וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַחֲרֶ֛יךָ לְדֹרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּֽלְזַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶֽיךָ׃

וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ, קשר פרטי ואישי, וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם, לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ.אלוקי העולם ומלכו, בורא כל העולמות, הכוכבים והשמשות, כורת עתה עם אברהם ועם זרעו ברית אישית ומשפחתית, המבטאת קשר שונה מן הקשר שלו עם שאר האנשים, הבריות והעולמות. כחלק מן הברית הזאת :

וְנָתַתִּ֣י לְ֠ךָ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת ׀ אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃

וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם,בכך הוא חוזר על ההבטחה הקודמת, ובזאת הוא גם מודיע כי הברית הזאת אינה מחליפה את ברית בין הבתרים כברית רוחנית ותיאולוגית חדשה, אלא היא תוספת על הברית הקודמת. ועליה מופיעה הבטחה נוספת — וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים.מכאן ואילך יופיע הביטוי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, משום שמעתה הקדוש ברוך הוא אינו רק קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אלא הוא גם אלוקינו שלנו, של בני אברהם.

וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם׃

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם: וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם.גם עליך מוטלת חובה:

זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃

זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר.

וּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵינֵיכֶֽם׃

וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, וְהָיָהחיתוך הבשר לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.הברית היא עצם הקשר, ואילו המילה היא אות הברית, הסימן המציין את הברית. הטקס המכונה בפינו 'ברית מילה' אינו יוצר את הברית, אלא הוא ציון האות והסימן לקיומה. כשם שצורבים בבשרם של בעלי חיים — להבדיל — סימני שייכות לבעליהם, כך המילה היא חתימת שייכות בבשרם של בני אדם. הסימן לברית ניתן בכם דווקא, משום שהסימן אינו מיועד לאלוקים אלא הוא מהווה תזכורת לאדם כי ה' הוא אלוקיו, וכי עמו כרותה לו ברית. דומה הדבר לאות הברית של הקשת בענן, שבאה אף היא כדי להזכיר לאדם שהקדוש ברוך הוא נאמן בבריתו. :

וּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֙סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִֽזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא׃

וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם, יְלִיד בָּיִת, בן משפחה וכן כל מי שנולד במשפחה הזאת, אף שאינו צאצא ביולוגי של אברהם, וּמִקְנַת כֶּסֶף, העבדים שאתם קונים מִכֹּל בֶּן נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.לא רק זרעו של אברהם צריך להימול, אלא אף כל קניינו.

הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם׃

הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ, וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם.עליכם לשמור את הברית מדור לדור.

וְעָרֵ֣ל ׀ זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר׃ (ס)

וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹמבין צאצאיכם — וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מֵעַמֶּיהָ.זהו העונש החמור ביותר: הנפש תכלה ותנותק. עונש זה מתחיל במוות, וממשיך בחיי הנפש בעולמות העליונים לאחר המוות, כי אֶת בְּרִיתִי הֵפַר.הברית חלה על כל אנשי בית אברהם משעה שנולדו, אך אות הברית ניתן בבשרם ביום השמיני. מי שאינו נימול נחשב כמפר ברית, כלומר הוא מכריז, כביכול, שאינו מעוניין בברית, ולכן נענש בחומרה כה רבה. .

וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ׃

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם, שמכאן ואילך נקרא אַבְרָהָם בלבד, ושמו הקודם לא יופיע בהמשך : שָׂרַי אִשְׁתְּךָ. לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי, כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ.אם מתפרש השם שָׂרָי כ'שרה שלי', הרי שהוא מבטא צמצום מסוים בשררתה. עתה, כשבעלה עובר מגדר אדם פרטי לאב המון גויים, אף היא, שרי, 'השרה שלי' או 'המלכה שלי', הופכת להיות 'המלכה', 'השרה' של הכול.

וּבֵרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֙יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ׃

וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּבברכות שונות וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן. וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָהגם היא לְגוֹיִם,למנהיגים, או: לשבטים. מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.שרה אינה מתברכת רק בשמה החדש, המציין התקדמות למעלה חדשה, אלא אף בבשורה שתלד בן מאברהם. לצד חשיבותה האישית של ברכת שרה בבן, היא מתבשרת גם בהיותה ראשיתו של עם שלם.

וַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד׃

בעקבות הדברים הללו — וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיובהכנעה וַיִּצְחָק. וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד?באותה עת אברהם בן תשעים ותשע. מאה הוא הגיל שבו ייוולד לו בן, אם שרה תהרה עתה. וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד?שזה בוודאי אינו מתיישב עם חוקי הטבע.

וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ׃

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים: לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ.אתה מבטיח לי הבטחה נסית, החורגת מגדר הטבע, אך יש לי כבר בן, ישמעאל. הלוואי שייחשב הוא בני ויתברך בברכה זו.

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַהֲקִמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַחֲרָֽיו׃

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: אֲבָל, אכן, באמת שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן, וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק,שם הקשור בוודאי בצחוקו של אברהם, וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו.הוא יהיה הבן שאִתו תישמר הברית המיוחדת.

וּֽלְיִשְׁמָעֵ֘אל שְׁמַעְתִּיךָ֒ הִנֵּ֣ה ׀ בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃

וּלְיִשְׁמָעֵאל, ובעניין בקשתך על חייו של ישמעאל — שְׁמַעְתִּיךָ.בקשתך לא תשוב ריקם — הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ, וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ, וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד. שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל.גם ממנו יצא עם גדול,

וְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָאַחֶֽרֶת׃

וְאולם אֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת,עם יִצְחָק.ה' מדגיש את ההבדל בין בני אברהם: ישמעאל, בנו הראשון, שגדל בביתו, והיה מן הסתם אהוב על אביו, מתברך בפריון רב ובהתעצמות, אבל הקשר המיוחד והאישי המגולם בברית שמור רק ליצחק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת.בעוד שנה באותו תאריך.

וַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם׃

וַיְכַל, אלוקים סיים לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם.אלוקים יורד, כביכול, אל הנביא בכך שהוא מדבר אתו, ומשמסתיימת הנבואה הוא מתעלה למרום.

וַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים׃

וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל מִקְנַת כַּסְפּוֹ, כָּל זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם, וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה,באותו יום שבו שמע את דבר ה', כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים.בהקשרים שונים ניתן לראות כי אברהם אינו משתהה בעשיית דברים. תיכף לאחר ששומע את דבר ה' הוא מציית לו, בלא שיתעכב ויהרהר בעצם הדבר או בשאלות הגותיות. מיד לאחר שה' שינה את שמו — הרי שיש לו שם חדש; מיד לאחר שהצטווה למול את עצמו, את משפחתו ועבדיו — הוא מממש צו קשה זה, אף שבאותה עת הוא קשיש —

וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃

וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.

וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃

וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ,ואף על פי שגם בגיל הזה קשה היא המילה מבחינות שונות.

בְּעֶ֙צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ׃

בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ.

וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃ (פ)

וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר, נִמֹּלוּ אִתּוֹ.