רָאוּהוּ אֶחָיו שֶׁיָּרַד, וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ.

רָאוּהוּ אֶחָיו הכהנים את הכהן התורם את הדשן שֶׁיָּרַד מהמזבח, וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ אל פנים העזרה.

מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר, נָטְלוּ אֶת הַמַּגְרֵיפוֹת וְאֶת הַצִּינּוֹרוֹת וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ.

מִהֲרוּ וְקִדְּשׁוּ יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן מִן הַכִּיּוֹר, נָטְלוּ לידיהם אֶת הַמַּגְרֵיפוֹת וְאֶת הַצִּינּוֹרוֹת (מזלגות) וְעָלוּ לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, כדי לגרוף ולצבור את האפר באמצע המזבח.

הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב – סוֹנְקִין אוֹתָם לִצְדָדֵי הַמִּזְבֵּחַ. אִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין – סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב עַל הַכֶּבֶשׁ.

תחילה הָאֵבָרִין וְהַפְּדָרִין (החלבים) שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ (נשרפו ונעשו אפר) מִבָּעֶרֶב – סוֹנְקִין (מסלקים) אוֹתָם על ידי הצינורות לִצְדָדֵי הַמִּזְבֵּחַ, כדי להחזירם בשלב מאוחר יותר (להלן משנה ה). ואִם אֵין הַצְּדָדִין בראש המזבח מַחֲזִיקִין (מכילים) אותם – סוֹדְרִין אוֹתָם בַּסּוֹבֵב, בגובה הסובב, המדרגה הגבוהה שסובבת את המזבח, עַל הַכֶּבֶשׁ העולה למזבח, כלומר בחלקו העליון.

הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בָּאֵפֶר עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ.

הֵחֵלּוּ מַעֲלִין במגרפות שבידיהם את האֵפֶר שבמזבח עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ, ערמה גדולה של אפר שהייתה שם, שהיו מורידים בכלי גדול (להלן פ"ה מ"ה) ומוציאים אל מחוץ לעיר.

וְתַפּוּחַ הָיָה בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, פְּעָמִים עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹר.

וְכך מתואר: תַּפּוּחַ הָיָה בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, פְּעָמִים היו עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹר אפר (הכור הוא כ-250 ליטר).

וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ.

ומעירים: וּבָרְגָלִים (בחגים, כשהיו ישראל עולים לרגל) לֹא הָיוּ מְדַשְּׁנִין אוֹתוֹ (מורידים ממנו את הדשן), מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוסיף נוֹי לַמִּזְבֵּחַ, שנראה לכול, שהקריבו עליו קרבנות רבים.

מִיָּמָיו לֹא נִתְעַצֵּל הַכֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן.

ואגב כך מעירים: מִיָּמָיו לֹא נִתְעַצֵּל הַכֹּהֵן שהוטל עליו לעשות כן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אל מחוץ לעיר.

הֵחֵלּוּ מַעֲלִין בַּגִּיזְרִין לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה.

הֵחֵלּוּ הכהנים מַעֲלִין בידיהם גִּיזְרִין (קרשים) כדי לְסַדֵּר אֵשׁ הַמַּעֲרָכָה (מערכת העצים של אש המזבח).

וְכִי כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה?

ושואלים על הלשון הסתמית: וְכִי כָּל מיני הָעֵצִים כְּשֵׁרִים לַמַּעֲרָכָה?

הֵין, כָּל הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִשֶּׁל זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן.

ומשיבים: הֵין, כָּל מיני הָעֵצִים כְּשֵׁרִין לַמַּעֲרָכָה, חוּץ מִגזרי עצים שֶׁל עץ זַיִת וְשֶׁל גֶּפֶן.

אֲבָל בְּאֵלּוּ רְגִילִין: בְּמֻרְבִּיּוֹת שֶׁל תְּאֵנָה, וְשֶׁל אֱגוֹז, וְשֶׁל עֵץ שֶׁמֶן.

ומוסיפים, אֲבָל בְּעצים אֵלּוּ היו רְגִילִין: בְּמֻרְבִּיּוֹת (ענפים) שֶׁל עץ תְּאֵנָה, וְשֶׁל עץ אֱגוֹז, וְשֶׁל עֵץ שֶׁמֶן.

סִידֵּר הַמַּעֲרָכָה גְּדוֹלָה מִזְרָחָה, וַחֲזִיתָהּ מִזְרָחָה,

סִידֵּר הכהן שזכה בכך את הַמַּעֲרָכָה גְּדוֹלָה, שעליה היו מקריבים את הקרבנות, מִזְרָחָה, בצד מזרח של המזבח, וַחֲזִיתָהּ, חלקה הקדמי של מערכה זו, פונה מִזְרָחָה.

וְרָאשֵׁי הַגִּיזְרִין הַפְּנִימִים הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפּוּחַ.

וְרָאשֵׁי הַגִּיזְרִין הַפְּנִימִים, הפונים פנימה, למרכז המזבח, הָיוּ נוֹגְעִים בַּתַּפּוּחַ, ערמת האפר שבאמצע המזבח.

וְרֶיוַח הָיָה בֵּין הַגִּיזְרִים, שֶׁהָיוּ מַצִּיתִין אֶת הָאֲלִיתָא מִשָּׁם.

וְרֶיוַח הָיָה בֵּין הַגִּיזְרִים, שֶׁהָיוּ מַצִּיתִין אֶת הָאֲלִיתָא (הקיסמים המשמשים להצתת המערכה) מִשָּׁם, דרך אותו הרווח.

בֵּרְרוּ מִשָּׁם עֲצֵי תְאֵנָה יָפִין לְסַדֵּר הַמַּעֲרָכָה שְׁנִיָּה לַקְּטוֹרֶת, מִכְּנֶגֶד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, מָשׁוּךְ מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, בְּעוֹמֶד חָמֵשׁ סְאִים גֶּחָלִים.

בֵּרְרוּ מִשָּׁם, מבין גזרי העצים שהועלו למזבח, עֲצֵי תְאֵנָה יָפִין, כדי לְסַדֵּר מהם את הַמַּעֲרָכָה השְׁנִיָּה המיועדת לַקְּטוֹרֶת, שממנה לוקחים גחלים להקטרת הקטורת בהיכל (להלן פ"ה מ"ה). ומקומה של מערכה זו הוא בצד מערב של המזבח, מִכְּנֶגֶד הקֶרֶן המַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, מָשׁוּךְ מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צד צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, וכמות העצים שסודרו במערכה זו היה בְּעוֹמֶד (אומד, הערכה) להפיק מהם חָמֵשׁ סְאִים (כ-41 ליטר) גֶּחָלִים.

וּבַשַּׁבָּת – בְּעוֹמֶד שְׁמוֹנַת סְאִין גֶּחָלִים, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בָּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים.

וּבַשַּׁבָּת – היו מניחים כמות עצים בְּעוֹמֶד להפיק מהם שְׁמוֹנַת סְאִין (כ-66 ליטר) גֶּחָלִים, שֶׁכן שָׁם, על הגחלים הללו, הָיוּ נוֹתְנִין גם את שְׁנֵי בָּזִיכֵי הלְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים המוקטרים בכל שבת.

הָאֵיבָרִים וְהַפְּדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, מַחֲזִירִין אוֹתָן לַמַּעֲרָכָה. הִצִּיתוּ שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת בָּאֵשׁ, וְיָרְדוּ וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית.

לאחר שסידרו את שתי המערכות, הָאֵיבָרִים וְהַפְּדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, ששנינו בראש הפרק (משנה א), שהיו מסלקים אותם לצדדי המזבח, מַחֲזִירִין אוֹתָן עכשיו לַמַּעֲרָכָה הגדולה, כדי שיישרפו בה. הִצִּיתוּ הכהנים את שְׁתֵּי הַמַּעֲרָכוֹת, המערכה הגדולה ומערכת הקטורת, בָּאֵשׁ, וְיָרְדוּ מהמזבח, וּבָאוּ לָהֶם לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית שבעזרה, לערוך שם את הפייסות על שאר עבודות היום.