לֹא הָיוּ כּוֹפְתִין אֶת הַטָּלֶה אֶלָּא מְעַקְּדִין אוֹתוֹ, מִי שֶׁזָּכוּ בָּאֵבָרִים אוֹחֲזִים בּוֹ.

לֹא הָיוּ כּוֹפְתִין (קושרים) אֶת הַטָּלֶה בשעת שחיטתו, אֶלָּא היו מְעַקְּדִין אוֹתוֹ, שמִי שֶׁזָּכוּ בפיס בהעלאת האֵבָרִים לכבש (לעיל פ"ג מ"א) היו אוֹחֲזִים בּוֹ בידיו וברגליו.

וְכָךְ הָיְתָה עֲקֵידָתוֹ: רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם, וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. הַשּׁוֹחֵט עוֹמֵד בַּמִּזְרָח, וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.

וְכָךְ הָיְתָה עֲקֵידָתוֹ, אוחזים בו, כאשר רֹאשׁוֹ לצד דָּרוֹם, לכיוון המזבח, וּפָנָיו מופנים הצידה לצד מַעֲרָב, לכיוון ההיכל. והַשּׁוֹחֵט עוֹמֵד בַּמִּזְרָח, ממזרח לטלה, וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.

שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה;

בבית המטבחיים שמצפון למזבח היו שש שורות של טבעות קבועות בקרקע (ארבע בכל שורה), שבהן היו מכניסים את ראש הקרבן לצורך השחיטה. וקרבן התמיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל יד הקֶרֶן (הפינה) הצְפוֹנִית מַעֲרָבִית של המזבח, עַל הטַבַּעַת השְׁנִיָּה שבשורה המערבית ביותר.

שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה.

ואילו קרבן תמיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל יד קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית של המזבח, עַל הטַבַּעַת השְׁנִיָּה שבשורה המזרחית ביותר.

שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט, וְקִבֵּל הַמְקַבֵּל.

שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט את הקרבן, וְקִבֵּל את הדם הכהן הַמְקַבֵּל אותו בכלי המיועד לכך.

בָּא לוֹ לְקֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, וְנוֹתֵן מִזְרָחָה צָפוֹנָה. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, וְנוֹתֵן מַעֲרָבָה דָּרוֹמָה.

משם הלך לעבר המזבח כאשר הכלי בידו, בָּא לוֹ (הגיע) לְקֶרֶן המִזְרָחִית צְפוֹנִית של המזבח, וְנוֹתֵן (זורק) את הדם באופן שיגיע מִזְרָחָה וצָפוֹנָה, לקיר המזרחי ולקיר הצפוני של המזבח. ולאחר מכן, הולך אל הקרן המַעֲרָבִית דְּרוֹמִית של המזבח, וְנוֹתֵן את הדם באופן שיגיע על קירות המזבח מַעֲרָבָה ודָרוֹמָה.

שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית.

ואת שְׁיָרֵי (שאריות) הַדָּם שנשאר בכלי הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית של המזבח שבקרן המערבית דרומית.

לֹא הָיָה שׁוֹבֵר בּוֹ אֶת הָרֶגֶל, אֶלָּא נוֹקְבוֹ מִתּוֹךְ עַרְכּוּבוֹ וְתוֹלֶה בּוֹ.

לֹא הָיָה המפשיט את עור הקרבן, שׁוֹבֵר בּוֹ אֶת הָרֶגֶל תחילה, כדי לתלות אותו ברגליו כשהן משולבות זו בזו, כמנהג הקצבים, אֶלָּא היה נוֹקְבוֹ מִתּוֹךְ עַרְכּוּבוֹ (הברך שלו), וְתוֹלֶה את הבהמה בּוֹ (בנקב זה) על הווים שבבית המטבחיים, עושה חתך או חתכים בעור ומתחיל להפשיטה.

