חזור
שבת
פרק הבַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה וּבַמֶּה אֵינָהּ יוֹצְאָה?
בַּמֶּה בְּהֵמָה יוֹצְאָה בשבת וּבַמֶּה אֵינָהּ יוֹצְאָה?
יוֹצֵא הַגָּמָל בָּאַפְסָר, וְנָאקָה בַּחֲטָם, וְלוּבְדְּקִיס בַּפְּרוּמְבִּיָּא, וְסוּס בַּשֵּׁיר.
יוֹצֵא הַגָּמָל בָּאַפְסָר, חבל שקשור סביב פיו וצווארו כדי להוליכו; וְהנָאקָה, נקבת הגמל, יוצאת בַּחֲטָם, טבעת ברזל קבועה בחוטם שלה, וקושרים לה רצועה; וְלוּבְדְּקִים (חמור לובי) יוצא בַּפְּרוּמְבִּיָּא, רסן ברזל שנותנים בפיו, וְסוּס יוצא בשבת בַּשֵּׁיר, מעין צמיד סביב לצווארו, שמחברים לו רצועה.
וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר יוֹצְאִים בַּשֵּׁיר, וְנִמְשָׁכִים בַּשֵּׁיר,
ובכלל, כָּל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר, בעלי החיים שרגילים לתת שיר בצווארם, כגון כלבים או חיות מחמד, יוֹצְאִים בַּשֵּׁיר בשבת, וְכן נִמְשָׁכִין, מותר למשוך אותם בשבת בַּשֵּׁיר.
וּמַזִּין עֲלֵיהֶם וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן.
וּכשנטמאים השירים, מַזִּין עֲלֵיהֶם על השירים מי פרה אדומה כדי לטהרם מטומאת מת, וְכן טוֹבְלִין אותם לטהרם, כשהם בִּמְקוֹמָן, כלומר על צוואר הסוס, ואינו צריך להסיר את השיר מן הסוס כדי להזות עליו או לטבול אותו.
חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת, בִּזְמַן שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לוֹ.
חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת, מעין שטיח שמניחים על גבו לחימום והגנה, בִּזְמַן שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לוֹ מבעוד יום;
זְכָרִים יוֹצְאִין לְבוּבִין, רְחֵלוֹת יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת, כְּבוּלוֹת וּכְבוּנוֹת.
זְכָרִים (כבשים זכרים) יוֹצְאִין לְבוּבִין, כשעור קשור על גבי זכרותם כדי שלא יעלו על הנקבות, והרְחֵלוֹת (כבשות) יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת, כשזנבן קשור למעלה, כדי שיעלו עליהן הזכרים ויתעברו; וכן כְּבוּלוֹת, שזנבן קשור למטה, כדי שלא יעלו עליהן זכרים; וּכְבוּנוֹת (עטופות), שעוטפים אותן בבגד כדי לשמור על צמרן רך ונקי.
הָעִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת.
הָעִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת (קשורות), שקושרים את עטיניהן.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בְּכוּלָּן, חוּץ מִן הָרְחֵלִין הַכְּבוּנוֹת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר בְּכוּלָּן לצאת בשבת, חוּץ מִן הָרְחֵלִין הַכְּבוּנוֹת, מפני שהוא דרוש לשמירתן, וכל השאר נחשב לדעתו כמשא שאינו הכרחי.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ, אֲבָל לֹא לֶחָלָב.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ, להפסיק את תנובת החלב, כדי שהעז תתעבר, אֲבָל לֹא אם המטרה היא לשמור על החָלָב שלא יטפטף. והלכה כרבי יהודה.
וּבַמֶּה אֵינָהּ יוֹצְאָה?
וּבַמֶּה הבהמה אֵינָה יוֹצְאָה בשבת לרשות הרבים?
לֹא יֵצֵא גָּמָל בַּמְּטוּטֶלֶת, לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת.
לֹא יֵצֵא גָּמָל בַּמְּטוּטֶלֶת, מטלית, בגד שתולים על דבשת הגמל כדי להגן עליו מן הרוח; וכן לא יצא גמל לֹא עָקוּד, כשידו ורגלו קשורים כדי שלא יברח, וְלֹא רָגוּל, שכופפים אחת מרגליו וקושרים אותה, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת אסור לקשור אותן כך.
לֹא יִקְשׁוֹר גְּמַלִּים זֶה בָּזֶה וְיִמְשׁוֹךְ. אֲבָל מַכְנִיס חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְיִמְשׁוֹךְ,
לֹא יִקְשׁוֹר גְּמַלִּים זֶה בָּזֶה וְיִמְשׁוֹךְ אותם אחריו בשורה, מפני שהוא נראה כיוצא לדרך, או כמוליך אותם למכירה; אֲבָל מַכְנִיס חֲבָלִים של כמה גמלים לְתוֹךְ יָדוֹ וְיִמְשׁוֹךְ את כולם.
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרוֹךְ.
ומוסיפים: וּבִלְבַד שֶׁלּא יִכְרוֹךְ (יסובב) את החבלים הללו יחד, אם היו עשויים מקצתם צמר ומקצתם פשתן, משום איסור כלאיים.
אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ,
אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בַּמַּרְדַּעַת בִּזְמַן שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ מבעוד יום,
וְלֹא בַּזּוּג, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּקוּק,
וְלֹא בַּזּוּג (פעמון) שקושרים לצווארו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּקוּק ואינו משמיע קול,
וְלֹא בְּסוּלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ, וְלֹא בִּרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ.
וְלֹא בְּמעין סוּלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ, שמונע ממנו לסובב את ראשו, וְלֹא בִּרְצוּעָה של עור שֶׁקושרים בְּרַגְלוֹ, למנוע חיכוך רגליו זו בזו בזמן ההליכה.
וְאֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין וְלֹא בִּרְצוּעוֹת שֶׁבְּרַגְלֵיהֶם.
וְכן אֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין כסימן זיהוי, וְלֹא בִּרְצוּעוֹת של עור שֶׁקושרים בְּרַגְלֵיהֶם, מזו לזו, כדי שלא יפרחו ויזיקו.
וְאֵין הַזְּכָרִים יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן.
וְאֵין הַזְּכָרִים (כבשים זכרים) יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה (הזנב העבה) שֶׁלָּהֶן, שנסרכת על הקרקע, כדי שלא תינזק.
וְאֵין הָרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת.
וְאֵין הָרְחֵלִים יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת, כשקיסם של צמח ה"יחנון" תחוב בחוטמן, כדי שיתעטשו ויפלו התולעים משם.
וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בַּגִּימוֹן.
וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בַּגִּימוֹן, מעין עול קטן,
וְלֹא פָּרָה בְּעוֹר הַקּוּפָּר, וְלֹא בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ. פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצְאָה בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים.
וְלֹא תצא פָּרָה בְּעוֹר הַקוּפָּר (הקיפוד) שקושרים על העטינים שלה, וְלֹא בִּרְצוּעָה שֶׁקושרים לה בֵּין קַרְנֶיהָ, לצורך זיהוי. מסופר: פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצְאָה בשבת בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ, והיה זה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים.