menu
small logo

חזור

מדות‏

פרק ב

הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה.

הַר הַבַּיִת, שבתוכו היה המקדש, ההיכל והעזרות, הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה אורך (כ-250 מטר) עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה רוחב. והמקדש לא עמד ממש במרכזו,

רוּבּוֹ מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ – מִן הַמִּזְרָח, שְׁלִישִׁי לוֹ – מִן הַצָּפוֹן, מִיעוּטוֹ – מִן הַמַּעֲרָב.

אלא רוּבּוֹ של השטח הפנוי של הר הבית היה מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ בגודלו – מִן הַמִּזְרָח, שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן, ומִיעוּטוֹ, השטח הקטן ביותר – מִן הַמַּעֲרָב.

מָקוֹם שֶׁהָיָה רוֹב מִדָּתוֹ – שָׁם הָיָה רוֹב תַּשְׁמִישׁוֹ.

מָקוֹם שֶׁהָיָה רוֹב מִדָּתוֹ, בצד שבו היה שטח גדול יותר – שָׁם הָיָה רוֹב תַּשְׁמִישׁוֹ, השתמשו בו יותר.

כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת – נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין, וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל.

כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין, פונים בכניסתם לצד ימין, וּמַקִּיפִין את ההר עד שמגיעים למקום שאליו רצו להגיע, וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, שאינם חוזרים על עקבותיהם אלא ממשיכים בכיוון ההליכה שהתחילו בו, עד שיוצאים מן ההר.

חוּץ מִמִּי שֶׁאֵירְעוֹ דָּבָר, שֶׁהוּא מַקִּיף לִשְׂמֹאל.

חוּץ מִמִּי שֶׁאֵירְעוֹ דָּבָר רע, שֶׁהוּא מַקִּיף לכיוון שְׂמֹאל בכניסתו אל ההר, נגד כיוון התנועה הכללי.

"מַה לְּךָ מַקִּיף לִשְׂמֹאל?",

וכיוון שכך, כל הבאים מולו יודעים שאירעו דבר, ושואלים אותו: "מַה לְּךָ מַקִּיף לִשְׂמֹאל?",

"שֶׁאֲנִי אָבֵל" – "הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֶמְךָ".

אם השיב: "שֶׁאֲנִי אָבֵל", היו עונים לעומתו: "הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֶמְךָ".

"שֶׁאֲנִי מְנוּדֶּה" – "הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּם וִיקָרְבוּךָ", דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

ואם השיב: "שֶׁאֲנִי מְנוּדֶּה", אומרים לו: "הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּם של המנדים וִיקָרְבוּךָ". אלו דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: עֲשִׂיתָן כְּאִילּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין. אֶלָּא: "הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ".

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: עֲשִׂיתָן, את המנדים, כְּאִילּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין, שנידוהו שלא כהלכה! אֶלָּא כך יאמרו לו: "הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבְּךָ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ, וִיקָרְבוּךָ". וכן הלכה.

לִפְנִים מִמֶּנּוּ – סוֹרֵג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.

לִפְנִים מִמֶּנּוּ, מהר הבית, סוֹרֵג (מחיצה מסורגת) גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.

וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה פְּרָצוֹת הָיוּ שָׁם שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן. חָזְרוּ וּגְדָרוּם, וְגָזְרוּ כְּנֶגְדָּם שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת.

וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה פְּרָצוֹת הָיוּ שָׁם, בסורג, שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן. ולאחר מכן חָזְרוּ וּגְדָרוּם, וְגָזְרוּ להשתחוות כְּנֶגְדָּם, כנגד מקום הפרצות, שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת.

לִפְנִים מִמֶּנּוּ – הַחֵיל, עֶשֶׂר אַמּוֹת. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם, רוּם הַמַּעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה.

לִפְנִים מִמֶּנּוּ, מן הסורג – שטח הַחֵיל, רוחבו עֶשֶׂר אַמּוֹת (כ-5 מטר). וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת (מדרגות) הָיוּ שָׁם, בחיל, רוּם (גובה) הַמַּעֲלָה חֲצִי אַמָּה (כ-25 ס"מ), וְשִׁלְחָהּ (רוחבה, מקום דריסת הרגל) – חֲצִי אַמָּה.

כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם – רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם.

כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, במקדש – רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה, חוּץ מהמעלות שֶׁל האוּלָם, ששלחן אמה (להלן פ"ג מ"ו).

כָּל הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם – גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם.

כָּל הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרָחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם, שהיה גבוה ארבעים אמה ורחב עשרים אמה (להלן פ"ג מ"ז).

כָּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם – הָיוּ לָהֶן דְּלָתוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם.

כָּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ לָהֶן דְּלָתוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם, שלא הייתה לו דלת אלא פרוכת.

כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם – הָיוּ לָהֶן שָׁקוֹפוֹת, חוּץ מִשַּׁעַר טָדִי, שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי אֲבָנִים מוּטּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ.

כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ לָהֶן שָׁקוֹפוֹת (משקופים), חוּץ מִשַּׁעַר טָדִי, השער הצפוני של הר הבית, שֶׁהָיוּ שָׁם, מעל השער, שְׁתֵּי אֲבָנִים מוּטּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, מונחות בשיפוע אחת על השנייה.

כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם – נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב, חוּץ מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶן נֵס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁנְּחֻשְׁתָּן מַצְהִיב.

כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם נִשְׁתַּנּוּ דלתותיהם לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב (מצופות בזהב), חוּץ מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר, השער המרכזי של העזרה, ממזרח, שדלתותיו לא צופו בזהב, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶן נֵס. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁנְּחֻשְׁתָּן מַצְהִיב (נראה כזהב).

כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם הָיוּ גְּבוֹהִים, חוּץ מִכּוֹתֶל הַמִּזְרָחִי,

כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם, במקדש ובהר הבית, הָיוּ גְּבוֹהִים, חוּץ מִכּוֹתֶל הַמִּזְרָחִי, שהיה נמוך ולא התנשא הרבה מעבר לגובה השער.

שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַמִּשְׁחָה, וּמִתְכַּוֵּין וְרוֹאֶה בְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל בִּשְׁעַת הַזָּיַית הַדָּם.

מפני שֶׁהַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה צריך להיות עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַמִּשְׁחָה (הר הזיתים), וּמִתְכַּוֵּין (מכוון את פניו) וְרוֹאֶה בְּפִתְחוֹ (את פתחו) שֶׁל הֵיכָל בִּשְׁעַת הַזָּיַית הַדָּם, ואם היה הכותל המזרחי גבוה – היה מסתיר את פתח ההיכל.

עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ.

עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אוֹרֶךְ (מהמזרח למערב) מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ אמות (כ-67 מטר) עַל רֹחַב (מהצפון לדרום) מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ אמות.

וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּאַרְבַּע מִקְצֹעוֹתֶיהָ, שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים אַמָּה.

וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּאַרְבַּע מִקְצֹעוֹתֶיהָ (פינותיה), כל אחת מהן שֶׁל אַרְבָּעִים אמה (כ-20 מטר) על אַרְבָּעִים אַמָּה.

וְלֹא הָיוּ מְקוֹרוֹת. וְכָךְ הֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר, וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצוֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצוֹעַ הֶחָצֵר, בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטוּרוֹת", וְאֵין "קְטוּרוֹת" אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקוֹרוֹת.

וְאותן לשכות לֹא הָיוּ מְקוֹרוֹת בתקרה. וְכָךְ הֵם עֲתִידִים לִהְיוֹת גם בבית המקדש השלישי, שֶׁנֶּאֱמַר בתיאור המקדש שלעתיד לבא: "וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה וַיַּעֲבִירֵנִי אֶל אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצוֹעַ הֶחָצֵר חָצֵר בְּמִקְצוֹעַ הֶחָצֵר. בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעוֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטוּרוֹת" (יחזקאל מו,כא–כב), וְאֵין "קְטוּרוֹת" אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקוֹרוֹת.

וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת?

וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת הלשכות?

