וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

בְּיוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ,בראש חודש ניסן, החודש שבו יצאו ישראל ממצרים ועל כן נקבע ראשון לחודשי השנה תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד.

וְשַׂמְתָּ֣ שָׁ֔ם אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְסַכֹּתָ֥ עַל־הָאָרֹ֖ן אֶת־הַפָּרֹֽכֶת׃

לאחר הקמת מסגרת המשכן הקמתו מתחילה בנקודת המרכז הפנימית — הארון, שהוא מוקד הקדושה. ומשם תתפשט הקדושה החוצה. מכאן מקבל המבנה כולו את משמעותו: וְשַׂמְתָּ שָׁם אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְסַכֹּתָ, כסה עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶתהחוצצת ומסתירה את קודש-הקודשים.

וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֔ן וְעָרַכְתָּ֖ אֶת־עֶרְכּ֑וֹ וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַמְּנֹרָ֔ה וְהַעֲלֵיתָ֖ אֶת־נֵרֹתֶֽיהָ׃

וְהֵבֵאתָ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְעָרַכְתָּ אֶת עֶרְכּוֹ,לחם הפנים הערוך עליו, וְהֵבֵאתָ אֶת הַמְּנֹרָה וְהַעֲלֵיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ.אין די בהעמדת המנורה, עליך להדליק את הנרות.

וְנָתַתָּ֞ה אֶת־מִזְבַּ֤ח הַזָּהָב֙ לִקְטֹ֔רֶת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃

וְנָתַתָּה אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב לִקְטֹרֶת לִפְנֵי אֲרוֹן הָעֵדֻת, המזבח היה אמנם חיצוני לשולחן ולמנורה, אבל היה מכוון כנגד ארון העדות שבקודש-הקודשים, וְשַׂמְתָּ אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן,לקודש, למבנה שבמרכז החצר.

וְנָ֣תַתָּ֔ה אֵ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה לִפְנֵ֕י פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֥ן אֹֽהֶל־מוֹעֵֽד׃

וְנָתַתָּה אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה לִפְנֵי פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד.המזבח הגדול שמיועד להעלות עליו קרבנות צריך לעמוד בחצר.

וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם׃

וְנָתַתָּ אֶת הַכִּיֹּר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וְנָתַתָּ שָׁם, בכיור מָיִם,כדי שהכול יהיה מוכן לעבודה.

וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הֶחָצֵ֖ר סָבִ֑יב וְנָ֣תַתָּ֔ אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃

וְשַׂמְתָּ אֶתהעמודים, האדנים והקלעים היוצרים את הֶחָצֵר סָבִיבלמשכן. וְנָתַתָּ אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵרבמקומו.

וְלָקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֖יו וְהָ֥יָה קֹֽדֶשׁ׃

וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה,שאף הוא הובא לפניך, וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ, וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו — וְהָיָה קֹדֶשׁ.

וּמָשַׁחְתָּ֛ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים׃

וּמָשַׁחְתָּ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ — וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.

וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ׃

וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ, וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ.

וְהִקְרַבְתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃

וְהִקְרַבְתָּ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְרָחַצְתָּ אֹתָםשם בַּמָּיִם.

וְהִלְבַּשְׁתָּ֙ אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ֥ אֹת֛וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֖וֹ וְכִהֵ֥ן לִֽי׃

וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֵת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ, וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹעל ידי כך, וְכִהֵן לִי, מכאן ואילך הוא יהיה ראוי לכהונה.

וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃

וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב, וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם כֻּתֳּנֹת,

וּמָשַׁחְתָּ֣ אֹתָ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר מָשַׁ֙חְתָּ֙ אֶת־אֲבִיהֶ֔ם וְכִהֲנ֖וּ לִ֑י וְ֠הָיְתָה לִהְיֹ֨ת לָהֶ֧ם מָשְׁחָתָ֛ם לִכְהֻנַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃

וּמָשַׁחְתָּגם אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם, וְכִהֲנוּ לִי.הכהן הגדול עובר טקס משיחה נפרד, משום שנמשח באופן שונה מהאופן שבו נמשחו שאר הכהנים. וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם, משיחתם לִכְהֻנַּת עוֹלָם.טקס המשיחה הזה לא יחזור על עצמו משום שהכהנים יישארו בכהונתם לְדֹרֹתָם.בני אהרן עצמם לא ירשו את הכהונה מאביהם, משום שהם לא נולדו ככהנים אלא כבני אהרן. כמו על אהרן מוטל גם עליהם לעבור טקס הקדשה למשרתי ה', אך אל הבנים שייוולדו להם מעתה תעבור הכהונה בירושה מאבותיהם.

וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ (ס)

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹלגבי אופן הקמת המשכן , כֵּן עָשָׂה.

וַיְהִ֞י בַּחֹ֧דֶשׁ הָרִאשׁ֛וֹן בַּשָּׁנָ֥ה הַשֵּׁנִ֖ית בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הוּקַ֖ם הַמִּשְׁכָּֽן׃

וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, ניסן, בּתחילתה של ה שָּׁנָה הַשֵּׁנִיתליציאת בני ישראל ממצרים, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ —אז הוּקַם הַמִּשְׁכָּן.

וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת־אֲדָנָ֔יו וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת־בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו׃

וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּןבעצמו, וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו,בסיסי הקרשים, וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיובתוך האדנים, וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיוכדי להחזיק את הקירות, וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיובכניסה למשכן.

וַיִּפְרֹ֤שׂ אֶת־הָאֹ֙הֶל֙ עַל־הַמִּשְׁכָּ֔ן וַיָּ֜שֶׂם אֶת־מִכְסֵ֥ה הָאֹ֛הֶל עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)

ומעל מבנה המשכן, שעיקרו יריעות הבד — וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל, יריעות העזים עַל הַמִּשְׁכָּן,כיסוי הבד. וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל, העשוי מעורות אילים מאדמים ומעורות תחשים, עָלָיו מִלְמָעְלָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַיִּקַּ֞ח וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הָעֵדֻת֙ אֶל־הָ֣אָרֹ֔ן וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַבַּדִּ֖ים עַל־הָאָרֹ֑ן וַיִּתֵּ֧ן אֶת־הַכַּפֹּ֛רֶת עַל־הָאָרֹ֖ן מִלְמָֽעְלָה׃

לאחר שגוף המשכן נבנה וכוסה — וַיִּקַּח, וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת, לוחות הברית, שהיו עד כה באוהלו של משה, אֶל הָאָרֹן.זוהי נקודת הקשר בין העולמות. עם הכנסת הלוחות למקומם הראוי בארון, הם מתחילים לשמש מקורות הכוח והעצמה. ללוחות העדות שירדו משמים נבנה בית מנוחה בארץ. ירידת ה' על הר סיני שוב אינו מאורע חד־פעמי שחלף ואיננו. הוא קנה שביתה קבועה וממשית בעולם. וַיָּשֶׂם אֶת הַבַּדִּים עַל הָאָרֹן, וַיִּתֵּן אֶת הַכַּפֹּרֶתוהכרובים המסוככים עליה עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה.

וַיָּבֵ֣א אֶת־הָאָרֹן֮ אֶל־הַמִּשְׁכָּן֒ וַיָּ֗שֶׂם אֵ֚ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֔ךְ וַיָּ֕סֶךְ עַ֖ל אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)

וַיָּבֵא אֶת הָאָרֹן, שבתוכו העדות ועליו כפורת וכרובים, אֶל הַמִּשְׁכָּן. וַיָּשֶׂם אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ, וַיָּסֶךְ עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַיִּתֵּ֤ן אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן צָפֹ֑נָה מִח֖וּץ לַפָּרֹֽכֶת׃

וַיִּתֵּן אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּאֹהֶל מוֹעֵד, עַל יֶרֶךְ, צד הַמִּשְׁכָּן צָפֹנָה מִחוּץ לַפָּרֹכֶתהחוצצת בין הקודש לבין קודש-הקודשים.

