menu
small logo

חזור

מדות‏

פרק ה

כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ.

כָּל הָעֲזָרָה, 'מחנה שכינה', הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע אמה מן המזרח למערב עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ אמה מן הצפון לדרום. ומפרטים:

מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב – מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע:

מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע אמה:

מְקוֹם דְּרִיסַת יִשְׂרָאֵל – אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה.

מְקוֹם דְּרִיסַת (דריכת, עמידת) יִשְׂרָאֵל, הוא 'עזרת ישראל' – אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה.

מְקוֹם דְּרִיסַת הַכֹּהֲנִים – אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה.

לפנים ממנה מְקוֹם דְּרִיסַת הַכֹּהֲנִים, 'עזרת כהנים' – גם הוא אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה עד למזבח.

הַמִּזְבֵּחַ – שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם.

אורך הַמִּזְבֵּחַ עצמו – שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אמה,

בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ – עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה.

בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה,

הַהֵיכָל – מֵאָה אַמָּה.

בניין הַהֵיכָל, ובכלל זה האולם שבחזיתו – מֵאָה אַמָּה, כמפורט בסוף הפרק הקודם.

וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה לַאֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת.

וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה לַאֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת, כלומר מן הכותל המערבי של ההיכל עד לחומת העזרה.

מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם – מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ:

רוחב העזרה מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ אמות. כיצד?

הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ – שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם.

הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ יחד – שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם אמות.

מִן הַמִּזְבֵּחַ לַטַּבָּעוֹת – שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת.

מִן הַמִּזְבֵּחַ צפונה למקום הטַּבָּעוֹת הקבועות ברצפת העזרה, להחזיק בהן את הקרבנות (לעיל פ"ג מ"ה) – שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת.

מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת – עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע.

מְקוֹם הַטַּבָּעוֹת עצמן – עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אמות.

מִן הַטַּבָּעוֹת לַשֻּׁלְחָנוֹת – אַרְבַּע.

מִן הַטַּבָּעוֹת לַשֻּׁלְחָנוֹת ששימשו להדחת הקרביים של הקרבנות – אַרְבַּע אמות.

מִן הַשֻּׁלְחָנוֹת וְלַנַּנָּסִין – אַרְבַּע.

מִן הַשֻּׁלְחָנוֹת ולשמונת הנַּנָּסִין (עמודים נמוכים) שתלו עליהם את הקרבנות לצורך הפשטת העור וניתוחם – אַרְבַּע אמות.

מִן הַנַּנָּסִין לְכוֹתֶל הָעֲזָרָה – שְׁמֹנֶה אַמּוֹת.

מִן הַנַּנָּסִין לְכוֹתֶל הָעֲזָרָה שְׁמֹנֶה אַמּוֹת. סך הכול מאה ועשר אמות.

וְהַמּוֹתָר – בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַכּוֹתֶל, וּמְקוֹם הַנַּנָּסִין.

וְהַמּוֹתָר, עשרים וחמש האמות הנוספות – מתחלק בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַכּוֹתֶל הדרומי של העזרה, וּבין מְקוֹם הַנַּנָּסִין והשולחנות.

שֵׁשׁ לְשָׁכוֹת הָיוּ בָּעֲזָרָה, שָׁלשׁ בַּצָּפוֹן וְשָׁלשׁ בַּדָּרוֹם.

שֵׁשׁ לְשָׁכוֹת הָיוּ בָּעֲזָרָה, שָׁלשׁ מהן בַּצָּפוֹן וְשָׁלשׁ מהן בַּדָּרוֹם.

שֶׁבַּצָּפוֹן – לִשְׁכַת הַמֶּלַח, לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה, לִשְׁכַּת הַמְדִיחִים.

שלוש הלשכות שֶׁבַּצָּפוֹן מן הפינה המזרחית לכיוון מערב: לִשְׁכַּת הַמֶּלַח, לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה, לִשְׁכַּת הַמְדִיחִים.

לִשְׁכַּת הַמֶּלַח – שָׁם הָיוּ נוֹתְנִים מֶלַח לַקָּרְבָּן.

לִשְׁכַּת הַמֶּלַח שָׁם הָיוּ נוֹתְנִים מֶלַח לַקָּרְבָּן, לצורכי הקרבנות השונים.

לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה – שָׁם הָיוּ מוֹלְחִין עוֹרוֹת קָדָשִׁים.

לִשְׁכַּת הַפַּרְוָה שָׁם הָיוּ מוֹלְחִין את עוֹרוֹת הקָדָשִׁים.

