וַיֵּ֨צְא֜וּ מֹשֶׁ֨ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן וְכָל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לִקְרָאתָ֑ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃

וַיֵּצְאוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶהלקבל את פני הצבא המנצח.

וַיִּקְצֹ֣ף מֹשֶׁ֔ה עַ֖ל פְּקוּדֵ֣י הֶחָ֑יִל שָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֔וֹת הַבָּאִ֖ים מִצְּבָ֥א הַמִּלְחָמָֽה׃

וַיִּקְצֹף, כעס משֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, הפיקוד הבכיר – שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת– הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה.

וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה הַֽחִיִּיתֶ֖ם כָּל־נְקֵבָֽה׃

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה: הַחִיִּיתֶם, האם השארתם בחיים כָּל נְקֵבָה?!

הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסָר־מַ֥עַל בַּיהוָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּע֑וֹר וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖ה בַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה׃

הֵן, הרי הֵנָּה– נשי מדין הללו הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּה', למכשול עַל דְּבַר פְּעוֹר.הן שגרמו גם לזנות וגם לעבודה זרה, וַתְּהִיבגללן הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה',ועכשיו אתם מביאים אותן אתכם אל המחנה?!

וְעַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כָל־זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכָל־אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ׃

וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר, כל הנשים המבוגרות שאפשר להניח שהיה להן מגע מיני עם גבר כלשהו – הֲרֹגוּ.

וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַחֲי֖וּ לָכֶֽם׃

וְאולם כֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר, הילדות הקטנות – הַחֲיוּ לָכֶםכשבויות.

וְאַתֶּ֗ם חֲנ֛וּ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כֹּל֩ הֹרֵ֨ג נֶ֜פֶשׁ וְכֹ֣ל ׀ נֹגֵ֣עַ בֶּֽחָלָ֗ל תִּֽתְחַטְּא֞וּ בַּיּ֤וֹם הַשְּׁלִישִׁי֙ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֔י אַתֶּ֖ם וּשְׁבִיכֶֽם׃

וְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים. כֹּלאחד מכם, יוצאי הצבא, שהיה הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל נֹגֵעַ בֶּחָלָל, במת תִּתְחַטְּאוּ, היטהרו מטומאת המת במי החטאת של הפרה האדומה, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם, שבי האדם המצטרף אליכם.

וְכָל־בֶּ֧גֶד וְכָל־כְּלִי־ע֛וֹר וְכָל־מַעֲשֵׂ֥ה עִזִּ֖ים וְכָל־כְּלִי־עֵ֑ץ תִּתְחַטָּֽאוּ׃ (ס)

וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ, שנגעו במתים – גם אותם תִּתְחַטָּאוּ,טהרו לכם.

וַיֹּ֨אמֶר אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י הַצָּבָ֔א הַבָּאִ֖ים לַמִּלְחָמָ֑ה זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה, מהמלחמה: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה:

אַ֥ךְ אֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכָּ֑סֶף אֶֽת־הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֶת־הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת־הַבְּדִ֖יל וְאֶת־הָעֹפָֽרֶת׃

אַךְ אֶתחפצי הַזָּהָב וְאֶתחפצי הַכָּסֶף, אֶת הַנְּחשֶׁת, אֶת הַבַּרְזֶל, אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת–

כָּל־דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם׃

כָּל דָּבָרמהמתכות הללו אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ, וכך משתמשים בו – תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ,הכניסו אותו לאש, וְטָהֵר,וכך יטהר ויוכשר לשימושם של בני ישראל. כלי האוכל זקוקים להכשרה זו משום ששימשו קודם לכן עבור הגויים. אַךְמלבד זאת בְּאמצעות מֵי נִדָּה, מי ההזאה, מי האפר של הפרה האדומה יִתְחַטָּא,עליו להיטהר מטומאת המתים שאולי נגע בהם. וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ, החפצים שאין משתמשים בהם באש, כגון כלי עץ וכלי עור – תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם.

וְכִבַּסְתֶּ֧ם בִּגְדֵיכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י וּטְהַרְתֶּ֑ם וְאַחַ֖ר תָּבֹ֥אוּ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ (פ)

וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּםגם אתם, שהרי הרגתם אנשים ול אַחַרמכן תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה.