וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם׃

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹבשמן המשחה, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹבמשיחה זו וְכן אֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם.

וַיַּקְרִ֙יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים׃

וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם– הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת,השבטים. בספר שמות תוארה הקמת מערכת היררכית של שופטים ושוטרים על העם, אך היחידות המשמעותיות הבסיסיות נותרו השבטים, ובראשיהם – הנשיא שייצג כל אחד מן השבטים. הֵם הָעֹמְדִים עַל הַפְּקֻדִים,המסייעים למשה במפקד.

וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה שֵׁשׁ־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה עַל־שְׁנֵ֥י הַנְּשִׂאִ֖ים וְשׁ֣וֹר לְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אוֹתָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃

וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה': שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב,עגלות מטוקסות, אולי מכוסות וקמורות, שהיו כנראה חריגות, שכן רוב העגלות באותם ימים לא היו מקוּרות. יש להניח שהנשיאים בנו את העגלות במיוחד לשם המשכן כי לא סביר שיצאו אתן ממצרים. וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָרלגרירת העגלות. עֲגָלָה עַל, בעבור שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים.כל שני נשיאים נתנו עגלה אחת. מכאן שהמתנות היו מתואמות, וְשׁוֹר לְכל אֶחָד,כך שהיו שנים-עשר בקר. וַיַּקְרִיבוּ, קירבו אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן.

וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ אֶל־הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹדָתֽוֹ׃

קַח מֵאִתָּםאת המתנות, למרות שלא הופיעו ברשימת הפריטים הדרושים מראש, וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת, לשאת את משא אֹהֶל מוֹעֵד. וְנָתַתָּה אוֹתָם, את העגלות והבקר אֶל הַלְוִיִּם,ויש לחלקם ביניהם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ.

וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָעֲגָלֹ֖ת וְאֶת־הַבָּקָ֑ר וַיִּתֵּ֥ן אוֹתָ֖ם אֶל־הַלְוִיִּֽם׃

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת הָעֲגָלֹת וְאֶת הַבָּקָר, וַיִּתֵּן אוֹתָם אֶל הַלְוִיִּם:

אֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ אַרְבַּ֣עַת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י גֵרְשׁ֑וֹן כְּפִ֖י עֲבֹדָתָֽם׃

אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלֹת וְאֵת אַרְבַּעַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי גֵרְשׁוֹן– כְּפִי עֲבֹדָתָם.בני גרשון עסקו בעיקר במה שהיה עשוי מאריגים ומעורות. אפשר היה לשאת את כל אלה בידיים, אך קל יותר היה לשאת את המשא הרב הזה בעגלות. גודל העגלות אינו ידוע, אבל כנראה היו גדולות למדי, כך ששתיים מהן הספיקו למשא בני גרשון.

וְאֵ֣ת ׀ אַרְבַּ֣ע הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ שְׁמֹנַ֣ת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י מְרָרִ֑י כְּפִי֙ עֲבֹ֣דָתָ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃

וְאֵת אַרְבַּע הָעֲגָלֹת וְאֵת שְׁמֹנַת הַבָּקָר נָתַן לִבְנֵי מְרָרִי– כְּפִי עֲבֹדָתָם. כיוון שבני מררי נשאו את קרשי המשכן ואת עמודיו, הם נזקקו לעגלות רבות יותר. בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

וְלִבְנֵ֥י קְהָ֖ת לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי־עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֙דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ׃

וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָןמשה לא עגלות ולא בקר כִּי עֲבֹדַת, משא הַקֹּדֶשׁ, כלי המקדש עֲלֵהֶם,על גופם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ,ואינם רשאים להעבירם לבעלי חיים או לאמצעי הובלה אחרים.

וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הִמָּשַׁ֣ח אֹת֑וֹ וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת־קָרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃

וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂאִים אֵת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ, וַיַּקְרִיבוּ, הגישו הַנְּשִׂיאִםבעצמם אֶת קָרְבָּנָםהמיוחד לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ.

וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד לַיּ֗וֹם נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לַיּ֔וֹם יַקְרִ֙יבוּ֙ אֶת־קָרְבָּנָ֔ם לַחֲנֻכַּ֖ת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (ס)

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם, יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ,כדי לתת לכל אחד מהם את מקומו הראוי. ה' הורה על עיצוב מבנה טקסי אחיד, שבו יובאו המתנות יום אחר יום במשך שנים-עשר הימים הראשונים לחנוכת המזבח.

וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן־עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃

וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ– נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה.

וְקָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

וְקָרְבָּנוֹ:קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת– שְׁלֹשִׁים וּמֵאָהשקלי כסף מִשְׁקָלָהּ,כ-1,300 גרם. גודלה של הקערה יכול להגיע – בהתאם למבנה הקערה ועוביה – לקוטר של 50 ס"מ; מִזְרָק– כלי קיבול, דק יותר מקערה, מעין ספל גדול או דלי אֶחָד, עשוי כֶּסֶףומשקלו שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. במשכן נועדו המִזרקים ככלי קיבול-נוזלים שבאמצעותם זרקו את הדם על המזבח. כאן עדיין אין משתמשים בהם באופן הרגיל, אלא שְׁנֵיהֶם, הקערה והמזרק היו מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃

בנוסף – כַּף אַחַתשמשקלה עֲשָׂרָהשקלים, עשויה זָהָבו מְלֵאָה קְטֹרֶת;הכף קטנה יותר מן הקערה והמזרק, אך היא מכילה קטורת, היקרה מן הסולת. הקרבן הכיל את הכלים עם תכולתם.

פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃

מקרבן הדומם והצומח לבעלי החיים – פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד, בן מינו של האיל אך צעיר ממנו בֶּן שְׁנָתוֹ– שלושתם לְעֹלָה;

שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃

שְׂעִיר עִזִּיםזכר אֶחָד לְחַטָּאת;

וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ (פ)

וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים, קרבן המתנה הנאכל הן על ידי בעליו הן על ידי הכהנים : בָּקָר– שְׁנַיִם, אֵילִם– חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים, תיישים – חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.

בַּיּוֹם֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר׃

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר, נְשִׂיא יִשָּׂשכָר,שכן יששכר נמנה על דגל מחנה יהודה ברשימת הדגלים, והוא מופיע מיד לאחריו.

הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹהזהה לחלוטין לקרבן קודמו : קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת– שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף– שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃

כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃

פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ– לְעֹלָה;

שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃

שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד– לְחַטָּאת;

וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ (פ)

וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר– שְׁנַיִם, אֵילִם– חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים– חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר.

בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי זְבוּלֻן– אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.

קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת– שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף– שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃

כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃

פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ– לְעֹלָה;

שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃

שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד– לְחַטָּאת;

וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ (פ)

וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר– שְׁנַיִם, אֵילִם– חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים– חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב בֶּן חֵלֹן.

בַּיּוֹם֙ הָרְבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃

בַּיּוֹם הָרְבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי רְאוּבֵן– אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.

קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת– שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף– שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת

כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃

פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ– לְעֹלָה;

שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃

שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד– לְחַטָּאת;

וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ (פ)

וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר– שְׁנַיִם, אֵילִם– חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים– חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר.

בַּיּוֹם֙ הַחֲמִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃

בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי נָשִׂיא לִבְנֵי שִׁמְעוֹן– שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.

קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

קָרְבָּנוֹ: קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת– שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ; מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף– שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה;

כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃

כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת;

פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃

פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר, אַיִל אֶחָד, כֶּבֶשׂ אֶחָד בֶּן שְׁנָתוֹ– לְעֹלָה;

שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת

שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד– לְחַטָּאת;

וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ (פ)

וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: בָּקָר– שְׁנַיִם, אֵילִם– חֲמִשָּׁה, עַתּוּדִים– חֲמִשָּׁה, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה– חֲמִשָּׁה. זֶה קָרְבַּן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי.