וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃

מעבר לנתינת הגשם והברכה שבעקבותיו – וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד,בלא חשש מפני אויב. וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ. כאשר האדמה מעובדת והכפרים מיושבים, החיות הרעות מסתלקות מחוץ לתחומי היישוב. לא רק שלא תתמודדו עם מלחמה ישירה, אלא – וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם,כוחות זרים לא יעזו אפילו לעבור בתוך ארצכם.

וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃

ולא זו בלבד, אלא – וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם, וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב.

וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃

יתר על כן – וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה– מֵאָה, וּמֵאָה מִכֶּם– רְבָבָה יִרְדֹּפוּ, וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב.

וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃

לא רק שלא תיתקלו במכשולים, אלא – וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם, ואשפיע עליכם ברכה מיוחדת וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם, וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי, על כל ההבטחות הגלומות בה אִתְּכֶם.