דְּרוֹמִית מִזְרָחִית – הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים, שֶׁשָּׁם הַנְּזִירִין מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶן, וּמְגַלְּחִין אֶת שְׂעָרָן, וּמְשַׁלְּחִים תַּחַת הַדּוּד.

דְּרוֹמִית מִזְרָחִית הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים, שֶׁשָּׁם היו הַנְּזִירִין שסיימו את תקופת נזירותם מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶן, וּמְגַלְּחִין אֶת שְׂעָרָן, וּמְשַׁלְּחִים את השערות תַּחַת הַדּוּד (הסיר) שבו בישלו את השלמים, שיישרפו שם.

מִזְרָחִית צְפוֹנִית – הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הָעֵצִים, שֶׁשָּׁם הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מַתְלִיעִין הָעֵצִים, וְכָל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תּוֹלַעַת פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

מִזְרָחִית צְפוֹנִית הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הָעֵצִים, שֶׁשָּׁם היו הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי המוּמִין, שאינם ראויים לעבודת הקרבנות, מַתְלִיעִין הָעֵצִים, בודקים את העצים מתולעים, וְכָל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תּוֹלַעַת פָּסוּל מלעלות עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

צְפוֹנִית מַעֲרָבִית – הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת מְצוֹרָעִים.

צְפוֹנִית מַעֲרָבִית הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת מְצוֹרָעִים, שבה היו המצורעים טובלים לפני סדר טהרתם בפתח העזרה.

מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית – אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וְשֶׁמֶן. הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת 'לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָה'.

מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן לנסכים וְשֶׁמֶן למנורה ולמנחות, והִיא הָיְתָה נִקְרֵאת 'לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָה (בית השמנים)'.

וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהִקִּיפוּהָ כְּצוֹצְרָה, שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעוֹרָבִין.

וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה (בתחילה), שהכתלים שבה היו חלקים, ולאחר מכן הִקִּיפוּהָ כְּצוֹצְרָה (גזוזטרא, מרפסת פתוחה). שקבעו בכתליה זיזים, ועליהם סידרו קורות. וטעם הדבר שעשו כן – שֶׁהַנָּשִׁים עומדות ורוֹאוֹת מִלְמַעְלָן בשמחת בית השואבה שבחג הסוכות, וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעוֹרָבִין.

וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁעֲלֵיהֶן הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר. לֹא הָיוּ טְרוּטוֹת, אֶלָּא מוּקָּפוֹת כַּחֲצִי גּוֹרֶן עֲגוּלָּה.

וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת (מדרגות) עוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ, מעזרת הנשים, לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מזמורי "שיר המַעֲלוֹת" שֶׁבספר תְּהִלִים (פרקים קכ–קלד), שֶׁעֲלֵיהֶן, על המדרגות, הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר בשמחת בית השואבה. ומדרגות אלה לֹא הָיוּ טְרוּטוֹת (ישרות, מלבניות), אֶלָּא מוּקָּפוֹת (עגולות) כַּחֲצִי גּוֹרֶן עֲגוּלָּה.

וּלְשָׁכוֹת הָיוּ תַּחַת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְתוּחוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁשָּׁם הַלְוִיִּם נוֹתְנִים כִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים וּמְצִלְתַּיִם וְכָל כְּלֵי שִׁיר.

וּלְשָׁכוֹת הָיוּ בנויות תַּחַת רצפת עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וּפְתוּחוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, מצדדי גרם המדרגות, שֶׁשָּׁם היו הַלְוִיִּם נוֹתְנִים (מאחסנים) את הכִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים וּמְצִלְתַּיִם וְכָל כְּלֵי שִׁיר (כלי נגינה) שלהם.

עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רוֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה.

עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ אמות (כ-67 מטר), מצפון לדרום, עַל רוֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה אמות (כ5.5 מטר) ממזרח למערב.

וְכֵן עֶזְרַת כֹּהֲנִים הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רוֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה.

וְכֵן עֶזְרַת כֹּהֲנִים, שממערב לה, הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ עַל רוֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה.

