חַטַּאת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַטָּה, וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַעְלָה. עוֹלַת הָעוֹף נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה, וְעוֹלַת הַבְּהֵמָה לְמַטָּה. אִם שִׁינָּה בָּזֶה וּבָזֶה – פָּסוּל.

חַטַּאת הָעוֹף – הזאת דמה נַעֲשֵׂית לְמַטָּה מאמצע המזבח, וְחַטַּאת בְּהֵמָה – הזאת דמה נעשית לְמַעְלָה, בחלקו העליון. עוֹלַת הָעוֹף – נַעֲשֵׂית לְמַעְלָה, וְעוֹלַת הַבְּהֵמָה לְמַטָּה. ואִם שִׁינָּה הכהן בָּזֶה וּבָזֶה, בחטאות ובעולות, שלא עשה אחת מהעבודות האלו במקומה הראוי – הקרבן פָּסוּל.

סֵדֶר קִנִּים כָּךְ הוּא: הַחוֹבָה – אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה. בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת – כּוּלָּן עוֹלוֹת.

סֵדֶר קִנִּים כָּךְ הוּא: בקיני הַחוֹבָה, כגון קרבן היולדת – אֶחָד מן העופות קרב לחַטָּאת, וְאֶחָד קרב לעוֹלָה. אבל בִּנְדָרִים וּבנְדָבוֹת, מי שחייבו עצמם בנדר או בנדבה להביא קרבנות מן העוף – כּוּלָּן עוֹלוֹת, מפני שאי אפשר לנדור ולהתנדב חטאת.

אֵיזֶהוּ נֶדֶר? הָאוֹמֵר: "הֲרֵי עָלַי עוֹלָה". וְאֵיזֶהוּ נְדָבָה? הָאוֹמֵר: "הֲרֵי זוֹ עוֹלָה".

אֵיזֶהוּ נֶדֶר? הָאוֹמֵר בלשון: "הֲרֵי עָלַי עוֹלָה", שחייב את עצמו להביא קרבן עולה. וְאֵיזֶהוּ נְדָבָה? הָאוֹמֵר: "הֲרֵי זוֹ עוֹלָה", שהקדיש בעל חיים מסוים לקרבן.

מַה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת? אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ – חַיָּיבִים בְּאַחֲרָיוּתָם. וּנְדָבוֹת, מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ – אֵין חַיָּיבִין בְּאַחֲרָיוּתָן.

מַה ההבדל שבֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת? אֶלָּא זה בלבד: שֶׁהַקרבנות שהפריש לנְדָרִים, אם מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ – חַיָּיבִים בְּאַחֲרָיוּתָם, וצריך להפריש קרבנות אחרים תחתיהם ולהקריבם. וּנְדָבוֹת, אם מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ – אֵין חַיָּיבִין בְּאַחֲרָיוּתָן, שהרי נידב בהמה זו דווקא.

חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּעוֹלָה, וְעוֹלָה בְּחַטָּאת, אֲפִילּוּ אֶחָד בְּרִיבּוֹא –

קרבנות העוף שהתערבו זה בזה – חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּעוֹלָה, וְכן עוֹלָה שנתערבה בְּחַטָּאת, אֲפִילּוּ נתערב אֶחָד בְּרִיבּוֹא (עשרת אלפים) –

יָמוּתוּ כּוּלָּם.

אין להם תקנה, ולפיכך יָמוּתוּ כּוּלָּם, שיניחום במקום סגור ללא מזון, עד שימותו מעצמם.

חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה –

חַטָּאת העוף שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּ'קן סתומה' של חוֹבָה, או בקבוצה של כמה קינים כאלה –

אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְּמִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה.

אֵין כָּשֵׁר להקרבה אֶלָּא כְּמִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבּקיני החוֹבָה. וכגון שהתערבה חטאת בשני קיני חובה – יקריבו שני עופות לחטאת אך לא יותר, שהרי על כל אחד משאר העופות קיים ספק אם הוא עולה או חטאת.

וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה –

וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה –

אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְּמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה.

אֵין כָּשֵׁר להקרבה אֶלָּא עולות כְּמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁיש בְּקיני החוֹבָה, שבכל גוזל שמעבר למניין זה יש ספק, האם להקריבו כחטאת או כעולה.

בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרוּבָּה וְהַנְּדָבָה מְמוּעֶטֶת, בֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרוּבָּה וְהַחוֹבָה מְמוּעֶטֶת, בֵּין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת.

וכלל זה נאמר בֵּין שֶׁהָחוֹבָה מְרוּבָּה, וְהַנְּדָבָה (העולה) מְמוּעֶטֶת, כגון קן חובה סתום שהתערב בו גוזל עולה אחד, ובֵין שֶׁהַנְּדָבָה מְרוּבָּה, וְהַחוֹבָה מְמוּעֶטֶת, כגון שלושה גוזלי עולה שהתערבו בקן חובה סתום אחד, ובֵין שֶׁשְּׁתֵּיהֶן שָׁווֹת, כגון שני גוזלי עולה שהתערבו בקן חובה סתום אחד.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחוֹבָה וּבִנְדָבָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחוֹבָה (קינים סתומות) וּבִנְדָבָה (עולה) או חטאת שהתערבו זו בזו.

אֲבָל בְּחוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָּזוֹ:

אֲבָל בְּחוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָּזוֹ, שהתערבו קיני חובה בקיני חובה, כגון שאם התערבו קינים של נשים שהביאו את קרבנותיהן לאחר מספר לידות, יש כללים אחרים:

אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, שָׁלשׁ לָזוֹ וְשָׁלשׁ לָזוֹ –

אם שתי נשים, כל אחת מהן הביאה מספר שווה של קינים, וכגון קן אַחַת לָזוֹ, וְקן אַחַת לָזוֹ, או שְׁתַּיִם לָזוֹ, וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, או שָׁלשׁ לָזוֹ, וְשָׁלשׁ לָזוֹ –

מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל.

מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. שיקריבו מחצית מן התערובת: מחציתה למטה לשם חטאת, ומחציתה למעלה לשם עולה.

אַחַת לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, וְשָׁלשׁ לָזוֹ, וְעֶשֶׂר לָזוֹ, וּמֵאָה לָזוֹ –

ואם התערבו קיני חובה סתומות בכמויות שונות, וכגון: אַחַת לאישה זוֹ, וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, וְשָׁלשׁ לָזוֹ, וְעֶשֶׂר לָזוֹ, וּמֵאָה לָזוֹ –

הַמּוּעָט כָּשֵׁר,

הַמּוּעָט כָּשֵׁר. וכגון במקרה המתואר, יקריבו כמניין הגוזלות שבקן אחד, אחד למעלה לעולה ואחד למטה לחטאת. ושאר התערובת פסולה.

בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת; בֵּין מֵאִשָּׁה אַחַת, בֵּין מִשְּׁתֵי נָשִׁים.

ומוסיפים: וכללים אלה נכונים בֵּין אם התערבו קינים מִשֵּׁם אֶחָד ובֵין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת; ובֵין שהיו מֵאִשָּׁה אַחַת, ובֵין שהיו מִשְּׁתֵי נָשִׁים, כפי שיתבאר במשנה הבאה.

כֵּיצַד מִשֵּׁם אֶחָד? לֵידָה וְלֵידָה, זִיבָה וְזִיבָה – מִשֵּׁם אֶחָד.

כֵּיצַד היא תערובת קינים מִשֵּׁם אֶחָד? כגון שהקינים הופרשו על לֵידָה וְלֵידָה או על זִיבָה וְזִיבָה – זו תערובת מִשֵּׁם אֶחָד.

מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת? לֵידָה וְזִיבָה.

וכיצד היא תערובת מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת? כגון שהופרשו האחד על לֵידָה וְהאחד על זִיבָה.

כֵּיצַד שְׁתֵּי נָשִׁים? עַל זוֹ לֵידָה וְעַל זוֹ לֵידָה, עַל זוֹ זִיבָה וְעַל זוֹ זִיבָה – מִשֵּׁם אֶחָד.

כֵּיצַד היא תערובת משְׁתֵּי נָשִׁים? עַל זוֹ להביא קן ללֵידָה, וְעַל זוֹ להביא קן ללֵידָה, עַל זוֹ להביא קן לזִיבָה, וְעַל זוֹ להביא קן לזִיבָה, והתערבו קיניהן – זו תערובת משתי נשים מִשֵּׁם אֶחָד.

מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת? עַל זוֹ לֵידָה וְעַל זוֹ זִיבָה.

ותערובת משתי נשים ומִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת כיצד? עַל זוֹ לֵידָה, וְעַל זוֹ זִיבָה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלָּקְחוּ קִנֵּיהֶן בְּעֵרוּב, אוֹ שֶׁנָּתְנוּ דְּמֵי קִנֵּיהֶם לַכֹּהֵן – לְאֵיזֶה שֶׁיִּרְצֶה כֹּהֵן יַקְרִיב חַטָּאת, וּלְאֵיזֶה שֶׁיִּרְצֶה כֹּהֵן יַקְרִיב עוֹלָה,

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלָּקְחוּ (קנו) את קִנֵּיהֶן בְּעֵרוּב, ולא חילקו אותם ביניהן, אוֹ שֶׁנָּתְנוּ דְּמֵי קִנֵּיהֶם לַכֹּהֵן במשותף, והוא לקח בעבורן גוזלות – כל התערובת כשרה, ולְאֵיזֶה גוזל שֶׁיִּרְצֶה, הכֹּהֵן יַקְרִיב אותו למטה לחַטָּאת, וּלְאֵיזֶה שֶׁיִּרְצֶה, הכֹּהֵן יַקְרִיב למעלה לעוֹלָה.

בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת.

ודין זה אמור בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, כגון ששתי הנשים הביאו קיני לידה, ובֵין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת, כגון שאחת משום לידה, ואחת משום זיבה. וכן הלכה.