הָיָה מַפְשִׁיט וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לֶחָזֶה. הִגִּיעַ לֶחָזֶה, חָתַךְ אֶת הָרֹאשׁ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ.

הָיָה מַפְשִׁיט את העור וְיוֹרֵד מן הרגליים לאורך גוף הבהמה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לעור החָזֶה. כשהִגִּיעַ לֶחָזֶה, הפסיק להפשיט וחָתַךְ אֶת הָרֹאשׁ בלי להפשיט את עורו, וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ בפיס, להעלותו אל הכבש.

חָתַךְ אֶת הַכְּרָעַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן.

לאחר מכן חָתַךְ אֶת הַכְּרָעַיִם, החלק התחתון של ארבע הרגליים, למטה מן הברך, וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן.

מֵירֵק אֶת הַהֶפְשֵׁט,

המשיך ומֵירֵק (סיים) אֶת הַהֶפְשֵׁט של העור, באזור החזה והצוואר.

קָרַע אֶת הַלֵּב וְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ.

קָרַע אֶת הַלֵּב, עשה בו קרע, וְהוֹצִיא אֶת דָּמוֹ הכנוס בו.

חָתַךְ אֶת הַיָּדַיִם וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן.

לאחר מכן המשיך בניתוח האיברים, חָתַךְ אֶת הַיָּדַיִם (הרגליים הקדמיות) וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן.

עָלָה לָרֶגֶל הַיְּמָנִית, חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וּשְׁתֵּי בֵיצִים עִמָּהּ.

לאחר שחתך את הידיים, שהיו בחלק הנמוך של הבהמה התלויה מרגליה כלפי מטה, עָלָה לָרֶגֶל האחורית הַיְּמָנִית וחֲתָכָהּ, וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וּשְׁתֵּי הבֵּיצִים (האשכים) מחוברים עִמָּהּ.

קְרָעוֹ, וְנִמְצָא כּוּלּוֹ גָּלוּי לְפָנָיו.

לאחר מכן קְרָעוֹ, חתך את בטן הבהמה עד החזה, וְנִמְצָא כּוּלּוֹ (כל חלקיו הפנימיים) גָּלוּי לְפָנָיו.

נָטַל אֶת הַפֶּדֶר וּנְתָנוֹ עַל בֵּית שְׁחִיטַת הָרֹאשׁ מִלְמַעְלָן.

נָטַל אֶת הַפֶּדֶר (החֵלֶב הפרוש על האיברים הפנימיים) וּנְתָנוֹ עַל בֵּית שְׁחִיטַת הָרֹאשׁ מִלְמַעְלָן, על מקום השחיטה המלוכלך בדם.

נָטַל אֶת הַקְּרָבַיִים וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶם לַהֲדִיחָן.

לאחר מכן נָטַל אֶת הַקְּרָבַיִים (בני המעיים) וּנְתָנָן לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהֶם, כדי לַהֲדִיחָן, שישטוף וינקה אותם מהפסולת והלכלוך שבהם.

וְהַכֶּרֶס מְדִיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית מְדִיחִין כָּל צָרְכָּהּ, וְהַקְּרָבַיִם מְדִיחִין אוֹתָן שְׁלשָׁה פְּעָמִים בְּמִיעוּטָהּ, עַל שׁוּלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים.

ומעירים: לא היו מדיחים את כל האיברים הפנימיים יחד אלא מפרידים אותם, וְכך את הַכֶּרֶס, שיש בה הרבה פסולת, היו מְדִיחִין אוֹתָהּ בְּבֵית מְדִיחִין (לשכה מיוחדת לכך בעזרה) כָּל צָרְכָּהּ, עד שיצא ממנה הלכלוך לגמרי. וְאילו הַקְּרָבַיִם, שהיה בהם פחות פסולת, מְדִיחִין אוֹתָן שְׁלשָׁה פְּעָמִים בְּמִיעוּטָהּ (לכל הפחות), ועושים זאת בבית המטבחיים, עַל שׁוּלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁהיו בֵּין הָעַמּוּדִים (ראו לעיל פ"ג מ"ה).

