וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר׃

וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב, וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּרשבנגב, וַיָּגָר בִּגְרָר,אחת מערי פלשתים.

וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל, על, שָׂרָה אִשְׁתּוֹ: "אֲחֹתִי הִיא".אמנם עתה הוא הגיע למקום קטן יותר ממצרים, ובכל זאת שב ונקט אותם אמצעי זהירות שנקט שם. וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה.ייתכן שעשה זאת מתוך שיקולים אישיים או מתוך שיקולים פוליטיים וכלכליים.

וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃

אולם כאן, בשונה מאשר במצרים — וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר לוֹ: הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ,תמות בגללה, וְהִיא בְּעֻלַת בָּעַל,שכן היא נשואה.

וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃

וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ,אף קודם לכן לא היו ביניהם בינתיים יחסים. וַיֹּאמַרבחלום או בהקיץ : אֲדֹנָי! הֲגוֹי, מנהיג העם, המלך גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג?האם אתה הורג אדם שהוא מלך וגם צדיק?! אבימלך התחנן על נפשו: מדוע עלי למות, הרי לא עשיתי רעה?!

הֲלֹ֨א ה֤וּא אָֽמַר־לִי֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וְהִֽיא־גַם־הִ֥וא אָֽמְרָ֖ה אָחִ֣י ה֑וּא בְּתָם־לְבָבִ֛י וּבְנִקְיֹ֥ן כַּפַּ֖י עָשִׂ֥יתִי זֹֽאת׃

הֲלֹא הוּא, אברהם אָמַר לִי: "אֲחֹתִי הִיא", וְהִיא גַם הִיא, שרה, אָמְרָהדיברה באופן שממנו משתמע : "אָחִי הוּא". בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת.

וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖ מֵחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃

וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם: גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת, וָאֶחְשֹׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי.אכן יכולת לקחת את האשה, אך גם אני מנעתי אותך מלחטוא לי. עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ,מעבר ללקיחתה לא אפשרתי לך לגעת בה.

וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֗יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכָל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃

וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ, כִּי נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה.כנראה העובדה שאברהם נביא אינה הנימוק לדרישה להשיב אליו את אשתו. מסתבר יותר שכיוון שהוא נביא ואדם קדוש, בכוחו להתפלל בעדך, כדי שתחיה. עליך להשיב לו את אשתו, ולא זו בלבד, אף בקש ממנו שיתפלל עליך. וְאִם אֵינְךָ מֵשִׁיב — דַּע כִּי מוֹת תָּמוּת, אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר לָךְ.

וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃

וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר, וַיִּקְרָא לְכָל עֲבָדָיו, וַיְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם. וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹדמחמת הגזרה על מות המלך.

וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ כִּֽי־הֵבֵ֧אתָ עָלַ֛י וְעַל־מַמְלַכְתִּ֖י חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה מַעֲשִׂים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יֵֽעָשׂ֔וּ עָשִׂ֖יתָ עִמָּדִֽי׃

וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְאַבְרָהָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ,וּמֶה חָטָאתִי לָךְ, כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה?! מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי.אברהם לא ענה על טענתו זו של אבימלך, שכן אברהם לא היה אשם. הוא רק העלים חלק מן הפרטים, ואילו אבימלך הוא שלקח את האשה שלא מתוך הסכם ברור עם אברהם.

וַיֹּ֥אמֶר אֲבִימֶ֖לֶךְ אֶל־אַבְרָהָ֑ם מָ֣ה רָאִ֔יתָ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃

לאחר שראה כי אברהם לא השיב על האשמתו, ביקש אבימלך לברר את מניעיו — וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם: מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?

וַיֹּ֙אמֶר֙ אַבְרָהָ֔ם כִּ֣י אָמַ֗רְתִּי רַ֚ק אֵין־יִרְאַ֣ת אֱלֹהִ֔ים בַּמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה וַהֲרָג֖וּנִי עַל־דְּבַ֥ר אִשְׁתִּֽי׃

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: כִּי אָמַרְתִּי, רַק אֵין יִרְאַת אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה— אינני מכיר את המקום. אך אני מתרשם שאין כאן יראת אלוקים, ובמקום כזה איש לא ייתן את הדעת לנורמות מוסריות של עריות ורצח. אילו אמרתי ששרה היא אשתי — וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי,היו הורגים אותי בגללה.