וְעַל גַּגָּה הָיָה בֵּית הַטְּבִילָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

וְעַל גַּגָּהּ של לשכת הפרווה הָיָה בֵּית הַטְּבִילָה המיוחד לטבילות הכֹהֵן הגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כאשר היה מחליף מבגדי זהב לבגדי לבן ולהפך.

לִשְׁכַּת הַמְדִיחִין – שֶׁשָּׁם הָיוּ מְדִיחִין קִרְבֵי הַקֳּדָשִׁים.

לִשְׁכַּת הַמְדִיחִין שֶׁשָּׁם הָיוּ מְדִיחִין את קִרְבֵי הַקֳּדָשִׁים.

וּמִשָּׁם מְסִבָּה עוֹלָה לְגַג בֵּית הַפַּרְוָה.

וּמִשָּׁם, מלשכת המדיחין, הייתה מְסִבָּה (גרם מדרגות) עוֹלָה לְגַג בֵּית הַפַּרְוָה.

שֶׁבַּדָּרוֹם – לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוּלָּה, לִשְׁכַּת הַגָּזִית.

והלשכות שֶׁבַּדָּרוֹם לִשְׁכַּת הָעֵץ, לִשְׁכַּת הַגּוּלָּה ולִשְׁכַּת הַגָּזִית.

לִשְׁכַּת הָעֵץ – אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת.

ומפרטים: לִשְׁכַּת הָעֵץ – עליה אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת.

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: לִשְׁכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל.

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: זו הייתה לִשְׁכַּת הכֹּהֵן הגָּדוֹל.

וְהִיא הָיְתָה אֲחוֹרֵי שְׁתֵּיהֶן, וְגַג שְׁלָשְׁתָּן שָׁוֶה.

וְהִיא הָיְתָה אֲחוֹרֵי שְׁתֵּיהֶן, אחורי לשכת הגולה ולשכת הגזית, שהייתה מוסתרת על ידן מעיני העומדים בעזרה. וְגַג שְׁלָשְׁתָּן, שלוש הלשכות הללו, שָׁוֶה בגובהו.

לִשְׁכַּת הַגּוּלָּה – שָׁם הָיָה בּוֹר קָבוּעַ, וְהַגַּלְגַּל נָתוּן עָלָיו, וּמִשָּׁם מַסְפִּיקִים מַיִם לְכָל הָעֲזָרָה.

לִשְׁכַּת הַגּוּלָּה שָׁם הָיָה בּוֹר קָבוּעַ, וְהַגַּלְגַּל של מתקן שאיבת המים נָתוּן עָלָיו, וּמִשָּׁם היו מַסְפִּיקִים מַיִם (מי שתייה) לְכָל הָעֲזָרָה.

לִשְׁכַּת הַגָּזִית – שָׁם הָיְתָה סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת וְדָנָה אֶת הַכְּהוּנָּה.

לִשְׁכַּת הַגָּזִיתשָׁם הָיְתָה סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה (בית הדין הגדול) שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת וְדָנָה בכל יום אֶת אנשי הַכְּהוּנָּה, אם הם מיוחסים וכשרים לעבודה.

וְכֹהֵן שֶׁנִּמְצָא בּוֹ פְּסוּל – לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ.

וְכֹהֵן שֶׁלפי ראות עיני הדיינים נִמְצָא בּוֹ פְּסוּל, ואינו ראוי לעבודה – הריהו לוֹבֵשׁ בגד העשוי מבדים שְׁחוֹרִים, וּמִתְעַטֵּף במצנפת העשויה מבדים שְׁחוֹרִים, שהם סימן אבלות או פסול, וְיוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ מן המקדש.

וְשֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ פְּסוּל – לוֹבֵשׁ לְבָנִים וּמִתְעַטֵּף לְבָנִים, נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים.

וְכהן שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ פְּסוּל – הריהו לוֹבֵשׁ לְבָנִים וּמִתְעַטֵּף לְבָנִים, שהם סימן לנקיות ולשמחה, וְראוי להיות נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ בעבודת הקודש עִם אֶחָיו הַכֹּהֲנִים.

וְיוֹם טוֹב הָיוּ עוֹשִׂים, שֶׁלֹּא נִמְצָא פְּסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים: "בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא נִמְצָא פְּסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. וּבָרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בְּאַהֲרֹן וּבְבָנָיו לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה' בְּבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים".

וְיוֹם טוֹב הָיוּ זקני הסנהדרין עוֹשִׂים ביום שֶׁלֹּא נִמְצָא פְּסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים: "בָּרוּךְ הַמָּקוֹם (כינוי לה') בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא נִמְצָא פְּסוּל בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. וּבָרוּךְ הוּא, שֶׁבָּחַר בְּאַהֲרֹן וּבְבָנָיו לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת לִפְנֵי ה' בְּבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים", בית המקדש.