וְרָאשֵׁי פְסִיפָסִין מַבְדִּילִין בֵּין עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים.

וְרָאשֵׁי פְסִיפָסִין, בליטות של גדר, מַבְדִּילִין ומסמנים את הגבול שבֵּין עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים, שהיו שתיהן באותו מפלס.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מַעֲלָה הָיְתָה וּגְבוֹהָה אַמָּה, וְהַדּוּכָן נָתוּן עָלֶיהָ, וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה. נִמְצֵאת עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים גְּבוֹהָה מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מַעֲלָה (מדרגה) הָיְתָה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים, וּגְבוֹהָה אַמָּה, וְהַדּוּכָן שהלויים עומדים עליו בשעת השירה (תמיד פ"ז מ"ג–מ"ד) נָתוּן עָלֶיהָ, וּבָהּ (על אותה מעלה) שָׁלשׁ מַעֲלוֹת (מדרגות) שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה, כל אחת מהן – נִמְצֵאת עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים גְּבוֹהָה מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה.

כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ.

כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְשֶׁבַע אמות ממזרח למערב, עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ אמות, מצפון לדרום.

וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ שָׁם.

וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת (מקומות שהיו משתחווים בהם) הָיוּ שָׁם, סביב העזרה.

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אוֹמֵר: כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים.

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אוֹמֵר: השתחוויות אלו היו כְּנֶגֶד (מול) שְׁלשָׁה עָשָׂר שְׁעָרִים שהיו לעזרה.

שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִים לַמַּעֲרָב: שַׁעַר הָעֶלְיוֹן, שַׁעַר הַדֶּלֶק, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת, שַׁעַר הַמַּיִם.

ומפרטים: השְׁעָרִים הדְּרוֹמִיִּים של העזרה סְמוּכִים לַמַּעֲרָב, אלו שמותם ממערב למזרח: שַׁעַר הָעֶלְיוֹן, שַׁעַר הַדֶּלֶק, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת, שַׁעַר הַמַּיִם.

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "שַׁעַר הַמַּיִם"? שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִיסּוּךְ בֶּחָג.

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ של השער הדרום מזרחי "שַׁעַר הַמַּיִם"? שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ המים בֶּחָג הסוכות, שהיו מעלים ממעיין השילוח שמדרום להר הבית (ראו סוכה פ"ד מ"ט).

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: וּבוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: וּבוֹ, דרך שער המים, יהיו הַמַּיִם מְפַכִּים באחרית הימים וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת, כפי שמתאר יחזקאל בנבואתו (מז,א–ב).

וּלְעוּמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִים לַמַּעֲרָב: שַׁעַר יְכָנְיָה, שַׁעַר הַקָּרְבָּן, שַׁעַר הַנָּשִׁים, שַׁעַר הַשִּׁיר.

וּלְעוּמָּתָן, מול השערים הדרומיים, היו בַּצָּפוֹן ארבעה שערים סְמוּכִין לַמַּעֲרָב, אלו שמותיהם ממערב למזרח: שַׁעַר יְכָנְיָה, שַׁעַר הַקָּרְבָּן, שַׁעַר הַנָּשִׁים, שַׁעַר הַשִּׁיר.

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ "שַׁעַר יְכָנְיָה"? שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ.

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ של השער הצפון מערבי "שַׁעַר יְכָנְיָה"? שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה (יהויכין) מלך יהודה בְּגָלוּתוֹ לבבל (מלכים ב כד,טו).

שֶׁבַּמִּזְרָח: שַׁעַר נִיקָנוֹר. וּשְׁנֵי פִשְׁפָּשִׁים הָיוּ לוֹ, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ.

שֶׁבַּמִּזְרָח העזרה היה שער אחד שַׁעַר נִיקָנוֹר. וּשְׁתֵּי פִשְׁפָּשִׁים, שערים קטנים, הָיוּ לוֹ, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ, שאף הם במניין השערים.

וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב, לֹא הָיָה לָהֶם שֵׁם.

וּשְׁנַיִם, שני שערים היו לעזרה בַּמַּעֲרָב, שלֹּא הָיָה לָהֶן שֵׁם.