בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: בְּבֵית אַבְטִינָס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד.

בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת היו הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בעזרה שבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, ואלו הם: בְּבֵית אַבְטִינָס שבדרום העזרה, ובְבֵית הַנִּיצוֹץ ובְבֵית הַמּוֹקֵד הנמצאים בצפון העזרה. ומפרטים:

בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם.

בֵּית אַבְטִינָס וכן בֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת (קומות עליונות) מעל שערי העזרה, וְהָרוֹבִים (נערים צעירים) מן הכהנים היו שׁוֹמְרִים שָׁם.

בֵּית הַמּוֹקֵד – כִּיפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מוּקָּף רוֹבְדִים שֶׁל אֶבֶן. וְזִקְנֵי בֵּית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם. וּפִרְחֵי כְהוּנָּה, אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ.

בֵּית הַמּוֹקֵד היה מבנה שגגו בנוי בצורת כִּיפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מוּקָּף מתוכו רוֹבְדִים (אצטבאות, מדרגות רחבות) שֶׁל אֶבֶן. וְזִקְנֵי בֵּית אָב, משפחת הכהונה המשרתת באותו יום, היו יְשֵׁנִים שָׁם, על הרובדים, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם (ברשותם). וּפִרְחֵי כְהוּנָּה (הכהנים הצעירים) של בית האב היו גם הם ישנים שם, כל אִישׁ מהם שוכב על כִּסְתּוֹ המונחת בָּאָרֶץ.

לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא פּוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן.

לֹא הָיוּ הכהנים יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ (בגדי כהונה) עליהם, אֶלָּא היו פּוֹשְׁטִין אותם מעליהם, וּמְקַפְּלִין אותם, וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, והיו מִתְכַּסִּין (לובשים) בִּכְסוּת עַצְמָן (בבגדי חול שלהם).

אֵירַע קֶרִי לְאֶחָד מֵהֶן – יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִיבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה.

אם אֵירַע קֶרִי (קרי לילה) לְאֶחָד מֵהֶן, שנטמא בכך, ונאסר להיות במקדש – יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ מבית המוקד, בַּמְּסִיבָּה (מעבר, מחילה) הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה (המקדש). וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, משני צדיה, כדי להאיר את הדרך, והולך בה עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה.

וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ: מְצָאוֹ נָעוּל – יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם. פָּתוּחַ – יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם.

ומעירים: וּמְדוּרָה הָיְתָה דולקת שָׁם, בבית הטבילה, כדי לחמם את הכהנים לאחר שטבלו. וכן היה שם בֵית הכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ: שהמבקש להיכנס אליו, אם מְצָאוֹ שהוא נָעוּל – יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם, ואינו מפריע לו. ואם מצאו כשהוא פָּתוּחַ – יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם, ויכול להיכנס.

יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג, וְנִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ.

יָרַד למקווה הטהרה, וְטָבַל, עָלָה מהמקווה וְנִסְתַּפֵּג (התנגב), וְנִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. לאחר מכן בָּא לבית המוקד, וְשם יָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, עַד השחר, שֶׁאז היו הַשְּׁעָרִים של המקדש נִפְתָּחִים, ואז היה יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ אל מחוץ למקדש, שאף לאחר שטבל אינו טהור לגמרי עד הערב ואסור לשהות בעזרה.

מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמוּנֶּה.

כל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מן הכהנים של בית אב העובד באותו יום במקדש שהיו בבית המוקד בלילה, מַשְׁכִּים (מקדים) וְטוֹבֵל, עַד שֶׁלֹּא (בטרם) יָבֹא הַמְמוּנֶּה על הכהנים, שהיה עושה הגרלה ('פיס') מי יזכה בה.

וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמוּנֶּה בָּא?

אגב כך מבארים: וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמוּנֶּה בָּא?

לֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת. פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ, מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו.

לֹא כָּל הָעִתִּים שָׁווֹת. פְּעָמִים שֶׁהוּא בָּא מִקְּרִיאַת הַגֶּבֶר (התרנגול) אוֹ בזמן סָמוּךְ לוֹ, מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו.

הַמְמוּנֶּה בָּא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ.

וממשיכים: הַמְמוּנֶּה בָּא מחוץ למקדש, וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, על שער בית המוקד הנעול, כדי שיפתחו לו, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ.

אָמַר לָהֶן: מִי שֶׁטָּבַל – יָבֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה.

