וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק לך־[לְכָה־] נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקָבְנוֹ־לִ֖י מִשָּֽׁם׃

וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק: לְךָ, לךְ נָּא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ, את העם מִשָּׁם, אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה, וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה, וְקָבְנוֹ, וקלל אותו לִי מִשָּׁם.הבט על ישראל מזווית אחרת; אולי משם תחול הקללה.

וַיִּקָּחֵ֙הוּ֙ שְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים אֶל־רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וַיִּ֙בֶן֙ שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֔ת וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה,שוב אל ראש הר, וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת, וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ,לפי הוראותיו של בלעם.

וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־בָּלָ֔ק הִתְיַצֵּ֥ב כֹּ֖ה עַל־עֹלָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִ֖י אִקָּ֥רֶה כֹּֽה׃

וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק: הִתְיַצֵּב, עמוֹד כֹּה. כפי שאתה עומד כעת הישאר לעמוד עַליד עֹלָתֶךָ, וְאָנֹכִי אִקָּרֶה כֹּה,ואני אלך עד שיזדמן עלי דבר הנבואה.

וַיִּקָּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃

וַיִּקָּר, הזדמן, הופיע ה' אֶל בִּלְעָם, וַיָּשֶׂםה' דָּבָר בְּפִיו,שוב, וַיֹּאמֶר: שׁוּב אֶל בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר.בלעם התמלא בדבר ה', אך ייתכן שעדיין לא ידע מה הוא עתיד לומר.

וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנּ֤וֹ נִצָּב֙ עַל־עֹ֣לָת֔וֹ וְשָׂרֵ֥י מוֹאָ֖ב אִתּ֑וֹ וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ בָּלָ֔ק מַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃

וַיָּבֹא אֵלָיו,אל בלק, וְהִנּוֹ נִצָּב עַל עֹלָתוֹ,כמו שהורה לו בלעם, וְשָׂרֵי מוֹאָבנמצאים אִתּוֹ. וַיֹּאמֶר לוֹ בָּלָק, המבחין שהוא טעון בנבואה : מַה דִּבֶּר ה'?בשאלה זו מבטא בלק זלזול: אחרי שחזרת ואמרת שלא אתה עצמך מדבר, אלא ה' – מה אמר ה'?

וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשֲׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנ֥וֹ צִפֹּֽר׃

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע, הַאֲזִינָה עָדַי, לי בְּנוֹשל צִפֹּר.אולי בפנייה זו הוא מגיב לזלזול ששמע בקולו של בלק.

לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃

לֹא אִישׁהוא ה אֵל– וִיכַזֵּב,ולא יעמוד בדבריו, ולא בֶן אָדָם,העשוי להתחרט – וְיִתְנֶחָם. האם הוּא, האל אָמַר– וְלֹא יַעֲשֶׂה?! וְהאם הוא דִבֶּר– וְלֹא יְקִימֶנָּה,יקיים את דברו ?!

הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃

וזה דברו: הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּיאת בלעם, וּבֵרֵךְ– וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה,ולא אחזור בי מן הברכה. שכן אלוקים אוהב את העם הזה –

לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֙וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בּֽוֹ׃

לֹא הִבִּיט, ראה, הבחין ב אָוֶן, חטא בְּיַעֲקֹב, וְלֹא רָאָה עָמָל, חטא בְּיִשְׂרָאֵל.כאשר ה' מביט בעמו, אין הוא רואה בהם דבר מגונה. ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ.העם מריע בשופר, בכלי אחר או בפה לכבוד המלך, או: העם מתרועע עם מלכו וקרוב אליו, והמלך רוצה בקרבה זו.

אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ׃

ה אֵלש מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִםמרומם ומנושא – כְּתוֹעֲפֹת, כמו קרני רְאֵםההדורות והעצומות לוֹ.

כִּ֤י לֹא־נַ֙חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל׃

כִּי לֹא נַחַשׁ, ניחוש פועל בְּיַעֲקֹב, וְלֹא קֶסֶםשולט בְּיִשְׂרָאֵל.כל הקסמים, הניחושים והלהטים שאני יכול לעשות לא ישפיעו על ישראל. ה' אינו מוצא בהם פגם, והוא מעלה אותם כך שלא אוכל לפגוע בהם. כָּעֵתמה ש יֵאָמֵרוייעשה לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵלהוא מַהש פָּעַל אֵל.תהיה זו התגלות ישירה – תְרוּעַת מֶלֶךְ, תוֹעֲפֹת רְאֵם – ולא פרי כישוף מכישופַי.

הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃

הֶן עָם כְּלָבִיא, כמו אריה יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא.הצופה בהתרוממות האריה מרבצו מבחין בכוח ובעצמה הרבה שבעצם התנועה; ומעבר לכך, הוא יודע כי האריה יצליח לבצע את זממו – לֹא יִשְׁכַּבשוב עַד יֹאכַל טֶרֶף, וְעד שאת דַםה חֲלָלִים יִשְׁתֶּה.

וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם גַּם־קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרֲכֶֽנּוּ׃

וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם: גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ, תקלל אותו – לפחות גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ.

וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹת֥וֹ אֶֽעֱשֶֽׂה׃

וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל בָּלָק: הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָוהזהרתי אותך לֵאמֹר: כֹּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה'– אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה,ואינני מדבר מרצוני.