וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ עַד־בֹּֽקֶר׃

וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּסָּה, חיפה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת. הענן לא חפף על החצר אלא על האוהל שבו היו מונחים לוחות העדות, וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה, מעין מראה של אֵשׁ עַד בֹּקֶר.

כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה תָמִ֔יד הֶעָנָ֖ן יְכַסֶּ֑נּוּ וּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃

כֵּן יִהְיֶה תָמִיד– הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ– את המשכן ביום, וּמַרְאֵה אֵשׁב לָיְלָה.

וּלְפִ֞י הֵעָלֹ֤ת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי־כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְק֗וֹם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכָּן־שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ן שָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן, בהתאם לעצם עליית הענן וגם לפי כיוונו בעלייתו מֵעַל הָאֹהֶל– וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן, יעצור וירד שָׁם הֶעָנָן– שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

עַל־פִּ֣י יְהוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כָּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃

עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ: כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן– יַחֲנוּ.

וּבְהַאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וְשָׁמְר֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִסָּֽעוּ׃

וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים– וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת, צו ה' וְלֹא יִסָּעוּ.

וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן יָמִים מִסְפָּר, ימים ספורים בלבד עַל הַמִּשְׁכָּן. עַל פִּי, לפי הוראת ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ.הוראותיו של ה' ניתנו כאן לא בדיבור אלא באמצעות הענן.

וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ א֚וֹ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ה הֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ׃

וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָןבמקום רק מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר– וְנָסָעוּ, אוֹשהענן ישהה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְנַעֲלָה הֶעָנָן– וְנָסָעוּ.אולי נסעו לעתים גם בלילה.

אֽוֹ־יֹמַ֜יִם אוֹ־חֹ֣דֶשׁ אוֹ־יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣א יִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹת֖וֹ יִסָּֽעוּ׃

אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים, שנה – בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָןאת שהייתו עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו– יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ, וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּנסיעות קצרות או ארוכות.

עַל־פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּ֑עוּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת יְהוָה֙ שָׁמָ֔רוּ עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ (פ)

עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ. אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' שָׁמָרוּ, עַל פִּי ה'לפי הסימנים שה' הראה להם משמים, בְּיַד מֹשֶׁה,שהסביר להם מהי המשמעות של עליית הענן ושכינתו.אכן, מלבד הסימן השמיימי, שאולי לא תמיד יכול היה להיראות בבירור לכל העם ולהתפרש נכון על ידו, היה צורך בהכרזה רשמית מצד ההנהגה, שתודיע לעם על יציאה למסע ועל עצירתו, ככתוב בסוף העניין הקודם: עַל פִּי ה' בְּיַד מֹשֶׁה. לשם כך הצטווה משה לעשות חצוצרות. כאן מתוארת התקשורת באמצעות שני קולות בסיסיים, המובחנים זה מזה: התקיעה, שהיא קול מתמשך ורצוף, והתרועה, המורכבת מקטעי קול קצרים.

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת׃

עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף, מִקְשָׁה, גוש אחד ולא כהרכבה של חלקים שונים תַּעֲשֶׂה אֹתָם. וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא, לכינוס הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת,להודיע לחונים שעליהם לצאת ממקומם ולנסוע.

וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֽוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וְתָקְעוּ, כאשר יתקעו בָּהֵן– וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנוֹעֲד֤וּ אֵלֶ֙יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וְאִם בְּחצוצרה אַחַת יִתְקָעוּ– וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים, רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.

וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃

וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה,כאשר תשמיעו קול שבור ומקוטע, לעומת התקיעה, שהיא קול רצוף – וְנָסְעוּאז הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה,במזרח, דגל מחנה יהודה.

וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנ֔וֹת הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃

וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית– וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה, בדרום. אחר כך יצא המחנה המערבי, ולבסוף – דגל מחנה דן שבצפון. תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם.כל תרועה תודיע לאחד המחנות שעליו לצאת לדרך.

וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃

וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ.התקיעות שאין עמן תרועות קוראות לכינוס העם.

וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּֽחֲצֹצְר֑וֹת וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃

לעומת חצוצרותיו של משה, שעליהן אמרו חכמים שהיו בעבורו ולדורו בלבד, בחצוצרות הכהנים ישתמשו לדורות – וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת, וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם.כמובן, תקיעות אלה, שיישמעו גם בארץ נושבת, אינן מאותתות על סדרי מסע, אלא הן חלק מעבודת הקודש, כפי שיפורש בפסוקים הבאים.

וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְר֑וֹת וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנוֹשַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃

וְכִי תָבֹאוּלערוך מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם– וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת, וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם.התרועה לא תישמע מחצוצרות צבאיות, אלא מן החצוצרות של בית המקדש. אין מדובר אפוא במחווה צבאית אלא בתרועה הבאה לעורר את העם ולהיזכר לפני ה', מעין תפילה וזעקה מועצמת.

וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (פ)

וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם– וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם.קרבנות הציבור ילֻוו בתקיעת הכהנים בחצוצרות. וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.אלא ששם מדובר בסדר הקבוע, ואילו כאן מסופר כיצד התממש הדבר במסע הראשון, כשיצאו ממדבר סיני. כמו כן מפורט פה תפקידם של משפחות הלויים במסע.