וְגַם־אָמְנָ֗ה אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה׃

וְגַםלא אמרתי דבר שקר גמור — אָמְנָה, אמנם, אכן אֲחֹתִי בַת אָבִי הִיא.מוצאה של שרה אינו ברור מהכתובים. לפי דרשת חז"ל, ששרה היתה בתו של הרן, אברהם יכול היה להציגה כאחותו, כלומר מצאצאי אביו, תרח, כשם שאמר ללוט: אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ. אַךְ לֹא בַת אִמִּי,כנראה גם בזמנים ההם אסור היה לבוא על בת אם, וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה.

וַיְהִ֞י כַּאֲשֶׁ֧ר הִתְע֣וּ אֹתִ֗י אֱלֹהִים֮ מִבֵּ֣ית אָבִי֒ וָאֹמַ֣ר לָ֔הּ זֶ֣ה חַסְדֵּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִׂ֖י עִמָּדִ֑י אֶ֤ל כָּל־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר נָב֣וֹא שָׁ֔מָּה אִמְרִי־לִ֖י אָחִ֥י הֽוּא׃

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי,כאשר ה' טלטל אותי ממקומי והביאני לחיי נדודים, וָאֹמַר לָהּ,לאשתי : זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי: אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה — אִמְרִי לִי, עלי : "אָחִי הוּא".

וַיִּקַּ֨ח אֲבִימֶ֜לֶךְ צֹ֣אן וּבָקָ֗ר וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַיִּתֵּ֖ן לְאַבְרָהָ֑ם וַיָּ֣שֶׁב ל֔וֹ אֵ֖ת שָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃

וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ צֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחֹת וַיִּתֵּן לְאַבְרָהָם,כמתנה, וַיָּשֶׁב לוֹ אֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ.

וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֔לֶךְ הִנֵּ֥ה אַרְצִ֖י לְפָנֶ֑יךָ בַּטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ שֵֽׁב׃

וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ: הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ — בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב.אינני נוטר לך טינה, ואני מסכים שתתיישב פה כרצונך.

וּלְשָׂרָ֣ה אָמַ֗ר הִנֵּ֨ה נָתַ֜תִּי אֶ֤לֶף כֶּ֙סֶף֙ לְאָחִ֔יךְ הִנֵּ֤ה הוּא־לָךְ֙ כְּס֣וּת עֵינַ֔יִם לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֑ךְ וְאֵ֥ת כֹּ֖ל וְנֹכָֽחַת׃

וּלְשָׂרָה אָמַר:כיוון שיצאת מבית בעלך לביתו של גבר אחר, הדבר עלול להיראות שערורייתי. על כן הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְאברהם. הצאן, הבקר, העבדים והשפחות, השווים כסף רב. הִנֵּה הוּא,הכסף הזה, לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם,הוא יכסה את העיניים המביטות בך בביקורת ובבוז, לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ,של כל מי שיבוא לדון עמך, וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת,ויהיה בכך כדי להוכיח את צדקתך. הפיצויים הללו יעידו כי נהגת כהוגן, ולא תצטרכי להתבייש.

וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ׃

וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים,כמו שאמר ה' לאבימלך, וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו,ושפחותיו, וַיֵּלֵדוּ.

כִּֽי־עָצֹ֤ר עָצַר֙ יְהוָ֔ה בְּעַ֥ד כָּל־רֶ֖חֶם לְבֵ֣ית אֲבִימֶ֑לֶךְ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרָ֖ה אֵ֥שֶׁת אַבְרָהָֽם׃ (ס)

כִּי עָצֹר עָצַר ה' בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ, עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם.בתקופה שבה נלקחה שרה לא נולד כל ילד בבית אבימלך, לא מנשיו ולא משִּׁפחותיו. אבימלך חשש שהקושי אף יחמיר. המחלה שפקדה את ביתו של אבימלך לא החריפה, ולא זו בלבד, בעקבות תפילתו של אברהם היא נרפאה כליל.