נָטַל אֶת הַסַּכִּין וְהִפְרִישׁ אֶת הָרֵיאָה מִן הַכָּבֵד, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד מִן הַכָּבֵד, וְלֹא הָיָה מְזִיזָהּ מִמְּקוֹמָהּ.

לאחר הוצאת הקרביים, נָטַל הכהן אֶת הַסַּכִּין וְהִפְרִישׁ (הפריד) אֶת הָרֵיאָה מִן הַכָּבֵד, וְכן הפריש בסכין את אֶצְבַּע הַכָּבֵד ('יותרת הכבד'. חתיכה בולטת כעין אצבע בקצה האחורי של הכבד) מִן הַכָּבֵד, וְלֹא הָיָה מְזִיזָהּ את אצבע הכבד מִמְּקוֹמָהּ, אלא השאירה מחוברת לגוף במקומה, סמוך לכליות.

נָקַב אֶת הֶחָזֶה, וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ.

לאחר מכן נָקַב (חתך סביב) אֶת בשר הֶחָזֶה, הפריד אותו מהצלעות, וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ.

עָלָה לַדּוֹפֶן הַיְּמָנִית, הָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד עַד הַשִּׁדְרָה, וְלֹא הָיָה נוֹגֵעַ בַּשִּׁדְרָה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וְהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָּהּ.

עָלָה לַדּוֹפֶן הַיְּמָנִית (הצלעות הימניות), והָיָה חוֹתֵךְ וְיוֹרֵד לאורך הדופן מלמעלה למטה עַד סמוך לחוליות הַשִּׁדְרָה, וְאולם, לֹא הָיָה נוֹגֵעַ בַּשִּׁדְרָה עצמה אלא משאירה עם הדופן השמאלית. המשיך לחתוך כלפי מטה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לִשְׁתֵּי הצְלָעוֹת האחרונות הסמוכות לצוואר, שהן רַכּוֹת, ואותן לא חתך אלא השאירן מחוברות לצוואר. חֲתָכָהּ את הדופן הימנית והפרידה מן הגוף, וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וְהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָּהּ.

בָּא לוֹ לַגֵּרָה, וְהִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וְהַקָּנֶה וְהַלֵּב וְהָרֵיאָה תְּלוּיִים בָּהּ.

בָּא לוֹ לַחתוך את הגֵּרָה (צוואר), וְהִנִּיחַ (השאיר) בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת רכות מִכָּאן, מצד ימין, וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת מִכָּאן, מצד שמאל. חֲתָכָהּ את הגרה עם הצלעות האלו, וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וְהַקָּנֶה (קנה הנשימה) וְהַלֵּב וְהָרֵיאָה תְּלוּיִים בָּהּ.

בָּא לוֹ לַדּוֹפֶן הַשְּׂמָאלִית, וְהִנִּיחַ בָּהּ שְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת מִלְמַעְלָן וּשְׁתֵּי צְלָעוֹת רַכּוֹת מִלְּמַטָּן, וְכָךְ הָיָה מַנִּיחַ בַּחֲבֶרְתָּהּ. נִמְצָא מַנִּיחַ בִּשְׁתֵּיהֶן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְמַעְלָן, וּשְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְּמַטָּן. חֲתָכָהּ וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וְהַשִּׁדְרָה עִמָּהּ, וְהַטְּחוֹל תָּלוּי בָּהּ. וְהִיא הָיְתָה גְּדוֹלָה, אֶלָּא שֶׁל יָמִין קוֹרִין "גְּדוֹלָה", שֶׁהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָּהּ.

