.
״זָכָר״ – מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי אֵילִים בִּלְבָד.
"חוֹטֵא" – מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁל מְצוֹרָעִין.
״חוֹטֵא״ – מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁל מְצוֹרָעִין.
מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ נְסָכִים – הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל יוֹחָנָן שֶׁהוּא מְמוּנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת, נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת, וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חוֹתָם.
מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ, רוצה נְסָכִים לקרבנו – הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל יוֹחָנָן בן פנחס שֶׁהוּא מְמוּנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת (לעיל משנה א), נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת לפי הנסכים שהוא צריך, וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חוֹתָם בהתאם.
בָּא לוֹ אֵצֶל אֲחִיָּה שֶׁהוּא מְמוּנֶּה עַל הַנְּסָכִים, וְנוֹתֵן לוֹ חוֹתָם, וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ נְסָכִים.
לאחר מכן בָּא לוֹ אֵצֶל אֲחִיָּה שֶׁהוּא מְמוּנֶּה עַל הַנְּסָכִים (שם), וְנוֹתֵן לוֹ את החוֹתָם וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ נְסָכִים.
וְלָעֶרֶב בָּאִין זֶה אֵצֶל זֶה, וַאֲחִיָּה מוֹצִיא אֶת הַחוֹתָמוֹת, וּמְקַבֵּל כְּנֶגְדָּן מָעוֹת.
וְלָעֶרֶב, בָּאִין יוחנן ואחיה זֶה אֵצֶל זֶה, וַאֲחִיָּה מוֹצִיא אֶת הַחוֹתָמוֹת וּמְקַבֵּל כְּנֶגְדָּן מָעוֹת.
וְאִם הוֹתִירוּ – הוֹתִירוּ לַהֶקְדֵּשׁ.
וְאִם הוֹתִירוּ, אם יש ביד יוחנן מעות יותר משווי החותמות שיש ביד אחיה – הוֹתִירוּ לַהֶקְדֵּשׁ.
וְאִם פָּחֲתוּ – הָיָה מְשַׁלֵּם יוֹחָנָן מִבֵּיתוֹ, שֶׁיַּד הֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה.
וְאִם פָּחֲתוּ – הָיָה מְשַׁלֵּם יוֹחָנָן מִבֵּיתוֹ, מפני שֶׁבכל ספק יַּד הֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה.
מִי שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ חוֹתָמוֹ – מַמְתִּינִין לוֹ עַד הָעֶרֶב;
מִי שֶׁאָבַד מִמֶּנּוּ חוֹתָמוֹ, שבאמצעותו צריך היה לקבל את הנסכים – מַמְתִּינִין לוֹ עַד הָעֶרֶב;
אִם מָצְאוּ לוֹ כְּדֵי חוֹתָמוֹ – נוֹתְנִין לוֹ.
אִם מָצְאוּ לוֹ מעות כְּדֵי חוֹתָמוֹ שנותרו ביד יוחנן בן פנחס – נוֹתְנִין לוֹ נסכים.
וְאִם לָאו – לֹא הָיָה לוֹ.
וְאִם לָאו – לֹא הָיָה לוֹ.
וְשֵׁם הַיּוֹם כָּתוּב עֲלֵיהֶן, מִפְּנֵי הָרַמָּאִין.
ומעירים: וְשֵׁם הַיּוֹם כָּתוּב עֲלֵיהֶן על החותמות, מִפְּנֵי הָרַמָּאִין, שמא יאמר אדם שאבד חותמו, ויקבל נסכים, ולמחרת יבוא עם החותם ויקבל שוב נסכים.
שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אַחַת לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים, וְאַחַת לִשְׁכַּת הַכֵּלִים.
שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת מיוחדות הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אַחַת נקראה לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים, וְאַחַת – לִשְׁכַּת הַכֵּלִים;
לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים – יִרְאֵי חֵטְא נוֹתְנִים לְתוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי, וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִים מִתּוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי.
לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים – יִרְאֵי חֵטְא נוֹתְנִים לְתוֹכָהּ מעות לצדקה בַּחֲשַׁאי, בצנעה, וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים, ממשפחות מכובדות, מִתְפַּרְנְסִים מִתּוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי, כדי שלא יתביישו.
לִשְׁכַּת הַכֵּלִים – כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כְּלִי, זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ.
לִשְׁכַּת הַכֵּלִים – כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כְּלִי למקדש, זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ.
וְאַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם, גִּזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ.
וְאַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם, הגִּזְבָּרִין, הממונים על ענייני הכספים במקדש, פּוֹתְחִין אוֹתָהּ.
וְכָל כְּלִי שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ צוֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת – מַנִּיחִין אוֹתוֹ.
וְכָל כְּלִי שֶׁמָּצְאוּ בּוֹ צוֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת, לצורך המקדש – מַנִּיחִין אוֹתוֹ.
וְהַשְּׁאָר – נִמְכָּרִין בִּדְמֵיהֶן, וְנוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת.
וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין בִּדְמֵיהֶן, בשווים, וְנוֹפְלִין הדמים לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת.