הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם.

הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אמות (כ-16 מטר) עַל שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אמות בחלקו התחתון.

עָלָה אַמָּה וְכָנַס אַמָּה – זֶה הַיְּסוֹד. נִמְצָא שְׁלשִׁים עַל שְׁלשִׁים.

עָלָה גובה אַמָּה (כחצי מטר) וְכָנַס, נכנס פנימה אַמָּה מכל צד, מדרגה זו – זֶה הַיְּסוֹד ('יסוד המזבח'). נִמְצָא חלק המזבח שמעל היסוד שְׁלשִׁים אמות עַל שְׁלשִׁים אמות.

עָלָה חָמֵשׁ וְכָנַס אַמָּה – זֶה הַסּוֹבֵב. נִמְצָא עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה.

עָלָה חָמֵשׁ אמות, וְכָנַס אַמָּה –זֶה הַסּוֹבֵב, מדרגה שסובבת את המזבח מכל צד. נִמְצָא חלק המזבח שמעל הסובב עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה אמות עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה אמות.

מְקוֹם הַקְּרָנוֹת אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצָא עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ עַל עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ.

מְקוֹם הַקְּרָנוֹת, ריבועים קטנים שבפינות גג המזבח – אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, כל קרן בגודל אמה על אמה. נִמְצָא השטח שנותר בגג המזבח, לפנים מן הקרנות, עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ אמות עַל עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ אמות.

מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצָא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מְקוֹם מַעֲרָכָה.

מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים על המזבח, לפנים מן הקרנות – אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, רוחב אמה סביב כל המזבח. נִמְצָא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אמות עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אמות מְקוֹם מַעֲרָכָה, המיועד למערכות האש שעל המזבח.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים עַל שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים. כּוֹנֵס וְעוֹלֶה בְּמִדָּה זוֹ, עַד שֶׁנִּמְצָא מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים. וּכְשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה, הוֹסִיפוּ עָלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַדָּרוֹם וְאַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַמַּעֲרָב, כְּמִין גַּמָּא,

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִתְּחִלָּה, בבית המקדש הראשון, לֹא הָיָה (המזבח) אֶלָּא שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים אמות עַל שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים אמות, ולא שלושים ושתיים. כּוֹנֵס וְעוֹלֶה בְּמִדָּה זוֹ, ארבע אמות מכל צד – היסוד, הסובב, הקרנות ומקום הליכת הכהנים – עַד שֶׁנִּמְצָא מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה עֶשְׂרִים אמות עַל עֶשְׂרִים אמות. וּכְשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מבבל ובנו את בית המקדש השני, הוֹסִיפוּ עָלָיו, על מידות המזבח, אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַדָּרוֹם וְאַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַמַּעֲרָב, כְּמִין האות היוונית "גַּמָּא" (Γ), כך שהוא שלושים ושתיים על שלושים ושתיים, ונמצא מקום המערכה עשרים וארבע על עשרים וארבע.

שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ". יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו", מְלַמֵּד שֶׁמִּן הָאֶמְצַע הוּא מוֹדֵד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכָל רוּחַ.

ומהיכן למדו שכך גודל המערכה? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאֲרִיאֵל (מקום המערכה) שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו" (יחזקאל מג,טז). ויש לשאול: יָכוֹל (ייתכן) ללמוד מכאן, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אמות עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אמות? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בסיום הפסוק: "אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו" – מְלַמֵּד שֶׁמִּן הָאֶמְצַע הוּא מוֹדֵד שיעור זה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכָל רוּחַ, שהם עשרים וארבע אמות מצד לצד.

וְחוּט שֶׁל סִיקְרָא חוֹגְרוֹ בָּאֶמְצַע, לְהַבְדִּיל בֵּין הַדָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים.

וְחוּט שֶׁל סִיקְרָא (צבע אדום) חוֹגְרוֹ, מקיף את המזבח בָּאֶמְצַע גובהו, לְהַבְדִּיל בֵּין מקום הזאת הַדָּמִים הַעֶלְיוֹנִים, דמי חטאת הבהמה ועולת העוף, הניתנים בחלק העליון של המזבח, לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים, דמי שאר הקרבנות, הניתנים על חלקו התחתון.

וְהַיְּסוֹד הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כָּל הַצָּפוֹן וְעַל פְּנֵי כָּל הַמַּעֲרָב, וְאוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת וּבַמִּזְרָח אַמָּה אַחַת.

וְהַיְּסוֹד הָיָה מְהַלֵּךְ (נמשך) עַל פְּנֵי כָּל הַצָּפוֹן, הצד הצפוני של המזבח, וְעַל פְּנֵי כָּל הַמַּעֲרָב, הצד המערבי, וְאוֹכֵל (תופס) בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת וּבַמִּזְרָח אַמָּה אַחַת. שבדרום ובמזרח בלט היסוד אמה אחת בלבד.

וּבְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים, כְּמִין שְׁנֵי חוֹטָמִין דַּקִּין,

וּבְקֶרֶן (פינה) מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית של היסוד הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים על רוחב היסוד, כְּמִין שְׁנֵי חוֹטָמִין דַּקִּין, נקבים קטנים לשפיכת נוזלים מכלים. ואחד מן הנקבים היה בצד מערב והאחר בדרום.

שֶׁהַדָּמִים הַנִּיתָּנִין עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי יוֹרְדִין בָּהֶן, וּמִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן.

שֶׁהַדָּמִים הַנִּיתָּנִין עַל היְסוֹד המַעֲרָבִי, שאריות דם החטאות הפנימיות (שמזים מהם בתוך ההיכל), וְהניתנים עַל היְסוֹד הדְּרוֹמִי, שאריות דם החטאות הרגילות, מתנקזים ויוֹרְדִין בָּהֶן וּמִתְעָרְבִין במים הזורמים בָּאַמָּה, תעלת המים העוברת בעזרה, וְיוֹצְאִין דרך שם לְנַחַל קִדְרוֹן.

לְמַטָּה בָּרִצְפָּה בְּאוֹתוֹ הַקֶּרֶן – מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ, וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּה, שֶׁבּוֹ יוֹרְדִין לַשִּׁית וּמְנַקִּין אוֹתוֹ.

לְמַטָּה בָּרִצְפָּה של העזרה, בְּסמוך לאוֹתוֹ הַקֶּרֶן המערבית דרומית של המזבח, מָקוֹם הָיָה שָׁם, אַמָּה אורך עַל אַמָּה רוחב, חפור בקרקע. וְטַבְלָא (לוח) שֶׁל שַׁיִשׁ מכסה אותו, וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ, בטבלה מצדה החיצוני, לצורך נטילתה. שֶׁבּוֹ (בחלל זה) יוֹרְדִין לַשִּׁית, החלל שיינות הנסכים יורדים לתוכו, וּמְנַקִּין אוֹתוֹ, מן המשקע שהצטבר בו.

וְכֶבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל רֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה.

וְכֶבֶשׁ, מבנה משופע לעלות בו, הָיָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם אמות אורך עַל רֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אמות.

וּרְבוּבָה הָיְתָה לוֹ בְּמַעֲרָבוֹ, שֶׁשָּׁם הָיו נוֹתְנִים פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף.

וּרְבוּבָה (גומה) הָיְתָה לוֹ (לכבש) בְּמַעֲרָבוֹ, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִים (מניחים) את פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף (עופות חטאת שנפסלו ואין להקריבם).

אֶחָד אַבְנֵי הַכֶּבֶשׁ וְאֶחָד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ – מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם.

אֶחָד אַבְנֵי הַכֶּבֶשׁ וְאֶחָד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ – הובאו מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם.

וְחוֹפְרִין לְמַטָּה מֵהַבְּתוּלָה, וּמְבִיאִים מִשָּׁם אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת שֶׁלֹּא הוּנַף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל. שֶׁהַבַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה, וּבִפְגִימָה לְכָל דָּבָר.

וְחוֹפְרִין לְמַטָּה מֵהַבְּתוּלָה (קרקע שלא עובדה מעולם), וּמְבִיאִים מִשָּׁם אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת, וכן שֶׁלֹּא הוּנַף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל. שהכלל בעניין זה הוא, שֶׁהַבַּרְזֶל פּוֹסֵל את אבני המזבח אפילו בִּנְגִיעָה. וּבִפְגִימָה האבנים נפסלות לְכָל דָּבָר, מכל דבר, ולא רק מברזל.

נִפְגְּמָה אַחַת מֵהֶן – הִיא פְּסוּלָה וְכוּלָּן כְּשֵׁרוֹת.

נִפְגְּמָה אַחַת מֵהֶן, מאבני המזבח או הכבש – הִיא פְּסוּלָה, וְכוּלָּן, שאר האבנים – כְּשֵׁרוֹת.

וּמְלַבְּנִים אוֹתָן פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה: אַחַת בַּפֶּסַח, וְאַחַת בֶּחָג.

וּמְלַבְּנִים אוֹתָן, צובעים אותן בסיד לבן פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה: פעם אַחַת בַּפֶּסַח, ופעם אַחַת בֶּחָג הסוכות.

וְהַהֵיכָל – פַּעַם אַחַת, בַּפֶּסַח.

וְהַהֵיכָל – מלבנים אותו פַּעַם אַחַת בשנה, בַּפֶּסַח.

רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מְלַבְּנִים אוֹתוֹ בְּמַפָּה, מִפְּנֵי הַדָּמִים.

רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מְלַבְּנִים אוֹתוֹ (את המזבח) בְּמַפָּה (מטפחת בד), מִפְּנֵי הַדָּמִים של הקרבנות, שנזרקו עליו.

לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכָפִיס שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁמָּא יִגַּע וְיִפְסוֹל.

כשהיו סדים את אבני המזבח, לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכָפִיס (כף סיידים) שֶׁל בַּרְזֶל, שֶׁמָּא יִגַּע הכפיס באבנים וְיִפְסוֹל אותן.

שֶׁהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, וְהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם. אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיּוּנַף הַמְקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ.

וטעם הדבר, שהברזל פוסל את אבני המזבח, הוא, שֶׁהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם, שעושים בו כלי מלחמה, וְהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם, באמצעות הקרבנות המכפרים. אֵינוֹ בַּדִּין (אין זה ראוי) שֶׁיּוּנַף הַמְקַצֵּר חיים עַל הַמַּאֲרִיךְ אותם.

וְטַבָּעוֹת הָיוּ לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַרְבַּע שֶׁל שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה,

וְעשרים וארבע טַבָּעוֹת ברזל הָיוּ קבועות ברצפת העזרה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל המִזְבֵּחַ, והיו מסודרות בשִׁשָּׁה סְדָרִים (שורות) ממזרח למערב, שכל אחד מהם הוא שֶׁל אַרְבָּעָה אַרְבָּעָה טבעות מצפון לדרום, וְיֵשׁ אוֹמְרִים להפך: שהיו מסודרות באַרְבַּע שורות שֶׁל שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה טבעות,

שֶׁעֲלֵיהֶן שׁוֹחֲטִים אֶת הַקֳּדָשִׁים.

שֶׁעֲלֵיהֶן (בעזרתן) היו שׁוֹחֲטִים אֶת הַקֳּדָשִׁים. שהיו מכניסים את צוואר בהמת הקרבן בטבעת, כדי לשחוט אותה בקלות, וכדי שלא יזוז הראש לאחר השחיטה, ויוכל הכהן לקבל מצווארה את כל הדם.

בֵּית הַמִּטְבְּחַיִים הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, וְעָלָיו שְׁמֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין, וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן, וְאוּנְקְלָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶם, וּשְׁלשָׁה סְדָרִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁבָּהֶם תּוֹלִין וּמַפְשִׁיטִין, עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים.

בֵּית הַמִּטְבְּחַיִים, הוא האזור הקבוע לשחיטת הקרבנות, הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, היכן שהיו טבעות שסייעו לשחיטת הקרבנות; וְעָלָיו היו מוצבים, סמוך למקום השחיטה, שְׁמֺנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין (נמוכים) של אבן, וּרְבִיעִין (חתיכות עץ מרובעות) שֶׁל אֶרֶז היו קבועים עַל גַּבֵּיהֶן, על ראש עמודים אלה, וְאוּנְקְלָיוֹת (ווים) שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶם, באותן חתיכות עץ, וּשְׁלשָׁה סְדָרִים של ווים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מחתיכות העץ, שֶׁבָּהֶם היו תּוֹלִין את הקרבנות לאחר שנשחטו וּמַפְשִׁיטִין את עורם, כשהם תלויים על הווים ומונחים עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁהיו בֵּין הָעַמּוּדִים.

הַכִּיּוֹר הָיָה בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וּמָשׁוּךְ כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם.

הַכִּיּוֹר, שממנו היו הכהנים מקדשים את ידיהם ואת רגליהם לפני עבודת הקודש, הָיָה עומד ברווח שבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. וּמָשׁוּךְ מעט כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם, שהרי באמצע השטח היו המעלות המובילות אל האולם.

בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים אַמָּה.

בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ היו שְׁתַּיִם וְעֶשְׂרִים אַמָּה,

וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם, רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ אַמָּה.

וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת (מדרגות) הָיוּ שָׁם, שהובילו אל האולם, רוּם (גובה) כל מַעֲלָה היה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ (רוחבה) אַמָּה.

אַמָּה, אַמָּה, וְרוֹבֵד שָׁלשׁ. וְאַמָּה, אַמָּה, וְרוֹבֵד שָׁלשׁ. וְהָעֶלְיוֹנָה – אַמָּה, אַמָּה, וְרוֹבֵד אַרְבַּע.

והיו מסודרות לארבעה סדרים באופן זה: שלושה סדרים הראשונים, שתי מעלות של אַמָּה, אַמָּה, וְאחריהן מעלה שיש בה רוֹבֶד (שורת אבנים, מפלס) של שָׁלשׁ אמות; ושוב אַמָּה, אַמָּה, וְרוֹבֶד שָׁלשׁ אמות; ושוב אמה אמה ורובד שלוש; וְסדרת המעלות הָעֶלְיוֹנָה – אַמָּה, אַמָּה וְהמעלה השלישית הייתה רוֹבֶד אַרְבַּע אמות. ונמצא, שאורך כל המעלות היה תשע עשרה אמות, וביניהן למזבח שלוש אמות.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָעֶלְיוֹנָה – אַמָּה, אַמָּה, וְרוֹבֵד חָמֵשׁ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָעֶלְיוֹנָה הייתה אַמָּה אַמָּה, וְרוֹבֶד חָמֵשׁ אמות. ונמצא אורך כל המעלות עשרים אמה, וביניהן למזבח שתי אמות.

פִּתְחוֹ שֶׁל אוּלָם –

פִּתְחוֹ שֶׁל האוּלָם –

גּוֹבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה, וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה.

גּוֹבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה, וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה.

וְחָמֵשׁ מַלְתְּרָאוֹת שֶׁל מֵילָת הָיוּ עַל גַּבָּיו.

וְחָמֵשׁ מַלְתְּרָאוֹת (קורות) שֶׁל עץ מֵילָת הָיוּ קבועות עַל גַּבָּיו כלפי חוץ;

הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה עוֹדֶפֶת עָלֶיהָ אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה שְׁלשִׁים אַמָּה.

הַתַּחְתּוֹנָה הייתה עוֹדֶפֶת עַל רוחב הַפֶּתַח אַמָּה מִזֶּה, מימין, וְאַמָּה מִזֶּה, משמאל, ונמצא, שאורכה עשרים ושתיים אמה. שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה עוֹדֶפֶת עָלֶיהָ שתי אמות, אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, ונמצא, שאורכה עשרים וארבע אמות. וכן עודפת השלישית על השנייה, וכן הרביעית והחמישית, ונִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה באורך שְׁלשִׁים אַמָּה.

וְנִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים הָיָה בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת.

וְלא היו צמודות אחת לשנייה, אלא נִדְבָּךְ (שורה) שֶׁל אֲבָנִים הָיָה מפריד בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת.

וּכְלוֹנָסוֹת שֶׁל אֶרֶז הָיוּ קְבוּעִין מִכָּתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל לְכָתְלוֹ שֶׁל אוּלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַט.

וּכְלוֹנָסוֹת (קורות עץ עבות) שֶׁל עץ אֶרֶז הָיוּ קְבוּעִין ויוצאות מִכָּתְלוֹ שֶׁל ההֵיכָל לתמוך בכָתְלוֹ המזרחי שֶׁל האוּלָם, שכתליו היו גבוהים ביותר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַט (יימוט ליפול) מחמת גובהו.

וְשַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ קְבוּעִין בְּתִקְרַת הָאוּלָם, שֶׁבָּהֶן פִּרְחֵי כְהוּנָּה עוֹלִין וְרוֹאִין אֶת הָעֲטָרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָעֲטָרוֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן צְפַנְיָה לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל ה'".

וְשַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ קְבוּעִין בְּתִקְרַת הָאוּלָם, שֶׁבָּהֶן פִּרְחֵי כְהוּנָּה (הכהנים הצעירים) היו עוֹלִין לתקרה וְרוֹאִין אֶת הָעֲטָרוֹת שנקבעו בחלל חלונות ההיכל ליופי, וכפי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָעֲטָרוֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן צְפַנְיָה לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל ה'" (צפניה ו,יד).

גֶּפֶן שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וּמוּדְלָה עַל גַּבֵּי כְּלוֹנָסוֹת. כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב עָלֶה, אוֹ גַּרְגִּיר, אוֹ אֶשְׁכּוֹל, מֵבִיא וְתוֹלֶה בָּהּ.

וכמין גֶּפֶן שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁל ההֵיכָל, וּמוּדְלָה הייתה עַל גַּבֵּי כְּלוֹנָסוֹת. כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב עָלֶה אוֹ גַּרְגִּיר אוֹ אֶשְׁכּוֹל מזהב לבית המקדש, היה מֵבִיא נדבתו וְתוֹלֶה בָּהּ, בגפן זו. וכשהיו צריכים זהב לבדק הבית – היו גזברי ההקדש מסירים מן הגפן כפי הצורך.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק: מַעֲשֶׂה הָיָה וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק: גפן זו הייתה כבדה מאוד, לרוב נדבות העם, ומַעֲשֶׂה הָיָה, וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים כדי לטלטלה ולפנותה למקום אחר.