לאחר מכן, בָּא לוֹ לחתוך את הדּוֹפֶן הַשְּׂמָאלִית. וְלא חתך עמה את כל הצלעות, אלא הִנִּיחַ מלחתוך בָּהּ שְׁתֵּי הצְלָעוֹת הרַכּוֹת שמִלְמַעְלָן, שבכיוון הזנב, וכן שְׁתֵּי צְלָעוֹת הרַכּוֹת שמִלְּמַטָּן, שבכיוון הצוואר, שנחתכו כבר עם הגרה. ומעירים: וְכָךְ הָיָה מַנִּיחַ מלחתוך גם בַּחֲבֶרְתָּהּ, בדופן הימנית, שתי צלעות מלמעלה ושתי צלעות מלמטה. ונִמְצָא, שהוא מַנִּיחַ בִּשְׁתֵּיהֶן (בשתי הדפנות) שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, שתי צלעות משני הצדדים מִלְמַעְלָן, סמוך לזנב, וּשְׁתַּיִם שְׁתַּיִם מִלְּמַטָּן סמוך לצוואר. חֲתָכָהּ את הדופן השמאלית, וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ, וְהַשִּׁדְרָה עִמָּהּ, וְכן הַטְּחוֹל תָּלוּי בָּהּ. ומעירים: וְהִיא, הדופן השמאלית, הָיְתָה גְּדוֹלָה, שהרי השדרה מחוברת בה, אֶלָּא, שבכל זאת, לדופן שֶׁל יָמִין קוֹרִין "גְּדוֹלָה", משום שֶׁהַכָּבֵד תְּלוּיָה בָּהּ.

בָּא לוֹ לָעוֹקֶץ, חוֹתְכוֹ וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ, וְאַלְיָה וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת עִמּוֹ.

לאחר מכן בָּא לוֹ לָעוֹקֶץ (הזנב) – חוֹתְכוֹ, מפרידו מהרגל השמאלית, וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ, וְאַלְיָה (השומן שבזנב הכבש), וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד, וּשְׁתֵּי הכְּלָיוֹת עִמּוֹ.

נָטַל רֶגֶל הַשְּׂמָאלִי וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ.

לאחר מכן נָטַל את הרֶגֶל הַשְּׂמָאלִי, וּנְתָנָהּ לְמִי שֶׁזָּכָה בָּהּ.

נִמְצָא כּוּלָּן עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה וְהָאֵבָרִים בְּיָדָם:

נִמְצָא כּוּלָּן, כל הכהנים שזכו באיברים, עוֹמְדִין בְּשׁוּרָה, וְהָאֵבָרִים נתונים בְּיָדָם כדי להעלותם לכבש:

הָרִאשׁוֹן – בָּרֹאשׁ וּבָרֶגֶל. הָרֹאשׁ בִּימִינוֹ, וְחוֹטְמוֹ כְּלַפֵּי זְרוֹעוֹ, וְקַרְנָיו בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וּבֵית שְׁחִיטָתוֹ מִלְמַעְלָן, וְהַפֶּדֶר נָתוּן עָלֶיהָ. וְהָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרוֹ לַחוּץ.

הָרִאשׁוֹן – בָּרֹאשׁ וּבָרֶגֶל (האחורית) הימנית. את הָרֹאשׁ מחזיק ביד יְמִינוֹ. ומחזיקו כך, שחוֹטְמוֹ מופנה כְּלַפֵּי זְרוֹעוֹ, וְאת קַרְנָיו מחזיק בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וּבֵית (מקום) שְׁחִיטָתוֹ מִלְמַעְלָן, פונה כלפי מעלה, וְהַפֶּדֶר (החלב) נָתוּן עָלֶיהָ ומכסה את מקום השחיטה. וְאת הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין מחזיק בּיד שְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרוֹ, הצד החיצון שממנו מפשיטים את העור, פונה לַחוּץ, ומקום החתך פונה פנימה, לכיוון גופו.

הַשֵּׁנִי – בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ.

