וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:

נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃

נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ, ספוֹר את בְּנֵי קְהָתומַנה אותם לתפקידם החשוב מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי, לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם.

מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשׂ֥וֹת מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה– כָּל בָּא לַצָּבָא, לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

זֹ֛את עֲבֹדַ֥ת בְּנֵי־קְהָ֖ת בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד קֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃

זֹאת עֲבֹדַת בְּנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד: קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,הכלים הקדושים ביותר.

וּבָ֨א אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהוֹרִ֕דוּ אֵ֖ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֑ךְ וְכִ֨סּוּ־בָ֔הּ אֵ֖ת אֲרֹ֥ן הָעֵדֻֽת׃

וּבָא, יבואו אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה, וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ, הפרוסה בין הקודש ובין קודש הקודשים, וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת.הפרוכת, שהיא עצמה שייכת לקודש, תהיה המכסה הראשון של הארון.

וְנָתְנ֣וּ עָלָ֗יו כְּסוּי֙ ע֣וֹר תַּ֔חַשׁ וּפָרְשׂ֧וּ בֶֽגֶד־כְּלִ֛יל תְּכֵ֖לֶת מִלְמָ֑עְלָה וְשָׂמ֖וּ בַּדָּֽיו׃

וְנָתְנוּ עָלָיו– על הארון מעל לפרוכת גם כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ, שהוא חזק ואטום יותר מן הפרוכת. וּפָרְשׂוּ בֶגֶדשלישי כְּלִיל, שכולו תְּכֵלֶת, אריג יקר מִלְמָעְלָה, וְשָׂמוּ, יישרו ויקבעו את בַּדָּיו,מוטות הארון, כדי להכינם לנשיאה.

וְעַ֣ל ׀ שֻׁלְחַ֣ן הַפָּנִ֗ים יִפְרְשׂוּ֮ בֶּ֣גֶד תְּכֵלֶת֒ וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶת־הַקְּעָרֹ֤ת וְאֶת־הַכַּפֹּת֙ וְאֶת־הַמְּנַקִּיֹּ֔ת וְאֵ֖ת קְשׂ֣וֹת הַנָּ֑סֶךְ וְלֶ֥חֶם הַתָּמִ֖יד עָלָ֥יו יִהְיֶֽה׃

וְעַל שֻׁלְחַןלחם הַפָּנִים יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת, וְנָתְנוּ עָלָיו– על בגד התכלת אֶת הַקְּעָרֹת וְאֶת הַכַּפֹּתהמיועדות להכלת הלבונה על השולחן, וְאֶת הַמְּנַקִּיֹּת, העמודים שמצדי השולחן וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ,הצינורות הדקים שהורכבו על המנקיות – כל האביזרים המיטלטלים השייכים לשולחן. וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו– על השולחן ומתחת לבגד התכלת יִהְיֶה.אין להורידו מן השולחן בזמן המסע.

וּפָרְשׂ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם בֶּ֚גֶד תּוֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י וְכִסּ֣וּ אֹת֔וֹ בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־בַּדָּֽיו׃

וּפָרְשׂוּ עֲלֵיהֶם בֶּגֶדנוסף של תּוֹלַעַת שָׁנִי, וְכִסּוּ אֹתוֹגם בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ, וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו,ובהם יישאו את השולחן.

וְלָקְח֣וּ ׀ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֗לֶת וְכִסּ֞וּ אֶת־מְנֹרַ֤ת הַמָּאוֹר֙ וְאֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְאֶת־מַלְקָחֶ֖יהָ וְאֶת־מַחְתֹּתֶ֑יהָ וְאֵת֙ כָּל־כְּלֵ֣י שַׁמְנָ֔הּ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְתוּ־לָ֖הּ בָּהֶֽם׃

וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ לָהּ בָּהֶם.

וְנָתְנ֤וּ אֹתָהּ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֔יהָ אֶל־מִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־הַמּֽוֹט׃

וְנָתְנוּ אֹתָהּ וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ אֶל מִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ, וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט.לעומת השולחן וארון הברית, למנורה לא היו בדים המושחלים בטבעות. כדי לשאתה יש להכניסה לכיסוי עור התחש שבו מושחל מוט, ואת המוט יישאו שני לויים.

וְעַ֣ל ׀ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֗ב יִפְרְשׂוּ֙ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אֹת֔וֹ בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־בַּדָּֽיו׃

וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב יִפְרְשׂוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת, וְכִסּוּ אֹתוֹ בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ, וְשָׂמוּ אֶת בַּדָּיו, ישחילו את מוטות הנשיאה בטבעות המזבח.