אָמַר לָהֶן: מִי שֶׁטָּבַל – יָבֹא וְיָפִיס (ישתתף בהגרלה). הֵפִיסוּ (הגרילו), וזָכָה מִי שֶׁזָּכָה לעבוד את עבודת תרומת הדשן.

נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה,

נָטַל הממונה אֶת הַמַּפְתֵּחַ שהיה ברשותם של זקני בית האב, וּפָתַח בו אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ (פתח קטן) הנמצא בתוך שער בית המוקד, וְנִכְנַס דרכו מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה.

וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם.

וְנִכְנְסוּ הכהנים אַחֲרָיו, וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר (אש) נתונות בְּיָדָם להאיר את דרכם.

וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִּתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב.

וְנֶחְלְקוּ הכהנים לִשְׁתֵּי כִּתּוֹת (קבוצות), אֵלּוּ היו הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא, מבנה עמודים מקורה צמוד לכותלי העזרה, דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ היו הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב, כדי לבדוק אם הכול כשורה.

הָיוּ בּוֹדְקִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִיתִּים. הִגִּיעוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ אָמְרוּ: "שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם".

הָיוּ בּוֹדְקִין וְהוֹלְכִין אלו מכאן ואלו מכאן, עַד שֶׁהם מַגִּיעִין לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי החֲבִיתִּים, לשכה במזרח העזרה, ששם היו מכינים את מנחת החביתין שהכהן גדול מקריב בכל יום. וכאשר הִגִּיעוּ אֵלּוּ וְאֵלּוּ, אָמְרוּ זה לזה: "שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם", הכול על תיקונו בשלמות.

הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִיתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִיתִּים.

אז הֶעֱמִידוּ את עוֹשֵׂי החֲבִיתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִיתִּים.

מִי שֶׁזָּכָה לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ – הוּא יִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ.

מִי שֶׁזָּכָה בגורל לִתְרוֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כפי ששנינו במשנה ב, הוּא יִתְרוֹם עתה אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כמתואר להלן.

וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: "הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִּגַּע בַּכְּלִי, עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר. וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעַ בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ".

וְהֵם, הכהנים הנמצאים שם, אוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִּגַּע בַּכְּלִי עַד (טרם) שֶׁתְּקַדֵּשׁ (תרחץ) יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר, שהרי אין עובדים במקדש ללא קידוש ידיים ורגליים תחילה. וממשיכים בדבריהם: וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעַ (בפינה) שבֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּצד מַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, סמוך לכיור.

אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה.

וכשהזוכה בהרמת הדשן הולך לעבר הכיור, שהיה בין האולם והמזבח, אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא הוא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה (מערכת העצים) שהייתה דולקת על המזבח כל הלילה.

לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִים: "הִגִּיעַ עֵת".

לֹא הָיוּ שאר הכהנים רוֹאִין אוֹתוֹ, שהיה מאחורי הכבש והמזבח, וְלֹא היו שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁהיו שׁוֹמְעִין את קוֹל גלגל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי (מכונה, מתקן) לשקע בעזרתו את הכִּיּוֹר בלילה לתוך בור מים ולהעלות אותו משם. וכשהם שומעים את קולו, הֵן אוֹמְרִים זה לזה: "הִגִּיעַ עֵת (הזמן)!"

קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ, חָתָה מִן הַמְאוּכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד.

קִידֵּשׁ (רחץ) הכהן את יָדָיו וְאת רַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר. נָטַל את מַחְתַּת הַכֶּסֶף שהייתה מונחת בסמוך, בפינה שבין הכבש למזבח, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ (לכאן ולכאן), וחָתָה (אסף) מִן הגחלים הַמְאוּכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת (שבלב האש), וְיָרַד בכבש מן המזבח.

הִגִּיעַ לָרִצְפָּה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מוּרְאוֹת הָעוֹף וְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה.

הִגִּיעַ לָרִצְפָּה של העזרה, בדרום הכבש, הָפַךְ (הפנה) את פָּנָיו לעבר צָפוֹן, והָלַךְ לְצד מִזְרָחוֹ שֶׁל הכֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת (כחמישה מטרים), ושם צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים שבמחתה עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה, רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים (כ-25 ס"מ), והוא המָקוֹם שֶׁבו היו נוֹתְנִין גם את המוּרְאוֹת (הזפק ובני המעיים) של עולת הָעוֹף (זבחים פ"ו מ"ה), וְאת דִישּׁוּן (אפר) המִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי (מזבח הזהב), וְאת דישון הַמְּנוֹרָה.