וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְלעבד מתוך דחקו – לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד,עבודה בזויה.

כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃

על העבד אין האדון מהסס מלהטיל גם עבודות מגונות, שלא היה מטיל על השכיר, שכן השכיר חזק דיו להתנגד לבצע עבודות המשפילות אותו. כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב, המתגורר בַּמקום יִהְיֶהאחיך העבד עִמָּךְ. עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ.

וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמּ֑וֹ וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב׃

וְיָצָא מֵעִמָּךְ, הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ.הקונה עבד קונה ממילא גם את משפחתו, שהרי אין לה מפרנס אחר. לכן כאשר הוא משתחרר – משפחתו יוצאת אתו. וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְאֶל אֲחֻזַּת אֲבֹתָיו יָשׁוּב.

כִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד׃

אותו עיקרון שנאמר לעיל בנוגע לארץ: וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ, חוזר כאן ביחס לבני ישראל – אף אותם אין למכור לצמיתות, כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם,ועבד ה' – מעמדו מרומם. על כן לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד.אסור לנהוג בהם ביזיון, ואין למכרם באותו אופן שבו מוכרים עבדים.

לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ׃

יתר על כן, לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ.אל תעביד אותו בעבודה קשה במיוחד. וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ.

וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה׃

וְאולם עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם– מֵהֶםולא מאחיכם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה.מן העמים השוכנים מסביב לארצכם אתם רשאים לקנות עבד ואמה במשמעותם המלאה.

וְ֠גַם מִבְּנֵ֨י הַתּוֹשָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר הוֹלִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה׃

וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם, ממי שאינם מבני ישראל והם גֵרים תושבים, אשר חיים בארץ ומקבלים על עצמם נורמות התנהגות בסיסיות, אבל לא הפכו לחלק מעם ישראל – מֵהֶם תִּקְנוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם אֲשֶׁר עִמָּכֶם, אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לַאֲחֻזָּה.עבדים כאלה אפשר לקנות, ולהשתמש בהם כל זמן שאתם חיים.

וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה ב֖וֹ בְּפָֽרֶךְ׃ (ס)

וכן – וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה.בתור חלק מרכושכם, תוכלו להורישם גם לילדיכם. לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ,אין להם זמן שחרור קבוע, וגם במשמע שאין לשחררם באופן יזום. וּלעומת זאת , בְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו– לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ,בעבודה מייגעת ביותר אלא בעדינות ובכבוד.