הַשֵּׁנִי – בִּשְׁתֵּי היָדַיִם (הרגליים הקדמיות). שֶׁל יָמִין מחזיק בּיד יְמִינוֹ, ושֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן פונה לַחוּץ.

הַשְּׁלִישִׁי – בָּעוֹקֶץ וּבָרֶגֶל. הָעוֹקֶץ בִּימִינוֹ, וְהָאַלְיָה מְדוּלְדֶּלֶת בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת עִמּוֹ. הָרֶגֶל שֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרוֹ לַחוּץ.

הַשְּׁלִישִׁי – בָּעוֹקֶץ וּבָרֶגֶל (האחורית) השמאלית. הָעוֹקֶץ בּיד יְמִינוֹ, וְהָאַלְיָה מְדוּלְדֶּלֶת (משתלשלת ממנו) בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאֶצְבַּע הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת עִמּוֹ, עם העוקץ. ואת הָרֶגֶל שֶׁל צד שְׂמֹאל מחזיק בּיד שְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרוֹ פונה לַחוּץ.

הָרְבִיעִי – בֶּחָזֶה וּבַגֵּרָה. הֶחָזֶה בִּימִינוֹ, וְהַגֵּרָה בִּשְׂמֹאלוֹ, וְצַלְעוֹתֶיהָ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו.

הָרְבִיעִי – בֶּחָזֶה וּבַגֵּרָה (בצוואר). הֶחָזֶה בּיד יְמִינוֹ, וְהַגֵּרָה בּיד שְׂמֹאלוֹ, וְאת צַלְעוֹתֶיהָ (הצלעות הרכות המחוברות לגרה) מחזיק בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו.

הַחֲמִישִׁי – בִּשְׁתֵּי דְפָנוֹת. שֶׁל יָמִין בִּימִינוֹ, וְשֶׁל שְׂמֹאל בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן לַחוּץ.

הַחֲמִישִׁי – בִּשְׁתֵּי הדְפָנוֹת, הצלעות הימניות והשמאליות. את הדופן שֶׁל צד יָמִין מחזיק בּיד יְמִינוֹ, וְאת הדופן שֶׁל צד שְׂמֹאל מחזיק בּיד שְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָן מופנה לַחוּץ.

הַשִּׁשִּׁי – בַּקְּרָבַיִם הַנְּתוּנִים בְּבָזָךְ, וּכְרָעַיִם עַל גַּבֵּיהֶם מִלְמַעְלָה.

הַשִּׁשִּׁי – בַּקְּרָבַיִם הַנְּתוּנִים בְּבָזָךְ (בקערה), וארבעת הכְּרָעַיִם (החלק התחתון של הרגליים) מונחים עַל גַּבֵּיהֶם מִלְמַעְלָה.

הַשְּׁבִיעִי – בַּסֹּלֶת. הַשְּׁמִינִי – בַּחֲבִתִּין. הַתְּשִׁיעִי – בַּיַּיִן.

הַשְּׁבִיעִי – בַּסֹּלֶת, בכלי שבו המנחה הבאה עם התמיד. הַשְּׁמִינִי – בּמנחת החֲבִיתִּין של הכהן הגדול. הַתְּשִׁיעִי – בַּיַּיִן של נסכי התמיד.

הָלְכוּ וּנְתָנוּם מֵחֲצִי הַכֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בְּמַעֲרָבוֹ, וּמְלָחוּם. וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע.

הָלְכוּ הכהנים וּנְתָנוּם, את חלקי הקרבן שבידם, מֵחֲצִי הַכֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בְּמַעֲרָבוֹ, בחלק התחתון של הכבש, בצדו המערבי, וּמְלָחוּם, ככתוב: "עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב,יג). ולאחר מכן, יָרְדוּ מן הכבש וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית (לשכת הסנהדרין שבעזרה), כדי לִקְרוֹת אֶת קריאת שְׁמַע, כפי המבואר במשנה הבאה.