וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ׃

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים, שליחים מִקָּדֵשׁ, השוכנת מדרום לאדום, אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם: כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל. יעקב הוא אחיו של עשו, אבי העם האדומי : אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה, הסבל אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ–

וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ׃

וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים, וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ.

וַנִּצְעַ֤ק אֶל־יְהוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ׃

וַנִּצְעַק אֶל ה'– וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ. כאן אין מבואר אם הוא משה שהוא שליח-מלאך, או המלאך הנגלה בענן. וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּעכשיו בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ.על כן, אנו מבקשים:

נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבוּלֶֽךָ׃

נַעְבְּרָה, נעבור נָּא בְאַרְצֶךָ,ואנו מבטיחים: לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם,במקומות מיושבים, וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר,הבארות שבדרך. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ, בדרך העוברת בערים המיועדת לכול ולא בדרך פרטית, או: בדרך שאתה, מלך אדום, תורה לנו נֵלֵךְ. לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ.נעבור בארצך בשקט ובלא כל נזקים.

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱד֔וֹם לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ׃

וַיֹּאמֶר אֵלָיו– למשה, או: לישראל, מלך אֱדוֹם: לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ,אם תנסו לעשות זאת נילחם בכם.

וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֘ל בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם־מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥ק אֵין־דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה׃

למרות זאת – וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:אם אינך מתיר לנו לעבור בדרך המלך שבגיא, שסביבה שדות וכרמים , בַּמְסִלָּה, בדרך הסלולה בהר נַעֲלֶה,אף שהיא נוחה פחות. וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי– וְנָתַתִּי מִכְרָם,נשלם בעבורם. רַק אֵין דָּבָר,לא יהיה דבר נזק, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה.לא נגיע ברכב מלחמה.

וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדוֹם֙ לִקְרָאת֔וֹ בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃

וַיֹּאמֶראדום : לֹא תַעֲבֹר!וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד, רב וּבְיָד חֲזָקָה.

וַיְמָאֵ֣ן ׀ אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו׃ (פ)

וַיְמָאֵן, סירב אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ. וַיֵּט, סר יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו.ישראל פנו מזרחה כדי לעקוף את ארץ אדום.