וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃

וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ,כמו שיוסבר מיד, וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ.

וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֤֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃

וְכִי תֹאמְרוּ: מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת? הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּבשל מצוות ה'.

וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים׃

וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת, תעשה אֶת הַתְּבוּאָהכך שתספיק לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים: השנה השישית, השביעית ולפחות מקצת השנה השמינית.

וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד ׀ הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗ת עַד־בּוֹא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן׃

וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת,שכן בה כבר תוכלו לשוב ולזרוע, וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן, מן התבואה הישנה שנותרה מהשנה השישית, עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת, עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ, יבול השנה השמינית, תֹּאכְלוּ יָשָׁן.

וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי׃

וְהָאָרֶץ, ארץ ישראל לֹא תִמָּכֵר, תוכל להימכר לִצְמִתֻת,לחלוטין, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִיםבארץ לא להם וְתוֹשָׁבִיםהחיים במקום לפי חוזה מיוחד, ודבר אינו שייך להם, כך אַתֶּם עִמָּדִי.בשמיטת הארץ בשנה השביעית ובשיבת הכול בשנת היובל יש משום הודאה שה' הוא אדון הכול.

וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ׃ (ס)

וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, הארץ שבה תיאחזו, בכנען – גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץבכך שתחזירו את האחוזות למצבן הראשון.