וְלָקְחוּ֩ אֶת־כָּל־כְּלֵ֨י הַשָּׁרֵ֜ת אֲשֶׁ֧ר יְשָֽׁרְתוּ־בָ֣ם בַּקֹּ֗דֶשׁ וְנָֽתְנוּ֙ אֶל־בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אוֹתָ֔ם בְּמִכְסֵ֖ה ע֣וֹר תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־הַמּֽוֹט׃

וְלָקְחוּ אֶת כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ וְנָתְנוּאותם אֶל בֶּגֶד תְּכֵלֶת. וְכִסּוּ אוֹתָם בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ, וְנָתְנוּאת כל אלה עַל הַמּוֹט.

וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃

וְדִשְּׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ,יסירו את האפר השמנוני מעל המזבח, וּפָרְשׂוּ עָלָיו בֶּגֶד אַרְגָּמָן,צמר צבוע אדום–סגול.

וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶֽת־כָּל־כֵּלָ֞יו אֲשֶׁ֣ר יְֽשָׁרְת֧וּ עָלָ֣יו בָּהֶ֗ם אֶת־הַמַּחְתֹּ֤ת אֶת־הַמִּזְלָגֹת֙ וְאֶת־הַיָּעִ֣ים וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֗יו כְּס֛וּי ע֥וֹר תַּ֖חַשׁ וְשָׂמ֥וּ בַדָּֽיו׃

וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת כָּל כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם– אֶת הַמַּחְתֹּת,מעין כפות, אֶת הַמִּזְלָגֹת, לטיפול בבשר הקרבנות וְאֶת הַיָּעִים, הכלים לגריפת הדשן וְאֶת הַמִּזְרָקֹת, כלי איסוף הדם וזריקתו – כֹּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ. וּפָרְשׂוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ, וְשָׂמוּ בַדָּיולנשיאת המזבח, שבהיותו חלול – לא היה כבד על אף גודלו.

וְכִלָּ֣ה אַֽהֲרֹן־וּ֠בָנָיו לְכַסֹּ֨ת אֶת־הַקֹּ֜דֶשׁ וְאֶת־כָּל־כְּלֵ֣י הַקֹּדֶשׁ֮ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶה֒ וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן יָבֹ֤אוּ בְנֵי־קְהָת֙ לָשֵׂ֔את וְלֹֽא־יִגְּע֥וּ אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵ֑תוּ אֵ֛לֶּה מַשָּׂ֥א בְנֵֽי־קְהָ֖ת בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

וְכִלָּה, יסיימו אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַסֹּת אֶת הַקֹּדֶשׁ וְאֶת כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה, וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ בְנֵי קְהָת לָשֵׂאת.רק לאחר שהכהנים יכינו אותם למשא ויכסו אותם, יוכלו בני קהת לשאתם. וְלֹא יִגְּעוּ אֶל הַקֹּדֶשׁ– וָמֵתוּ.המגע בכלי הקודש מותר לכהנים בלבד. אֵלֶּה מַשָּׂא בְנֵי קְהָת בְּאֹהֶל מוֹעֵד.

וּפְקֻדַּ֞ת אֶלְעָזָ֣ר ׀ בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן שֶׁ֤מֶן הַמָּאוֹר֙ וּקְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֔ים וּמִנְחַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה פְּקֻדַּ֗ת כָּל־הַמִּשְׁכָּן֙ וְכָל־אֲשֶׁר־בּ֔וֹ בְּקֹ֖דֶשׁ וּבְכֵלָֽיו׃ (ס)

וּפְקֻדַּת, תחום אחריותו של אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, שבהיותו הגדול בבניו הנותרים של אהרן, יועד לו תפקיד מיוחד – נשיאת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר וּקְטֹרֶת הַסַּמִּים וּמִנְחַת הַתָּמִיד וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה.הוא לאו דווקא נשאם בעצמו, אלא היה אחראי לנשיאתם. בתור נשיא נשיאי הלוי הייתה מוטלת עליו גם פְּקֻדַּת, אחריות כָּל הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, בְּקֹדֶשׁ וּבְכֵלָיו.

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:

אַל־תַּכְרִ֕יתוּ אֶת־שֵׁ֖בֶט מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י מִתּ֖וֹךְ הַלְוִיִּֽם׃

אַל תַּכְרִיתוּ אֶת, תביאו למותם של שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּםבהתנהגות שאינה זהירה.

וְזֹ֣את ׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אוֹתָ֗ם אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְאֶל־מַשָּׂאֽוֹ׃

וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם, וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת, אל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים: אַהֲרֹן וּבָנָיולבדם יָבֹאוּ, וְשָׂמוּ אוֹתָם, את הלויים אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ.הלויים לא יעשו דבר על דעת עצמם. הכול יכוסה על ידי הכהנים ויהיה מוכן למסע כאשר בני קהת ייכנסו אל קודש הקודשים.

וְלֹא־יָבֹ֧אוּ לִרְא֛וֹת כְּבַלַּ֥ע אֶת־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ׃ (פ)

וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ, כאשר הכהנים מכסים את כלי הקודש, שכן אם יציצו לזון את עיניהם מהקודש ולספק את סקרנותם – וָמֵתוּ.