וַיַּעֲרֹ֥ךְ עָלָ֛יו עֵ֥רֶךְ לֶ֖חֶם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)

וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ, סדר, מערכת לֶחֶם לִפְנֵי ה', כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַיָּ֤שֶׂם אֶת־הַמְּנֹרָה֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן נֶֽגְבָּה׃

וַיָּשֶׂם אֶת הַמְּנֹרָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד נֹכַח, מול הַשֻּׁלְחָן עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן נֶגְבָּה.השולחן נוטה לצפון המשכן והמנורה לדרומו, והם עומדים זה מול זה.

וַיַּ֥עַל הַנֵּרֹ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)

וַיַּעַלאת הַנֵּרֹת לִפְנֵי ה', כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מִזְבַּ֥ח הַזָּהָ֖ב בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵ֖י הַפָּרֹֽכֶת׃

וַיָּשֶׂם אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי, נוכח הַפָּרֹכֶת, בין השולחן למנורה, משוך כלפי חוץ.

וַיַּקְטֵ֥ר עָלָ֖יו קְטֹ֣רֶת סַמִּ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (פ)

וַיַּקְטֵר עָלָיו קְטֹרֶת סַמִּים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַיָּ֛שֶׂם אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃

וַיָּשֶׂם אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן.

וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה שָׂ֕ם פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֣ן אֹֽהֶל־מוֹעֵ֑ד וַיַּ֣עַל עָלָ֗יו אֶת־הָעֹלָה֙ וְאֶת־הַמִּנְחָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)

וְאֵת מִזְבַּח הָעֹלָה שָׂם פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. וַיַּעַל עָלָיו אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּתֵּ֥ן שָׁ֛מָּה מַ֖יִם לְרָחְצָֽה׃

וַיָּשֶׂם אֶת הַכִּיֹּר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וַיִּתֵּן שָׁמָּה מַיִם לְרָחְצָה.

וְרָחֲצ֣וּ מִמֶּ֔נּוּ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֑יו אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם׃

וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם.זו אינה טבילת הגוף כולו.

בְּבֹאָ֞ם אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֗ד וּבְקָרְבָתָ֛ם אֶל־הַמִּזְבֵּ֖חַ יִרְחָ֑צוּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)

בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּבְקָרְבָתָם אֶל הַמִּזְבֵּחַ יִרְחָצוּ, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַיָּ֣קֶם אֶת־הֶחָצֵ֗ר סָבִיב֙ לַמִּשְׁכָּ֣ן וְלַמִּזְבֵּ֔חַ וַיִּתֵּ֕ן אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וַיְכַ֥ל מֹשֶׁ֖ה אֶת־הַמְּלָאכָֽה׃ (פ)

וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ, וַיִּתֵּן אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר, וַיְכַל, סיים מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה.

וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃

כעת נוצר הקשר — וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.אף על פי שזהו ענן מוחשי, הוא מגלם את כבוד ה', ומסמל את השראת שכינתו.

וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃

וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.כיון שמעתה המשכן עומד בייחודו ובקדושתו, משה יוכל להיכנס אליו רק כאשר ה' יקרא אליו ולא בכל עת שיחפוץ.

וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃

וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן, כאשר הענן יעלה מֵעַל הַמִּשְׁכָּן — יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם.זה יהיה הסימן שיש להמשיך במסעם.

וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃

וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן — וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ.הענן, המסמל את הנוכחות האלוקית, מורה לישראל מתי יחנו ומתי יסעו. הם לא יצאו למסעותיהם אלא לפי פקודה לא מילולית זו.

כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם׃

כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ.אותן התגלויות של עמוד הענן ועמוד האש שהוזכרו לעיל, עברו אל תוך המשכן: ביום יתגלה הענן, ובלילה — האש לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם.חזק