הֵחֵלּוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם.

הֵחֵלּוּ הזוכים בקטורת ובמחתה עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת הָאוּלָם שבחזית ההיכל, במדרגות העולות אליו מן העזרה.

מִי שֶׁזָּכוּ בְּדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה הָיוּ מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם. מִי שֶׁזָּכָה בְּדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי – נִכְנַס וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.

ומעירים: עוד קודם לכן, מִי שֶׁזָּכוּ בפיס בְּדִישּׁוּן (ניקוי האפר) של המִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי ובדישון הַמְּנוֹרָה, ניקוי שאריות השמן והפתילות, הָיוּ מַקְדִּימִין להגיע ולהיכנס להיכל לִפְנֵיהֶם, לפני הזוכים בקטורת ובמחתה. מִי שֶׁזָּכָה בְּדִישּׁוּן המִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי נִכְנַס להיכל וְנָטַל אֶת הַטֶּנִי, הכלי שבו נתן קודם לכן את דישון המזבח הפנימי והשאיר אותו בהיכל (לעיל פ"ג מ"ט), וְהִשְׁתַּחֲוָה בהיכל, וְיָצָא ממנו חזרה לעזרה.

מִי שֶׁזָּכָה בְּדִישּׁוּן הַמְּנוֹרָה – נִכְנַס וּמָצָא שְׁתֵּי נֵרוֹת מִזְרָחִיִּים דּוֹלְקִין, מְדַשֵּׁן אֶת הַמִּזְרָחִי, וּמַנִּיחַ אֶת הַמַּעֲרָבִי דּוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.

מִי שֶׁזָּכָה בְּדִישּׁוּן הַמְּנוֹרָה – נִכְנַס להיכל וּמָצָא את שְׁתֵּי הנֵרוֹת המִזְרָחִיִּים כשהם עדיין דּוֹלְקִין, מְדַשֵּׁן אֶת הנר הַמִּזְרָחִי, מכבה ומסיר ממנו את שאריות השמן והפתילות ונותן בו שמן ופתילות חדשות, וּמַנִּיחַ (משאיר) אֶת הנר הַמַּעֲרָבִי משני הנרות הללו דּוֹלֵק, שֶׁמִּמֶּנּוּ (מהנר המערבי) הָיָה מַדְלִיק אֶת נרות הַמְּנוֹרָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.

מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה – מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה. נָטַל אֶת הַכּוּז מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.

ואם מְצָאוֹ, את הנר המערבי, שֶׁכָּבָה – מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מאש מִזְבַּח הָעוֹלָה. לאחר מכן, נָטַל אֶת הַכּוּז, הכלי שלתוכו נתן את דישון המנורה, מִמַּעֲלָה שְׁנִיָּה, המדרגה השנייה של האבן שלפני המנורה, ששם היה מונח (לעיל פ"ג מ"ט), וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.

מִי שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה, צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרִדְּדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא.

מִי שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה, להביא את הגחלים אל המזבח הפנימי לשם הקטרת הקטורת עליהם, צָבַר (שפך בערמה) אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְרִדְּדָן, שטח אותם בְּאמצעות שׁוּלֵי (תחתית) הַמַּחְתָּה, כדי שיהיו מפוזרים בשווה על המזבח, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.

מִי שֶׁזָּכָה בַּקְּטֹרֶת הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזָךְ מִתּוֹךְ הַכַּף, וְנוֹתְנוֹ לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ.

מִי שֶׁזָּכָה בּהקטרת הקְּטֹרֶת, הָיָה נוֹטֵל אֶת הַבָּזָךְ המלא וגדוש בקטורת מִתּוֹךְ הַכַּף שבתוכו היה נתון, וְנוֹתְנוֹ, את הבזך, לְאוֹהֲבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ, כהן שהיה בוחר לכך, כדי שישפוך ממנו את הקטורת לתוך חופניו.

נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ לְתוֹכוֹ – נוֹתְנוֹ לוֹ בְּחָפְנָיו.

ואם נִתְפַּזֵּר מִמֶּנּוּ, מן הבזך, קטורת לְתוֹכוֹ של הכף – נוֹתְנוֹ לוֹ הכהן השני גם קטורת זו בְּחָפְנָיו, לחופניו של המקטיר.

וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ: "הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא תַּתְחִיל לְפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה".

וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ, את הכהן המקטיר: הֱוֵי זָהִיר שֶׁמָּא (שלא) תַּתְחִיל לפזר את הקטורת לְפָנֶיךָ, סמוך אליך, שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה מן הקטורת הבוערת, כאשר אתה מתחיל לרדד ממך והלאה.

הִתְחִיל מְרַדֵּד וְיוֹצֵא.

הִתְחִיל מְרַדֵּד (מפזר ומשטח) את הקטורת וְיוֹצֵא, מתחיל מן הצד הפנימי של המזבח (המרוחק ממנו) אל עבר גופו, כפי שהזהירו אותו.

לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר, עַד שֶׁהַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לוֹ: "הַקְטֵר". אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל, הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר: "אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר".

ומעירים: לֹא הָיָה הַמַּקְטִיר מַקְטִיר את הקטורת – עַד שֶׁהַמְמוּנֶּה על עבודת הכהנים אוֹמֵר לוֹ: "הַקְטֵר!". ואִם הָיָה המקטיר כֹּהֵן גָּדוֹל, הַמְמוּנֶּה אוֹמֵר לו בלשון זו: "אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר!".

פָּרְשׁוּ הָעָם, וְהִקְטִיר, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.

ובעת ההקטרה, פָּרְשׁוּ (יצאו) הָעָם מההיכל ומבין האולם ולמזבח (כלים פ"א מ"ט), והמקטיר נשאר לבדו בהיכל, וְאז הִקְטִיר, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא.