אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּיבִין עֲלֵיהֶן – קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין.

אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּיבִין עֲלֵיהֶן: כגון קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין (מוליכי הגמלים) שקושרים חבל בנקב שעושים באפו של הגמל, וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין, שקושרים חבל בספינה, קשרים שאין מתירים אותם לעולם.

וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּיב עַל קִישּׁוּרָן – כָּךְ הוּא חַיָּיב עַל הֶתֵּירָן.

וּכְשֵׁם שֶׁהוּא חַיָּיב עַל קִישּׁוּרָן (קשירתם) של אלה, כָּךְ הוּא חַיָּיב עַל הֶתֵּירָן, אם התיר אותם, משום מלאכת 'מתיר'.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו, על קשירתו, אפילו הוא קבוע. ואין הלכה כרבי מאיר.

יֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן כְּקֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין.

יֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן בשבת כְּדרך שחייבים על קֶשֶׁר הַגַּמָּלִין וּכְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִין שעשויים לעולם, מפני שעשויים להתיר אותם לאחר זמן, אבל אסור לכתחילה לעשותם.

קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתַּח חֲלוּקָהּ, וְחוּטֵי סְבָכָה וְשֶׁל פְּסִיקְיָא, וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל, וְנוֹדוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן, וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר.

ויש קשרים שמותר לכתחילה לעשותם, מפני שרגילים לקשור ולהתיר אותם בכל יום. ולדוגמה: קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מִפְתַּח (חוטים שקושרת בהם את שפת) חֲלוּקָהּ, וְכן קושרת חוּטֵי סְבָכָה שבראשה וְחוטים שֶׁל פְּסִיקְיָא (חגורת בד) שקושרים אותה על ידם, וכן קושרים רְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל ופי נוֹדוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן וּקְדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר, שקושרים על פיה חתיכת בגד.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: קוֹשְׁרִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵּצֵא.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: קוֹשְׁרִין חבלים לִפְנֵי הַבְּהֵמָה לרוחב הפתח בִּשְׁבִיל שֶׁלּא תֵּצֵא, שהרי עומדים להתיר אותם בכל יום. והלכה כדבריו.

קוֹשְׁרִין דְּלִי בִּפְסִיקְיָא, אֲבָל לֹא בְּחֶבֶל.

קוֹשְׁרִין בשבת דְּלִי בִּפְסִיקְיָא (חגורה) כדי לשאוב על ידו מים מן הבור, שבוודאי לא ישאיר אותה קשורה בדלי, אֲבָל לֹא בְּחֶבֶל.

רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.

רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר לקשור דלי בחבל, אם אינו מתכוון להשאיר אותו באופן קבוע. ואין הלכה כרבי יהודה.

כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קַיָּימָא – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו.

כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל קַיָּימָא – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו.

מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים אֲפִילּוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְּעָמִים, וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לַשַּׁבָּת, אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת.

מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים (הבגדים) בשבת כדי שלא יתקמטו אֲפִילּוּ אַרְבָּעָה ואפילו חֲמִשָּׁה פְּעָמִים לצורך השבת, וּמַצִּיעִין (מסדרים) אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לצורך יום השַּׁבָּת. אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שאין מכינים מקודש לחול, שיש בדבר זלזול בכבוד השבת.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לַשַּׁבָּת, וְחֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְקַפְּלִין אֶת הַכֵּלִים וּמַצִּיעִין אֶת הַמִּטּוֹת מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים שחל ביום שישי, לַשַּׁבָּת, מפני שקדושת שבת גדולה מקדושת יום הכיפורים. וְכן, חֶלְבֵי קרבנות השַׁבָּת קְרֵיבִין על המזבח בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שחל במוצאי שבת. אבל אין מקפלים את הכלים משבת לצורך יום הכיפורים, וחלבי יום הכיפורים אינם קרבים בשבת.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא שֶׁל שַׁבָּת קְרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵיבִין בַּשַּׁבָּת.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא חלבים שֶׁל שַׁבָּת קְרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵיבִין בַּשַּׁבָּת. והלכה כרבי עקיבא.