וַֽיְהִ֥י כָל־הָאָ֖רֶץ שָׂפָ֣ה אֶחָ֑ת וּדְבָרִ֖ים אֲחָדִֽים׃

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.דיבורים מאותו סוג. בני האדם יכלו לשוחח זה עם זה על כל נושא, משום שהכירו איש את רעהו ובאו מרקע משותף. כולם היו בני נח. עדיין לא היו הבדלי לשון ותרבות גדולים, העשויים ליצור פירוד בין בני האדם. תושבי הארץ כולם היו יחידה אחת.

וַֽיְהִ֖י בְּנָסְעָ֣ם מִקֶּ֑דֶם וַֽיִּמְצְא֥וּ בִקְעָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ שִׁנְעָ֖ר וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃

וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם,כשנעו ממקום כלשהו במזרח. נראה שאין מדובר בכלל האנושות, אלא בקבוצה גדולה מסוימת. וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה,שטח אדמה מישורי נמוך בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר,ארץ זו, השוכנת בין נהרות בבל, היא אכן מקום שטוח שתכונותיו מתאימות להתרחשות שתתואר להלן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.

וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ הָ֚בָה נִלְבְּנָ֣ה לְבֵנִ֔ים וְנִשְׂרְפָ֖ה לִשְׂרֵפָ֑ה וַתְּהִ֨י לָהֶ֤ם הַלְּבֵנָה֙ לְאָ֔בֶן וְהַ֣חֵמָ֔ר הָיָ֥ה לָהֶ֖ם לַחֹֽמֶר׃

וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה.בארץ שנער לא היו אבנים רבות, אך החֵמר היה מצוי שם בשפע. לכן כבר בדורות קדומים המציאו שם את השימוש בחֵמר לשם בניית בתים. וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן,את הלבנים שעוצבו מגושי החֵמר, שרפו באש, וכך הן קיבלו צורה קבועה, והפכו לחרס ששימש חומר בנייה, באותו תפקיד ששימשה האבן. וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר,לחומר שבאמצעותו מדביקים את הלבנים, ובו מצפים את חלקם הפנימי של הקירות. מכיוון שהיה להם חֵמר לרוב, הם יכלו לבנות מבנים רבים מלְבנים בלבד, כפי שהיה נהוג ברוב חלקי אירופה במשך שנים רבות מאוד. אולם הם לא הסתפקו בשפע החמר,

וַיֹּאמְר֞וּ הָ֣בָה ׀ נִבְנֶה־לָּ֣נוּ עִ֗יר וּמִגְדָּל֙ וְרֹאשׁ֣וֹ בַשָּׁמַ֔יִם וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֖נוּ שֵׁ֑ם פֶּן־נָפ֖וּץ עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָאָֽרֶץ׃

וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל, וְרֹאשׁוֹשל המגדל יהיה בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם, פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ.המגדל ייראה למרחקים עצומים, והוא ישמש כמרכזנו, כדי שלא נתפזר בכל העולם. נוכל להתרחק מן העיר כל עוד נראה את המגדל ונדע כיצד לחזור אליו. כך לא נאבד קשר אלו עם אלו.

וַיֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃

וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר, שהכול שותפים בה, וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָםשלא למטרה מעשית־טכנית.

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה הֵ֣ן עַ֤ם אֶחָד֙ וְשָׂפָ֤ה אַחַת֙ לְכֻלָּ֔ם וְזֶ֖ה הַחִלָּ֣ם לַעֲשׂ֑וֹת וְעַתָּה֙ לֹֽא־יִבָּצֵ֣ר מֵהֶ֔ם כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר יָזְמ֖וּ לַֽעֲשֽׂוֹת׃

וַיֹּאמֶר ה': הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם,הם מאוחדים כעם, כיחידה אחת בעלת רעיון משותף, וְזֶה, האיחוד של העם והשפה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת,המניע ההתחלתי של עשייתם . וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת.עכשיו בכוחם לעשות הכול. ומאחר שיצר לב האדם רע, בתנאים של אחידות עלול הרוע להתפתח בחברה זו ללא מעצורים.

הָ֚בָה נֵֽרְדָ֔ה וְנָבְלָ֥ה שָׁ֖ם שְׂפָתָ֑ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ אִ֖ישׁ שְׂפַ֥ת רֵעֵֽהוּ׃

על כן — הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה, נבלבל שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ,נשבש את אחדותם.

וַיָּ֨פֶץ יְהוָ֥ה אֹתָ֛ם מִשָּׁ֖ם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּחְדְּל֖וּ לִבְנֹ֥ת הָעִֽיר׃

וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר.השפות התבלבלו, נוצרו אופני ביטוי חדשים, וכתוצאה מכך, בני האדם לא יכלו עוד לחיות יחדיו, והתפזרו בכל העולם.

עַל־כֵּ֞ן קָרָ֤א שְׁמָהּ֙ בָּבֶ֔ל כִּי־שָׁ֛ם בָּלַ֥ל יְהוָ֖ה שְׂפַ֣ת כָּל־הָאָ֑רֶץ וּמִשָּׁם֙ הֱפִיצָ֣ם יְהוָ֔ה עַל־פְּנֵ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ (פ)

עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּשל העיר בָּבֶל, כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ. וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ.האנושות התפתחה ויישבה את העולם כולו.

אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃

אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם: שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָההיה, וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל.

וַֽיְחִי־שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)

וַיְחִי שֵׁם אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת אַרְפַּכְשָׁד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

וְאַרְפַּכְשַׁ֣ד חַ֔י חָמֵ֥שׁ וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שָֽׁלַח׃

וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת שָׁלַח.

וַֽיְחִ֣י אַרְפַּכְשַׁ֗ד אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שֶׁ֔לַח שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)

וַיְחִי אַרְפַּכְשַׁד אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שֶׁלַח שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

וְשֶׁ֥לַח חַ֖י שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־עֵֽבֶר׃

וְשֶׁלַח חַי שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת עֵבֶר.

וַֽיְחִי־שֶׁ֗לַח אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־עֵ֔בֶר שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)

וַיְחִי שֶׁלַח אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת עֵבֶר שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

וַֽיְחִי־עֵ֕בֶר אַרְבַּ֥ע וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־פָּֽלֶג׃

וַיְחִי עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת פָּלֶג.

וַֽיְחִי־עֵ֗בֶר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־פֶּ֔לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה וְאַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)

וַיְחִי עֵבֶר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת פֶּלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

וַֽיְחִי־פֶ֖לֶג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־רְעֽוּ׃

וַיְחִי פֶלֶג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת רְעוּ.

וַֽיְחִי־פֶ֗לֶג אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)

וַיְחִי פֶלֶג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת רְעוּ תֵּשַׁע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

וַיְחִ֣י רְע֔וּ שְׁתַּ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־שְׂרֽוּג׃

וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת שְׂרוּג.

וַיְחִ֣י רְע֗וּ אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־שְׂר֔וּג שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)

וַיְחִי רְעוּ אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת שְׂרוּג שֶׁבַע שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

וַיְחִ֥י שְׂר֖וּג שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־נָחֽוֹר׃

וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת נָחוֹר.

וַיְחִ֣י שְׂר֗וּג אַחֲרֵ֛י הוֹלִיד֥וֹ אֶת־נָח֖וֹר מָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)

וַיְחִי שְׂרוּג אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת נָחוֹר מָאתַיִם שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

וַיְחִ֣י נָח֔וֹר תֵּ֥שַׁע וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־תָּֽרַח׃

וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח.

וַיְחִ֣י נָח֗וֹר אַחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־תֶּ֔רַח תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃ (ס)

וַיְחִי נָחוֹר אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת תֶּרַח תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת.

וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֙וֹלֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָֽן׃

וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה, וַיּוֹלֶדבתוך שבעים השנים הללו אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן.

וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט׃

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח: תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן, וְהָרָן, שייתכן שהיה הבן הקטן, הוֹלִיד אֶת לוֹט.דמויות אלה חשובות להמשך הסיפור.

וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח אָבִ֑יו בְּאֶ֥רֶץ מוֹלַדְתּ֖וֹ בְּא֥וּר כַּשְׂדִּֽים׃

וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי, בחיי תֶּרַח אָבִיו.כנראה מותו של בן בחיי אביו לא היה אירוע שכיח. בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ בְּאוּר כַּשְׂדִּים.

וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת־נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת־הָרָ֥ן אֲבִֽי־מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה׃

וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים, שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי, וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָןאחיו, שהיה אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה.

וַתְּהִ֥י שָׂרַ֖י עֲקָרָ֑ה אֵ֥ין לָ֖הּ וָלָֽד׃

וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד.בניגוד לנחור, שהוליד ממִּלכה שושלת שלמה, כמו שיתואר הלאה, לשרי אין בנים.

וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃

וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ, וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן.לא ברור מדוע יצאו מאור כשדים, הנמצאת כנראה בדרום מסוטופמיה, עיראק של ימינו, לעבר כנען הרחוקה. אפילו בקו אווירי מדובר במרחק עצום, כ־1,000 ק"מ. יתר על כן, בתווך נמצא המדבר הסורי, שאותו אי אפשר לחצות אם אין מצטרפים לשיירות גדולות ומתוך הכנה מיוחדת. כדי להגיע לארץ כנען, צריך להצפין ולהתקרב אל נהר הפרת עד לצפון סוריה. וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם,לפי שעה, למרות שאין זו ארץ כנען.

וַיִּהְי֣וּ יְמֵי־תֶ֔רַח חָמֵ֥שׁ שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיָּ֥מָת תֶּ֖רַח בְּחָרָֽן׃ (ס)

וַיִּהְיוּ יְמֵי תֶרַח חָמֵשׁ שָׁנִים וּמָאתַיִם שָׁנָה, וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן.לפי החשבון ברור שמותו של תרח בגיל מאתיים וחמש שנים אירע הרבה לאחר המאורעות שיתוארו בהמשך. אולם, התורה מקדימה פרט זה, כדי לסיים את סיפור תולדות בני שם. מכאן תתמקד התורה באברם. אברם, שהוא ובניו עומדים במרכז ספר בראשית, הוא הדור העשירי לנח.