וַיִּשְׁלַ֨ח יַעֲקֹ֤ב מַלְאָכִים֙ לְפָנָ֔יו אֶל־עֵשָׂ֖ו אָחִ֑יו אַ֥רְצָה שֵׂעִ֖יר שְׂדֵ֥ה אֱדֽוֹם׃

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים, שליחים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה, לארץ שֵׂעִיר, שְׂדֵה, לאזור אֱדוֹם.

וַיְצַ֤ו אֹתָם֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֣ה תֹאמְר֔וּן לַֽאדֹנִ֖י לְעֵשָׂ֑ו כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה׃

וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו: כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב. יעקב רצה שהשליחים יבינו את מורכבות מערכת היחסים עם עשו, ועל כן תיאר בפניהם את עשו כאדוניו ואת עצמו כעבדו : "עִם לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר, והתעכבתי עַד עָתָּה.

וַֽיְהִי־לִי֙ שׁ֣וֹר וַחֲמ֔וֹר צֹ֖אן וְעֶ֣בֶד וְשִׁפְחָ֑ה וָֽאֶשְׁלְחָה֙ לְהַגִּ֣יד לַֽאדֹנִ֔י לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֶֽיךָ׃

וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה.התבססתי כלכלית בתקופה שבה לא התראינו, ועל כן אינני זקוק לתמיכתך. אולי אף אוכל להועיל לך, אם תרצה. וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ",כפי שעושים אחים טובים ומיודדים לקראת פגישתם.

וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ הַמַּלְאָכִ֔ים אֶֽל־יַעֲקֹ֖ב לֵאמֹ֑ר בָּ֤אנוּ אֶל־אָחִ֙יךָ֙ אֶל־עֵשָׂ֔ו וְגַם֙ הֹלֵ֣ךְ לִקְרָֽאתְךָ֔ וְאַרְבַּע־מֵא֥וֹת אִ֖ישׁ עִמּֽוֹ׃

וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב,לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ.זהו גדוד משמעותי. על כן חשד יעקב שמא אין זה משמר כבוד גרידא. עשו לא הגיב במישרין לדבריהם של שליחי יעקב. הם רק ראו אותו פונה לכיוון יעקב.

וַיִּירָ֧א יַעֲקֹ֛ב מְאֹ֖ד וַיֵּ֣צֶר ל֑וֹ וַיַּ֜חַץ אֶת־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ וְאֶת־הַצֹּ֧אן וְאֶת־הַבָּקָ֛ר וְהַגְּמַלִּ֖ים לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃

וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹדנוכח יחסי הכוחות המוטים ונוכח האיום בשפיכות דמים, וַיֵּצֶר לוֹ,ציער אותו שזהו המצב, שהרי אין בלבו על עשו. כיוון שכך, הוא התגונן: וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, העבדים והשפחות, הידידים ושאר אנשים שנספחו אליו בראותם שהצליח בחרן, וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים — לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.

וַיֹּ֕אמֶר אִם־יָב֥וֹא עֵשָׂ֛ו אֶל־הַמַּחֲנֶ֥ה הָאַחַ֖ת וְהִכָּ֑הוּ וְהָיָ֛ה הַמַּחֲנֶ֥ה הַנִּשְׁאָ֖ר לִפְלֵיטָֽה׃

וַיֹּאמֶרלאנשים שסביבו, או: בלבו : אִם יָבוֹא עֵשָׂולהילחם אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ— אולי לא נצליח להתגונן מפניו — לפחות וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה.

וַיֹּאמֶר֮ יַעֲקֹב֒ אֱלֹהֵי֙ אָבִ֣י אַבְרָהָ֔ם וֵאלֹהֵ֖י אָבִ֣י יִצְחָ֑ק יְהוָ֞ה הָאֹמֵ֣ר אֵלַ֗י שׁ֧וּב לְאַרְצְךָ֛ וּלְמוֹלַדְתְּךָ֖ וְאֵיטִ֥יבָה עִמָּֽךְ׃

וכאן פנה יעקב בתפילה: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק, ה', הָאֹמֵר אֵלַי: "שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ".אני פונה אליך משום שאתה הוא שאמרת לי לחזור הביתה. אף על פי שיעקב היה מאוים עתה, הוא פתח את תפילתו בהודיה:

קָטֹ֜נְתִּי מִכֹּ֤ל הַחֲסָדִים֙ וּמִכָּל־הָ֣אֱמֶ֔ת אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ אֶת־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֣י בְמַקְלִ֗י עָבַ֙רְתִּי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה וְעַתָּ֥ה הָיִ֖יתִי לִשְׁנֵ֥י מַחֲנֽוֹת׃

קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ, כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה.כשעברתי את הירדן בבריחתי מכנען, הייתי אדם בודד שרק מקלו ברשותו, וְעַתָּהאני עומד בראש שבט ובו אנשים ורכוש, עד כדי כך ש הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת.על כך אני מודה לך.

הַצִּילֵ֥נִי נָ֛א מִיַּ֥ד אָחִ֖י מִיַּ֣ד עֵשָׂ֑ו כִּֽי־יָרֵ֤א אָנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים׃

אך עם זאת הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים.הוא עלול להרוג את כל אשר לי.

וְאַתָּ֣ה אָמַ֔רְתָּ הֵיטֵ֥ב אֵיטִ֖יב עִמָּ֑ךְ וְשַׂמְתִּ֤י אֶֽת־זַרְעֲךָ֙ כְּח֣וֹל הַיָּ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃

וְאַתָּה אָמַרְתָּבמחזה הסולם שראיתי בבית אל : "הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב".הבטחת שתגן עלי, ועתה אני זקוק להגנתך.