כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַּג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוּךְ עֲשָׂרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת הם, ומותר לטלטל חפצים מגג של בית זה לגג של בית אחר, גם אם לא עשו דיירי הבתים עירוב חצרות. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא גַּג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוּךְ עֲשָׂרָה מן הגגות שלידו, אלו דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל אֶחָד וְאֶחָד מן הגגות רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוא, ואין לטלטל מזה לזה, אלא אם כן עירבו בעלי הבתים שתחתיהם.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵרוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת – רְשׁוּת אֶחָד לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ לְתוֹכָן, וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵרוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת, מגרשים מגודרים, שבעיר – כולם רְשׁוּת אֶחָד לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ לְתוֹכָן, בתוכן, שהיו מונחים בהם עם כניסת השבת, ומותר לטלטלם מגג לחצר ומחצר לקרפף. וְאולם לֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וכגון כלי שנמצא בבית בכניסת השבת והוציאו בשבת לחצר שעירבו בה – אסור לטלטל אותו משם לחצר אחרת או לקרפף.

גַּג גָּדוֹל סָמוּךְ לְקָטָן – הַגָּדוֹל מוּתָּר, וְהַקָּטָן אָסוּר.

גַּג גָּדוֹל סָמוּךְ לְגג קָטָן, הגג הקטן פתוח לגמרי לגג הגדול, ומחיצות הגג הגדול עודפות עליו מן הצדדים (ראו איור) – הַגָּדוֹל מוּתָּר, אנשי הבית שתחתיו מותרים להוציא אליו כלים; וְהַקָּטָן אָסוּר, אסור להוציא אליו כלים מן הבית שתחתיו, מפני שהוא פרוץ לגמרי למקום שאסור עליהם בטלטול.

חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה – גְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת, וּקְטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה.

וכן חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה, כך שכותלה של החצר הקטנה פרוץ לגמרי לגדולה, והגדולה פתוחה אליה רק בחלקה (ראו איור) – החצר הגְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת, מותר לדיירי החצר להוציא כלים לחצר (אם עשו עירוב); וּקְטַנָּה אֲסוּרָה, אסור לדיירי החצר הקטנה להוציא כלים לחצר שלהם, מפני שהיא פרוצה לגמרי למקום שאסור עליהם בטלטול, ואין הפרצה אוסרת על דיירי החצר הגדולה להוציא לחצר שלהם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נחשבת רק כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה, ומותר לטלטל בחצר שיש לה פתח למקום אחר.

חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים; הַמַּכְנִיס מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְתוֹכָהּ – חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים לגמרי מצד אחד, הַמַּכְנִיס חפצים מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְתוֹכָהּ – חַיָּיב על איסור הוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים, מפני שהיא נעשתה חלק מרשות הרבים, אלו דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ – פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַּכַּרְמְלִית.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אם טלטל מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ – אמנם פָּטוּר מדין תורה, אבל אסור לעשות כן, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַּכַּרְמְלִית, מקום שאינו רשות היחיד ולא רשות הרבים, שאסרו חכמים לטלטל אליו מרשות הרבים או מרשות היחיד. והלכה כחכמים.

חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִשְּׁתֵי רוּחוֹתֶיהָ, וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְּׁתֵי רוּחוֹתָיו, וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּטְּלוּ קוֹרוֹתָיו אוֹ לְחָיָיו – מוּתָּרִין בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת וַאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה בשבת לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִשְּׁתֵי רוּחוֹתֶיהָ, וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ בשבת מִשְּׁתֵי רוּחוֹתָיו, וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּטְּלוּ בשבת קוֹרוֹתָיו אוֹ לְחָיָיו, קורה או לחי שמעמידים בפתח המבוי כדי להתיר בו את הטלטול (ראו פ״א מ״ב) – מוּתָּרִין לטלטל בהם בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, וַאֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, לשבת אחרת, אלו דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם מוּתָּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת – מוּתָּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, וְאִם אֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא – אֲסוּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם מוּתָּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת – יהיו מוּתָּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, וְאִם אֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא – אֲסוּרִין אף לְאוֹתוֹ שַׁבָּת. וכיוון שהם אסורים בשבת הבאה – אסורים אף בשבת זו שנפרצו בה. והלכה כרבי יוסי.

הַבּוֹנֶה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים, וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁים – מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

הַבּוֹנֶה עֲלִיָּה, קומה שנייה, עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים שמשני צדי רשות הרבים, ורשות הרבים עוברת תחתיה; וְכֵן גְּשָׁרִים הַמְפוּלָּשִׁים, שרשות הרבים עוברת מתחתם – מְטַלְטְלִין תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת, אלו דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, שלדעתו די בשתי מחיצות כדי להחשיב מקום מקורה לרשות היחיד. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. והלכה כמותם.

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מְעָרְבִין לְמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מְעָרְבִין, עושים שיתוף מבואות, המאפשר לדיירי המבוי להוציא חפצים למבוי, אף לְמָבוֹי הַמְפוּלָּשׁ הפתוח לרשות הרבים משני צדיו. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. והלכה כמותם.