וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיחֹ֥ן מֶֽלֶךְ־הָאֱמֹרִ֖י לֵאמֹֽר׃

וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים,שליחים, אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר:

אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם לֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר בְּדֶ֤רֶךְ הַמֶּ֙לֶךְ֙ נֵלֵ֔ךְ עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ׃

אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, לֹא נִטֶּה, נסטה בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, לֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵרמהבארות שיש לך. בְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, בדרך העוברת בערים המיועדת לכול ולא בדרך פרטית, או: בדרך שאתה, מלך האמורי, תורה לנו נֵלֵךְ עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָכדי להגיע לכנען.

וְלֹא־נָתַ֨ן סִיחֹ֣ן אֶת־יִשְׂרָאֵל֮ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלוֹ֒ וַיֶּאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת־כָּל־עַמּ֗וֹ וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙ הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

וְלֹא נָתַן סִיחֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ.ייתכן שסירב דווקא משום שישראל פנו אליו בעדינות ובנימוס. וַיֶּאֱסֹף סִיחֹן אֶת כָּל עַמּוֹ וַיֵּצֵא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל הַמִּדְבָּרָה, וַיָּבֹא יָהְצָה, אל העיר יהץ וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל.

וַיַּכֵּ֥הוּ יִשְׂרָאֵ֖ל לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּירַ֨שׁ אֶת־אַרְצ֜וֹ מֵֽאַרְנֹ֗ן עַד־יַבֹּק֙ עַד־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן כִּ֣י עַ֔ז גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃

וַיַּכֵּהוּ יִשְׂרָאֵל לְפִי חָרֶבוהביסו אותו. וַיִּירַשׁישראל אֶת אַרְצוֹ מֵאַרְנֹןשבגבול מואב, עַדנחל יַבֹּק, עַד בְּנֵי עַמּוֹן. כִּי עַז, סגור בפניהם גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן.

וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל־הֶעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכָל־עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבּ֖וֹן וּבְכָל־בְּנֹתֶֽיהָ׃

וַיִּקַּח יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הֶעָרִים הָאֵלֶּהשבארצו של סיחון. וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּכָל עָרֵי הָאֱמֹרִי, בּעיר חֶשְׁבּוֹן וּבְכָל בְּנֹתֶיהָ,היישובים הקרובים אליה.

כִּ֣י חֶשְׁבּ֔וֹן עִ֗יר סִיחֹ֛ן מֶ֥לֶךְ הָאֱמֹרִ֖י הִ֑וא וְה֣וּא נִלְחַ֗ם בְּמֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן וַיִּקַּ֧ח אֶת־כָּל־אַרְצ֛וֹ מִיָּד֖וֹ עַד־אַרְנֹֽן׃

כִּי חֶשְׁבּוֹן עִיר סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי הִוא, וְהוּא– סיחון נִלְחַם בְּמֶלֶךְ מוֹאָב הָרִאשׁוֹן וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן,ובכללה העיר חשבון, שעברה מיד ליד כמה פעמים.

עַל־כֵּ֛ן יֹאמְר֥וּ הַמֹּשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבּ֑וֹן תִּבָּנֶ֥ה וְתִכּוֹנֵ֖ן עִ֥יר סִיחֽוֹן׃

עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים, המשוררים הקדומים שאמרו דברי משל ומליצה ושרו שירי גבורה על מלחמת האמורי במואב ועל מפלת מואב : בֹּאוּנכבוש את חֶשְׁבּוֹן! תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, תיוסד עִיר סִיחוֹןבמקום הזה, במקום חשבון המואבית.

כִּי־אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבּ֔וֹן לֶהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מוֹאָ֔ב בַּעֲלֵ֖י בָּמ֥וֹת אַרְנֹֽן׃

כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן, לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן,כך מכונה העיר חשבון שכבשוה האמוריים, והם קוראים להמשיך באש הקרב מחשבון אל ערי מואב האחרות – אָכְלָהאת העיר עָרשל מוֹאָב,ואת בַּעֲלֵי בָּמוֹת, בתי הפולחן של אַרְנֹן.השירה העתיקה שבה ומדגישה שבאותה עת מואב הייתה מצומצמת בשטחה – ארנון הייתה גבולה הצפוני, וחשבון, הצפונית לה, שבעבר הייתה עיר מואבית, כבר נכבשה ביד האמורים.

אוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖דְתָּ עַם־כְּמ֑וֹשׁ נָתַ֨ן בָּנָ֤יו פְּלֵיטִם֙ וּבְנֹתָ֣יו בַּשְּׁבִ֔ית לְמֶ֥לֶךְ אֱמֹרִ֖י סִיחֽוֹן׃

אוֹי לְךָ, מוֹאָב, אָבַדְתָּ, עַם כְּמוֹשׁ,אליל מואב. נָתַןכמוש את בָּנָיו פְּלֵיטִם, ואת בְנֹתָיו בַּשְּׁבִית, בשבי לְמֶלֶךְ אֱמֹרִי סִיחוֹן.

וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבּ֖וֹן עַד־דִּיב֑וֹן וַנַּשִּׁ֣ים עַד־נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖רׄ עַד־מֵֽידְבָֽא׃

וַנִּירָם, והניר שלהם, ושדותיהם אָבַד– מ חֶשְׁבּוֹן עַד דִּיבוֹן,שם עיר מואבית אחרת. וַנַּשִּׁים, גרמנו לשממה עַד נֹפַח אֲשֶׁר עַד מֵידְבָא.משוררי הזמן תיארו את נצחונו הגדול של סיחון במואב, שבעקבותיו נסוג גבול מואב דרומה, וכל השטח שבין נחל ארנון לנחל יבֹּק הפך לשטח אמורי. כשישראל ניצחו את סיחון הם התיישבו באזור זה.

וַיֵּ֙שֶׁב֙ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּאֶ֖רֶץ הָאֱמֹרִֽי׃

וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי,שלא הייתה מאוכלסת בצפיפות, אלא הייתה בעיקרה ארץ מרעה ושטחים חקלאיים.

וַיִּשְׁלַ֤ח מֹשֶׁה֙ לְרַגֵּ֣ל אֶת־יַעְזֵ֔ר וַֽיִּלְכְּד֖וּ בְּנֹתֶ֑יהָ ויירש [וַיּ֖וֹרֶשׁ] אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־שָֽׁם׃

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְרַגֵּל אֶת יַעְזֵר, שגם היא הייתה בארצו של סיחון, וַיִּלְכְּדוּתחילה את בְּנֹתֶיהָ,היישובים הקטנים שסביבה, וכנראה לאחר זמן גם את יעזר עצמה. וַיּוֹרֶשׁ, כבש אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר שָׁם.

וַיִּפְנוּ֙ וַֽיַּעֲל֔וּ דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתָ֜ם ה֧וּא וְכָל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃

וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן,האזור הרחב והפורה שבקצהו הצפוני של עבר הירדן המזרחי, מעבר לגבול בני עמון, המשתרע מנהר הירמוך ועד הר החרמון, ומעמק הירדן מזרחה עד להר הדרוזים. וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן,שאף הוא היה מלך האמורי, לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָהבישראל בעיר אֶדְרֶעִי.

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ אַל־תִּירָ֣א אֹת֔וֹ כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־עַמּ֖וֹ וְאֶת־אַרְצ֑וֹ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּֽוֹן׃

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אַל תִּירָא אֹתוֹאף על פי שעוג ואולי גם סביבתו הקרובה היו מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, כלומר שרדו מגזע של ענקים. אחדים מבני הגזע הזה חיו גם בעבר הירדן המערבי, והם שהפילו אימתם גם על המרגלים. כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ, וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן.

וַיַּכּ֨וּ אֹת֤וֹ וְאֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־כָּל־עַמּ֔וֹ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֑יד וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־אַרְצֽוֹ׃

וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד, וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ.

וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ (ס)

וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵלדרומה וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ.