חזור
קהלת
פרק יאשַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם כִּי־בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ
שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל־פְּנֵי הַמָּיִם, גמוֹל חסדים ועשה טוב, גם אם אינך יכול לראות את שכר מעשיך מיד, כִּי־בְרֹב הַיָּמִים, בבוא העת תִּמְצָאֶנּוּ, תקבל את גמולך הטוב.
תֶּן־חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה כִּי לֹא תֵדַע מַה־יִּהְיֶה רָעָה עַל־הָאָרֶץ
תֶּן־חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה. חלק את משאביך למנות ולחלקים רבים, כִּי לֹא תֵדַע מַה־יִּהְיֶה רָעָה, איזו רעה תבוא עַל־הָאָרֶץ. ואיזה חלק ממשאביך או מאדמתך ייפגע. ראוי אפוא שלא תסתכן.
אִם־יִמָּלְאוּ הֶעָבִים גֶּשֶׁם עַל־הָאָרֶץ יָרִיקוּ וְאִם־יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא
אִם־יִמָּלְאוּ הֶעָבִים, העננים גֶּשֶׁם, לבטח עַל־הָאָרֶץ יָרִיקוּ אותו, אך אין לדעת אם במקום זה יומטר הגשם או במקום אחר. וְאולם, כשמדובר בעצים – אִם־יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם בַּצָּפוֹן – מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא, יהיה.
שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע וְרֹאֶה בֶעָבִים לֹא יִקְצוֹר
בתנאי עמימות אלה החתירה לוודאות ולשליטה תביא לשיתוק – שֹׁמֵר רוּחַ, מי שמחכה עד שתכלה הרוח לגמרי, משום שקשה לזרוע כשנושבת רוח חזקה, לֹא יִזְרָע לעולם. וְכיוצא בזה רֹאֶה בֶעָבִים, המתבונן בעננים כדי לכוון מעשיו ולקצור רק כאשר הוא בטוח שהגשם לא יטריד אותו בשעה שהוא קוצר,
כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה־דֶּרֶךְ הָרוּחַ כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת־הַכֹּל
כַּאֲשֶׁר, כשם שאֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה־דֶּרֶךְ הָרוּחַ, הידיעות על משבי הרוח, ההשראה או הרצון, וכן
בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר הֲזֶה אוֹ־זֶה וְאִם־שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים
אשר על כן, בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת־זַרְעֶךָ, וְלָעֶרֶב אַל־תַּנַּח יָדֶךָ, אל תתעצל וזרע שוב, אף שזרעת כבר, כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר, יצליח – הֲזֶה אוֹ־זֶה, וְאִם־שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים.
וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת־הַשָּׁמֶשׁ
אחרי שהמליץ לפעול חרף תנאי אי-הוודאות הללו, מדגיש קהלת כי כדאי גם ליהנות מזיוו של העולם: וּמָתוֹק הוא הָאוֹר, וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת־הַשָּׁמֶשׁ.
כִּי אִם־שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמָח וְיִזְכֹּר אֶת־יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי־הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל־שֶׁבָּא הָבֶל
כִּי אִם־שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם, בְּכֻלָּם, בכל השנים היה ראוי שיִשְׂמָח, וְעם זאת חשוב שיִזְכֹּר אֶת־יְמֵי הַחֹשֶׁךְ, הזִּקנה, המוות והימים הרעים בכלל, כִּי־הַרְבֵּה יִהְיוּ, ויזכור שכָּל־שֶׁבָּא, הדברים שבאים הם הָבֶל.
שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ ודָע כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט
כיוצא בזה, שְׂמַח, בָּחוּר, בְּיַלְדוּתֶךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ, וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ. ואולם בצד הנאתך ממרחב האפשרויות העצום הפתוח בפניך בגילך הצעיר דָע כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט. אכן, העצה שתעשה כרצונך מוגבלת, שהרי לא תוכל להתחמק מן המשפט הצפוי לך בעתיד על בחירותיך.
וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ כִּי־הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת הָבֶל
וְעל כן, על אף ההמלצה שתלך בדרכי לבך, הָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר בכך רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ, כִּי־הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת, הנעורים הָבֶל. הנאות אלה יאבדו כל משמעות כשתתבונן בהן מפרספקטיבה מבוגרת ותעמוד על תוצאותיהן.