וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַתָּ֣ה תִרְאֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה לְפַרְעֹ֑ה כִּ֣י בְיָ֤ד חֲזָקָה֙ יְשַׁלְּחֵ֔ם וּבְיָ֣ד חֲזָקָ֔ה יְגָרְשֵׁ֖ם מֵאַרְצֽוֹ׃ (ס)

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עַתָּה תִרְאֶהאת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה, כִּיפרעה לא רק יאפשר להם לצאת; אף בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ.הוא ידרוש מהם בכוח לצאת ממצרים.

וַיְדַבֵּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי ה',שהופעתי לפניך ליד הסנה.

וָאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶֽל־יַעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י וּשְׁמִ֣י יְהוָ֔ה לֹ֥א נוֹדַ֖עְתִּי לָהֶֽם׃

וָאֵרָא, התגליתי אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב,אך שלא כמו בהתגלותי אליך, אליהם נראיתי בּשם אֵל שַׁדָּי.כך הודעתי את עצמי להם, וכך הם קראו לי. וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.ההתגלות לאבות לא היתה באותה מדרגה עליונה של ההתגלות אליך, משה. אמנם שם הוויה (י-ה-ו-ה), השם המפורש, נזכר גם בספר בראשית, אך ייתכן בהחלט שלאבות הוא לא היה ידוע ומושג, והוא נזכר שָׁם בתור שם שנתגלה לאחר מכן.

וְגַ֨ם הֲקִמֹ֤תִי אֶת־בְּרִיתִי֙ אִתָּ֔ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֵ֛ת אֶ֥רֶץ מְגֻרֵיהֶ֖ם אֲשֶׁר־גָּ֥רוּ בָֽהּ׃

וְעם זאת, גַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם,שֶׁבה הבטחתי לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ.

וְגַ֣ם ׀ אֲנִ֣י שָׁמַ֗עְתִּי אֶֽת־נַאֲקַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם מַעֲבִדִ֣ים אֹתָ֑ם וָאֶזְכֹּ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃

וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת, צעקת, אנחת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם, וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִיעם האבות.

לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֘ל אֲנִ֣י יְהוָה֒ וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבִשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃

לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִיהוא ה',אני הנמצא, הפועל ובעל הכוח, ואני מבטיח לכם: וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת, הנטל הכבד של מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם.לא תהיו להם עוד עבדים. ולא זו בלבד, אלא — וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶםמארץ מצרים בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, בכוח גדול וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים,בעונשים חמורים שיבואו על המצרים. בשל עצמתו יהיה התהליך בולט לעין.

וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֥ם לִי֙ לְעָ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם הַמּוֹצִ֣יא אֶתְכֶ֔ם מִתַּ֖חַת סִבְל֥וֹת מִצְרָֽיִם׃

וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם,להיות עַמי שלי, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים. וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.לא נוצרתם ואינכם מתנהלים בדרך הטבעית שבה נוצרים ומתנהלים עמים אחרים. כשתצאו כעם שלם מתחת שלטונה וסבלותיה של מצרים, תיווכחו לדעת שה' אלוקיכם הוא הבוחר בכם.

וְהֵבֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לָתֵ֣ת אֹתָ֔הּ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב וְנָתַתִּ֨י אֹתָ֥הּ לָכֶ֛ם מוֹרָשָׁ֖ה אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי, נשבעתי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה,ארץ שתירשו אותה לעולם. אֲנִי ה'.

וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃ (פ)

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, את הדברים הללו אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה,דבריו לא עשו עליהם רושם מִפאת קֹּצֶר רוּחַ, חוסר סבלנות וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.שאף בה יש מן החזרה על ההתגלות בסנה:

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

בֹּ֣א דַבֵּ֔ר אֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וִֽישַׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃

בֹּאשנית דַבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וִישַׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.

וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ (פ)

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שלהם בישרתי טובות, לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה,שאליו אני בא בתביעות, וַהרי אֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם, כבד פה. ולא יעלה בידי לשכנעו בדיבורי?!

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ס)

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם, מינה אותם לדבר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם,ושתי השליחויות נועדו לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

אֵ֖לֶּה רָאשֵׁ֣י בֵית־אֲבֹתָ֑ם בְּנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֗ל חֲנ֤וֹךְ וּפַלּוּא֙ חֶצְר֣וֹן וְכַרְמִ֔י אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת רְאוּבֵֽן׃

אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָםשבמצרים — ולא כולם. זו תהיה רשימה חלקית, לפי סדר הולדת השבטים, שתיקטע לאחר הצגתם של צאצאי לוי, שבטם של משה ואהרן : בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל:חֲנוֹךְ וּפַלּוּא, חֶצְרוֹן וְכַרְמִי. אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.

וּבְנֵ֣י שִׁמְע֗וֹן יְמוּאֵ֨ל וְיָמִ֤ין וְאֹ֙הַד֙ וְיָכִ֣ין וְצֹ֔חַר וְשָׁא֖וּל בֶּן־הַֽכְּנַעֲנִ֑ית אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת שִׁמְעֽוֹן׃

וּבְנֵי שִׁמְעוֹן: יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל, שכנראה היה חריג בהיותו בֶּן הַכְּנַעֲנִית. אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן.

וְאֵ֨לֶּה שְׁמ֤וֹת בְּנֵֽי־לֵוִי֙ לְתֹ֣לְדֹתָ֔ם גֵּרְשׁ֕וֹן וּקְהָ֖ת וּמְרָרִ֑י וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י לֵוִ֔י שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי לֵוִי לְתֹלְדֹתָם: גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי.במסגרת ההתמקדות בלוי הכתוב מוסיף פרט שלא הופיע לגבי שאר בני יעקב שנמנו כאן: וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי — שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.מבין שבטי ישראל הוזכרו מניין שנותיו של יוסף — שהיה הראש והמנהיג, ועתה — מניין שנותיו של לוי, כיוון שהיה אבי השושלת המיוחדת של משה ואהרן.

בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֛וֹן לִבְנִ֥י וְשִׁמְעִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

בְּנֵי גֵרְשׁוֹן: לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם.

וּבְנֵ֣י קְהָ֔ת עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר וְחֶבְר֖וֹן וְעֻזִּיאֵ֑ל וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י קְהָ֔ת שָׁלֹ֧שׁ וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

וּבְנֵי קְהָת: עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל. וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת, שאף הן נמנות כאן בשל חשיבותו, כסבם של משה ואהרן — שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה.

וּבְנֵ֥י מְרָרִ֖י מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְתֹלְדֹתָֽם׃

וּבְנֵי מְרָרִי: מַחְלִי וּמוּשִׁי. אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְתֹלְדֹתָם.

וַיִּקַּ֨ח עַמְרָ֜ם אֶת־יוֹכֶ֤בֶד דֹּֽדָתוֹ֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶֽת־אַהֲרֹ֖ן וְאֶת־מֹשֶׁ֑ה וּשְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י עַמְרָ֔ם שֶׁ֧בַע וּשְׁלֹשִׁ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃

וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת יוֹכֶבֶד דֹּדָתוֹ, בתו של לוי לוֹ לְאִשָּׁה— מעשה שהיה מותר בחוק שקדם לנתינת התורה, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁהואת מרים — שהיתה מבוגרת משניהם, אך לא נזכרה משום שכאן מדובר במסגרות המשפחה הגדולות של שבטים ובתי אב, שבהן ההתייחסות נקבעת לפי הזכרים. וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם — שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה,כשנות חייו של לוי.

וּבְנֵ֖י יִצְהָ֑ר קֹ֥רַח וָנֶ֖פֶג וְזִכְרִֽי׃

וּבְנֵי יִצְהָרבן קהת : קֹרַח —שייזכר כדמות בעייתית בסיפור שיארע במדבר, וָנֶפֶג וְזִכְרִי.

וּבְנֵ֖י עֻזִּיאֵ֑ל מִֽישָׁאֵ֥ל וְאֶלְצָפָ֖ן וְסִתְרִֽי׃

וּבְנֵי עֻזִּיאֵלבן קהת : מִישָׁאֵל וְאֶלְצָפָן וְסִתְרִי,שאף הם ייזכרו בהמשך.

וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן אֶת־אֱלִישֶׁ֧בַע בַּת־עַמִּינָדָ֛ב אֲח֥וֹת נַחְשׁ֖וֹן ל֣וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־נָדָב֙ וְאֶת־אֲבִיה֔וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִֽיתָמָֽר׃

וַיִּקַּח אַהֲרֹן אֶת אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב, אֲחוֹת נַחְשׁוֹן, לוֹ לְאִשָּׁה.גם נחשון יופיע לאחר מכן בתור נשיא שבט יהודה. העובדה שאהרן נשא את אחותו של ראש השבט החשוב מצביעה על מעמדו הנכבד בעם. וַתֵּלֶד לוֹאלישבע אֶת נָדָב וְאֶת אֲבִיהוּא, אֶת אֶלְעָזָר וְאֶת אִיתָמָר.

וּבְנֵ֣י קֹ֔רַח אַסִּ֥יר וְאֶלְקָנָ֖ה וַאֲבִיאָסָ֑ף אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקָּרְחִֽי׃

וּבְנֵי קֹרַח: אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף. אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי,שייזכרו בספר במדבר.

וְאֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֜ן לָקַֽח־ל֨וֹ מִבְּנ֤וֹת פּֽוּטִיאֵל֙ ל֣וֹ לְאִשָּׁ֔ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־פִּֽינְחָ֑ס אֵ֗לֶּה רָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַלְוִיִּ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃

וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל,שזהותו אינה ידועה ממקומות אחרים. היו שזיהו אותו עם יתרו, שהיו לו שמות רבים, והיו שייחסוהו למשפחות יוסף, לוֹ לְאִשָּׁה. וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס,שימלא תפקיד משמעותי להלן. מן הסתם גם איתמר נשא אשה, אך אין הדבר נזכר כאן משום שאינו משמעותי להמשך המסופר. אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם.

ה֥וּא אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם הוֹצִ֜יאוּ אֶת־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם עַל־צִבְאֹתָֽם׃

הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם: הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִםלא ביציאת בודדים או חטיבות מן העם, אלא עַל צִבְאֹתָם,כלל שבטי העם.

הֵ֗ם הַֽמְדַבְּרִים֙ אֶל־פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם ה֥וּא מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃

הֵם הַמְדַבְּרִים אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

וַיְהִ֗י בְּי֨וֹם דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (פ)

וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם,

וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר אֲנִ֣י יְהוָ֑ה דַּבֵּ֗ר אֶל־פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י דֹּבֵ֥ר אֵלֶֽיךָ׃

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: אֲנִי ה'. דַּבֵּר אֶל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ.

וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה׃ (פ)

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה':הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם, וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה?!