וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי־נֹ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן־הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן׃

וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת,וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן.תוספת זו חשובה להמשך.

שְׁלֹשָׁ֥ה אֵ֖לֶּה בְּנֵי־נֹ֑חַ וּמֵאֵ֖לֶּה נָֽפְצָ֥ה כָל־הָאָֽרֶץ׃

שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי נֹחַ, וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ.בני נח התרבו, עד שמילאו את הארץ כולה.

וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃

וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם.כפי שסופר כבר קודם, נח היה חקלאי. אחד המעשים הראשונים שעשה לאחר המבול, היה נטיעת כרם. נראה כי נח העדיף את נטיעת הכרם על פני זריעתם של דגנים חיוניים או על פני נטיעתם של עצי פרי הנחוצים לקיומו. ניתן לשמוע בין השיטין תוכחה כלפי נח, שהעדיף להכין את היין, שהוא בגדר מותרות. ייתכן שהוא נטע דווקא כרם משום שביקש להשתכר. אחרי שכל העולם שהכיר חרב, ביקש לטשטש את תודעתו כדי להתגבר על הטראומה.

וַיֵּ֥שְׁתְּ מִן־הַיַּ֖יִן וַיִּשְׁכָּ֑ר וַיִּתְגַּ֖ל בְּת֥וֹךְ אָהֳלֹֽה׃

וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.מכיוון שהיה שיכור ושכב על הארץ, מלבושיו, שהיו כעין גלימות רחבות, הוסרו ממנו, והוא נותר ערום באוהל.

וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃

וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו,נראה כי כנען מוזכר כאן משום שהיה מעורב במעשה, כפי שהסבירו חכמים, בין בכך שהוא הציץ באוהל בראשונה והלך לספר לאביו, בין בעשיית מעשים גרועים יותר. הביטוי 'לראות ערווה' (כמו 'לגלות ערווה'), המופיע בתורה גם בהקשרים הלכתיים, אינו מובן כמשמעו המילולי, אלא כקיום מגע מיני אסור. ייתכן שנרמז כאן שחם, או כנען בנו, עשה בנח מעשה מיני כלשהו. ואולם ייתכן גם שחם רק ראה, כפשוטו, את ערוות נח, אלא שלא הסתיר קלונו של אביו אלא להיפך, ביזה אותו. וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ.

וַיִּקַּח֩ שֵׁ֨ם וָיֶ֜פֶת אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה וַיָּשִׂ֙ימוּ֙ עַל־שְׁכֶ֣ם שְׁנֵיהֶ֔ם וַיֵּֽלְכוּ֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וַיְכַסּ֕וּ אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶם֙ אֲחֹ֣רַנִּ֔ית וְעֶרְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם לֹ֥א רָאֽוּ׃

וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה,בגד רחב המכסה את כל הגוף, וַיָּשִׂימוּאותה עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם. וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית,הם לא נהגו ביזיון באביהם, ולא זו בלבד אלא שהתנהגו בצניעות יתרה, וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית, וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ.

וַיִּ֥יקֶץ נֹ֖חַ מִיֵּינ֑וֹ וַיֵּ֕דַע אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה־ל֖וֹ בְּנ֥וֹ הַקָּטָֽן׃

וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֵּדַע. נח לא היה מן השיכורים שאין להם כל מודעות למה שהתרחש בעת שכרותם. אמנם בזמן שכרותו התנהג באופן חריג ולא היה מודע למעשיו, אך כשהתפכח הצליח לזכור אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן, חם, או: כנען, נכדו.

וַיֹּ֖אמֶר אָר֣וּר כְּנָ֑עַן עֶ֥בֶד עֲבָדִ֖ים יִֽהְיֶ֥ה לְאֶחָֽיו׃

וַיֹּאמֶר: אָרוּר כְּנָעַן,וצאצאיו, עֶבֶד עֲבָדִים, עבד בין עבדים, עבד גמור לכל עניין יִהְיֶה לְאֶחָיו.

וַיֹּ֕אמֶר בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֖ה אֱלֹ֣הֵי שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃

וַיֹּאמֶר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם, וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ,להם, לצאצאי שם.

יַ֤פְתְּ אֱלֹהִים֙ לְיֶ֔פֶת וְיִשְׁכֹּ֖ן בְּאָֽהֳלֵי־שֵׁ֑ם וִיהִ֥י כְנַ֖עַן עֶ֥בֶד לָֽמוֹ׃

יַפְתְּ, ירחיב, יגדיל את גבול נחלתו, אֱלֹהִים לְיֶפֶת,יַפְתְּ–יֶפֶת הוא לשון נופל על לשון, אליטרציה, וְיִשְׁכֹּןאלוקים בְּאָהֳלֵי שֵׁם.ואכן בזרע אברהם, מצאצאיו של שם, שרתה שכינה. וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ.כנען יישאר עבדם של שם ויפת.

וַֽיְחִי־נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה׃

וַיְחִי נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה.

וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ (פ)

וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי נֹחַ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וַיָּמֹת.נח מת ללא ילדים נוספים, אולי כתוצאה ממה שעשה בו כנען. כל מהלכה העתידי של ההיסטוריה ישתלשל משלושת בניו, שהיו עמו בתיבה.

וְאֵ֙לֶּה֙ תּוֹלְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃

וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ: שֵׁם חָם וָיָפֶת, וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל.מסתבר שהיו להם בנים גם קודם לכן, אבל רוב בניהם נולדו לאחר המבול.

בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃

בְּנֵי יֶפֶת:גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס.לא ברור זיהויו של מגוג, שנזכר גם בספר יחזקאל. במקרים מסוימים השתמר שם אבי העם בכינוי מקום מושבו. כך ידועים, למשל, מיקומיהן של מדי ושל יוון. לעומתן תובל, משך ותירס אינם מזוהים. היו שהציעו לזהות את תירס עם פרס.

וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃

וּבְנֵי גֹּמֶר: אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָה.בדורות מאוחרים זיהו, לשונית, את אשכנז עם גרמניה ואת תוגרמה עם תורכיה, אך גם כאן אין ודאות.

וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃

וּבְנֵי יָוָן: אֱלִישָׁה,שם זה מהדהד לשמה הקדום של יוון, הלאס, וְתַרְשִׁישׁ,שאולי יש לזהותה עם תרתיסוס, העיר והמדינה שהיתה בדרום ספרד, כִּתִּים, שייתכן שהרומאים היו ממשיכיהם, וְדֹדָנִים.

מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגּוֹיִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנ֑וֹ לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃

מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ, לְמִשְׁפְּחֹתָם בְּגוֹיֵהֶם.עמים אלה מצאצאי יפת דיברו כנראה בלשונות שונות, מפני שלא חיו ברצף יבשתי אחד, אלא התפצלו לאיים שונים והתרבו ופנו כל אחד למקומו — שהרי כל הארץ היתה לפניהם.

וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃

וּבְנֵי חָם:כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן.

וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃

וּבְנֵי כוּשׁ:סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא. וּבְנֵי רַעְמָה: שְׁבָא וּדְדָן.נראה כי כל אלה הם מקומות באפריקה המזרחית.

וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְי֥וֹת גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃

וְכוּשׁ יָלַד, בין השאר, אֶת נִמְרֹד,שכיוון שהיה דמות יוצאת דופן, הוא נזכר לעצמו, בלי קשר לעם מסוים. הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ.נמרוד היה מלך שהטביע את חותמו בזיכרון הדורות. כמה אגדות חז"ל מזהות אותו עם אמרפל ועם דמויות אחרות, אבל מבחינת פשט הכתוב לא ידוע עליו כמעט כלום.

הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה'.נמרוד לא נתפס כגיבור רק בעיני סביבתו הקרובה, אלא נחשב גיבור בהיקף כלל עולמי. עַל כֵּן יֵאָמַרבמשך הדורות, מעין פתגם עממי : כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'.כשמדברים על צייד בולט, על גיבור גדול או על מלך אדיר, מדמים אותם לנמרוד.

וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתּוֹ֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃

וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר,ערים ומחוזות במסופוטמיה.

מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃

מִן הָאָרֶץ הַהִיא, בסביבות מסופוטמיה יָצָא אַשּׁוּר.אשור מופיע בסמוך כאחד מבני שם. ייתכן שכוונת הכתוב לומר שאשור פרש מתחום עריצותו של נמרוד, גיבור הציד אשר מחם, לטובת בניית ערים ופיתוחן. וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה, העיר הגדולה בהיסטוריה של אשור וְאֶת רְחֹבֹת עִיר, עיר ששמה רְחוֹבוֹת וְאֶת כָּלַח.

וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃

וְאֶת רֶסֶן, בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח, הִיא הָעִיר הַגְּדֹלָה.למרות הסרבול שבמבנה המשפט, העיר הגדולה היא נינוה, כפי שמופיע גם במקומות אחרים. אלה הן הערים שבנו האשורים. מסתבר שאשור יצא מזרחה, לכיוון נהר החידקל, אל האזור שבו שכנה הממלכה האשורית במשך הדורות.

וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃

וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים, וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים.

וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃ (ס)

וְאֶת פַּתְרֻסִים, שהקשר שלהם למצרים עולה גם מספרי הנבואה, וְאֶת כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים, למרות שהפלשתים ישבו בארץ ישראל, הם היו עם זר שהגיע מעבר לים. הם חלק מקבוצת העמים שהמחקר ההיסטורי מכנה 'גויי הים'. נראה שהגיעו מאיזור הים האגאי לחופי הים התיכון המזרחי עד מצרים. וְאֶת כַּפְתֹּרִים.כפתור הוא כנראה האי כרתים, שהמצרים הקדמונים קראו לו קפיטו.

וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹר֖וֹ וְאֶת־חֵֽת׃

וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת, שהוא אחד מהשבטים שחיו בארץ כנען כשעם ישראל הגיע אליה.

וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃

וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי

וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃

וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי

וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּח֖וֹת הַֽכְּנַעֲנִֽי׃

וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי— כנראה שש ממלכות ערים פניקיות־סוריות, וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי.

וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע׃

וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹןבצפון, בֹּאֲכָה, לדרך הפונה גְרָרָה, אל גרר שבנגב, עַד עַזָּה, בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע.בני חם מאכלסים חלק ניכר מן העולם בכמה מאזוריו.

אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶֽם׃ (ס)

אֵלֶּה בְנֵי חָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם, בְּאַרְצֹתָם בְּגוֹיֵהֶם.

וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל׃

וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא,שהוא היה אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל.הפסוק סותם ואינו מפרש אם שם הוא אחיו הגדול של יפת, או שיפת הוא האח הגדול. בניגוד לסדר הצגתם של בני נח בכל הפרשה — שם, חם ויפת, סדר תיאור התולדות בקטע זה הוא: יפת, חם ושם. אולם ייתכן שסדר זה נובע מסיבה ספרותית — שאר העמים יישארו ברקע, והמשך סיפורו ההיסטורי של ספר בראשית יתרכז בשם. לכן, למרות שאפשר ששם לא היה הקטן בבני נח, משפחתו כתובה אחרונה כדי לקשרה עם המשך הסיפור.

בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃

בְּנֵי שֵׁם: עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד, שיש הרואים בו את אבי הכשדים, הבבלים, וְלוּד, המתייחס ללידיה, אזור באסיה הקטנה. אין לקשר לוד זה ללודים שהופיעו לעיל בין בני מצרים. וַאֲרָם.

וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃

וּבְנֵי אֲרָם: עוּץ, המופיע בספר איוב ובמקומות נוספים וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ.

וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃

וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח, וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר.זוהי השושלת החשובה לנו בבני שם.

וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃

וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג, כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ,כפי שיבואר בהרחבה בעניין הבא, וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן.

וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמוֹדָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃

וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶתשבדרום תימן, המוכרת בשם זה גם בימינו וְאֶת יָרַח

וְאֶת־הֲדוֹרָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃

וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה

וְאֶת־עוֹבָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃

וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא,המוזכרת במקומות נוספים במקרא,

וְאֶת־אוֹפִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יוֹבָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃

וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב, כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן.

וַֽיְהִ֥י מוֹשָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃

וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא, בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם.שבטים אלה התיישבו בדרום חצי האי ערב.

אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגוֹיֵהֶֽם׃

אֵלֶּה בְנֵי שֵׁם— זהו תיאור הדרגתי: לְמִשְׁפְּחֹתָם,חמולות, שבטים, לִלְשֹׁנֹתָם,בכל משפחה כזאת התפתחה שפה משלה, בְּאַרְצֹתָם,לאחר מכן הן התפזרו במרחב הגיאוגרפי, לְגוֹיֵהֶם,וכל אחת מהן הפכה עם בפני עצמו.

אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתוֹלְדֹתָ֖ם בְּגוֹיֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגּוֹיִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ (פ)

אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ לְתוֹלְדֹתָם בְּגוֹיֵהֶם, וּמֵאֵלֶּהבמשך הדורות נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל.