וּמִן־הַתְּכֵ֤לֶת וְהָֽאַרְגָּמָן֙ וְתוֹלַ֣עַת הַשָּׁנִ֔י עָשׂ֥וּ בִגְדֵי־שְׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ וַֽיַּעֲשׂ֞וּ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַהֲרֹ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (פ)

וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד, מקלעת או רשת לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ— יריעות המשכן, הפרוכת ומסך שער המשכן וכן בגדים נוספים שבהם כיסו את הכלים במסעות. וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הָאֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃

וַיַּעַשׂ אֶת הָאֵפֹד זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ, הכול מָשְׁזָר.שילובם של חוטי זהב עם שזירת חוטי הצמר והפשתן אינו קל. לא ידוע על שימוש קודם בזהב למטרה דומה.

וַֽיְרַקְּע֞וּ אֶת־פַּחֵ֣י הַזָּהָב֮ וְקִצֵּ֣ץ פְּתִילִם֒ לַעֲשׂ֗וֹת בְּת֤וֹךְ הַתְּכֵ֙לֶת֙ וּבְת֣וֹךְ הָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְת֛וֹךְ תּוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבְת֣וֹךְ הַשֵּׁ֑שׁ מַעֲשֵׂ֖ה חֹשֵֽׁב׃

אולי היתה זו הפעם הראשונה של השימוש בטכניקה המעורבת הזו: וַיְרַקְּעוּ, שיטחו דק אֶת פַּחֵי, לוחות הַזָּהָב.לאחר מכן, וְקִצֵּץ פְּתִילִם,חתכו אותם לרצועות דקות, לחוטי זהב שאפשר היה לַעֲשׂוֹת, להכין אותם לשזירה בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב,באומנות מיוחדת.

כְּתֵפֹ֥ת עָֽשׂוּ־ל֖וֹ חֹבְרֹ֑ת עַל־שְׁנֵ֥י קצוותו [קְצוֹתָ֖יו] חֻבָּֽר׃

כְּתֵפֹת עָשׂוּ לוֹ— לאפוד, חֹבְרֹת,מחוברות, עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו חֻבָּר.האפוד היה דומה לסינר או לחצאית, ושתי כתפותיו החזיקו אותו במקום.

וְחֵ֨שֶׁב אֲפֻדָּת֜וֹ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֗יו מִמֶּ֣נּוּ הוּא֮ כְּמַעֲשֵׂהוּ֒ זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ, חגורתו אֲשֶׁר עָלָיו — מִמֶּנּוּ הוּאעשוי. החגורה לא הוכנה בנפרד, אלא היתה חלק ממארג האפוד שבלט מימין ומשמאל, ואותו היה הכהן כורך סביב גופו. על כן חגורה זו נעשתה כְּמַעֲשֵׂהוּ, באותו אופן שבו עשוי האפוד: זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַֽיַּעֲשׂוּ֙ אֶת־אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם מֻֽסַבֹּ֖ת מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֑ב מְפֻתָּחֹת֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם עַל־שְׁמ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וַיַּעֲשׂוּ אֶת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם מֻסַבֹּת, מוקפות מִשְׁבְּצֹת, מסגרות זָהָב. האבנים היו מְפֻתָּחֹת פִּתּוּחֵי חוֹתָם.בכל אחת מהן חקקו כמו בחותם עַל, את שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,השבטים.

וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֗ם עַ֚ל כִּתְפֹ֣ת הָאֵפֹ֔ד אַבְנֵ֥י זִכָּר֖וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (פ)

וַיָּשֶׂם אֹתָם עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד,כ אַבְנֵי זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,שכן נשאו את שמותיהם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַיַּ֧עַשׂ אֶת־הַחֹ֛שֶׁן מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב כְּמַעֲשֵׂ֣ה אֵפֹ֑ד זָהָ֗ב תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃

וַיַּעַשׂ אֶת הַחֹשֶׁן מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד, באופן שבו נעשה האפוד: זָהָב, תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר.

רָב֧וּעַ הָיָ֛ה כָּפ֖וּל עָשׂ֣וּ אֶת־הַחֹ֑שֶׁן זֶ֧רֶת אָרְכּ֛וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּ֖וֹ כָּפֽוּל׃

רָבוּעַ הָיָה, כָּפוּלכעין כיס, שבתוכו נתנו דבר־מה — לפי המסורת — שמות קדושים, עָשׂוּ אֶת הַחֹשֶׁן. זֶרֶת, כחצי אמה, למעלה מעשרים ס"מ. המרחק שבין קצה הזרת לקצה האגודל, כאשר האצבעות פרושות ככל האפשר. אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ, כָּפוּל.

וַיְמַלְאוּ־ב֔וֹ אַרְבָּעָ֖ה ט֣וּרֵי אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָאֶחָֽד׃

וַיְמַלְאוּ בוֹ,בחושן, אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן: טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת — הַטּוּר הָאֶחָד.

וְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָהֲלֹֽם׃

וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי — נֹפֶךְ, סַפִּיר וְיָהֲלֹם.

וְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה׃

וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי — לֶשֶׁם, שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה.

וְהַטּוּר֙ הָֽרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֖הַם וְיָשְׁפֵ֑ה מֽוּסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב בְּמִלֻּאֹתָֽם׃

וְהַטּוּר הָרְבִיעִי — תַּרְשִׁישׁ, שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם.כל אבן היתה נתונה במשבצת זהב שהחזיקה אותה במקומה באחד הטורים.

וְ֠הָאֲבָנִים עַל־שְׁמֹ֨ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל הֵ֛נָּה שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט׃

גם באבני החושן — וְהָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם. פִּתּוּחֵי חֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ לִשְׁנֵים עָשָׂר שָׁבֶט.על כל אחת מהאבנים נחרט שמו של שבט אחד.

וַיַּעֲשׂ֧וּ עַל־הַחֹ֛שֶׁן שַׁרְשְׁרֹ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר׃

וַיַּעֲשׂוּ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשְׁרֹתלהחזיקו בצמוד לאפוד, גַּבְלֻת,של קליעה, מַעֲשֵׂה עֲבֹת, כמו שעושים חבל, ולא כשרשראות העשויות טבעות מחוברות זָהָב טָהוֹר.

וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ מִשְׁבְּצֹ֣ת זָהָ֔ב וּשְׁתֵּ֖י טַבְּעֹ֣ת זָהָ֑ב וַֽיִּתְּנ֗וּ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּעֹ֔ת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֹֽשֶׁן׃

וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי מִשְׁבְּצֹת זָהָב וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב, וַיִּתְּנוּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן.

וַֽיִּתְּנ֗וּ שְׁתֵּי֙ הָעֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת עַל־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃

וַיִּתְּנוּאת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת, שרשרות הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת, עַל קְצוֹת הַחֹשֶׁן.

וְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת נָתְנ֖וּ עַל־שְׁתֵּ֣י הַֽמִּשְׁבְּצֹ֑ת וַֽיִּתְּנֻ֛ם עַל־כִּתְפֹ֥ת הָאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו׃

וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת נָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצֹת, וַיִּתְּנֻם, את המשבצות עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו.

וַֽיַּעֲשׂ֗וּ שְׁתֵּי֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וַיָּשִׂ֕ימוּ עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַחֹ֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָאֵפֹ֖ד בָּֽיְתָה׃

וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָבנוספות, וַיָּשִׂימוּאותן עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן, עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה,פנימה.

וַֽיַּעֲשׂוּ֮ שְׁתֵּ֣י טַבְּעֹ֣ת זָהָב֒ וַֽיִּתְּנֻ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפֹ֨ת הָאֵפֹ֤ד מִלְמַ֙טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מֶחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָאֵפֹֽד׃

וַיַּעֲשׂוּעוד שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב, וַיִּתְּנֻם עַל שְׁתֵּי כִתְפֹת הָאֵפֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו, לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ, מִמַּעַל לְחֵשֶׁב, לחגורת הָאֵפֹד.

וַיִּרְכְּס֣וּ אֶת־הַחֹ֡שֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו֩ אֶל־טַבְּעֹ֨ת הָאֵפֹ֜ד בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֗לֶת לִֽהְיֹת֙ עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפֹ֔ד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֹ֑ד כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

וַיִּרְכְּסוּ, קשרו אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת, לִהְיֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפֹד.החושן נקשר בטבעותיו העליונות אל הכתפות, ובטבעותיו התחתונות אל האפוד. ובכך לֹא יִזַּח, יסור, או: ואסור שיסור הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפֹ֖ד מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג כְּלִ֖יל תְּכֵֽלֶת׃

וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל הָאֵפֹד, המעיל שהאפוד חגור מעליו ומהדקו, מַעֲשֵׂה אֹרֵג, כְּלִיל תְּכֵלֶת,כולו נעשה מחוטי תכלת.

וּפִֽי־הַמְּעִ֥יל בְּתוֹכ֖וֹ כְּפִ֣י תַחְרָ֑א שָׂפָ֥ה לְפִ֛יו סָבִ֖יב לֹ֥א יִקָּרֵֽעַ׃

וּפִי הַמְּעִיל בְּתוֹכוֹ.את שפתו של המעיל קיפלו אל תוך הבגד, ותפרו מעין מכפלת. כְּפִי, כקצה תַחְרָא,שריון המעוגל ומקופל פנימה, שָׂפָהתפורה לְפִיו סָבִיב,על מנת ש לֹא יִקָּרֵעַ,או: ואסור שייקרע.

וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עַל־שׁוּלֵ֣י הַמְּעִ֔יל רִמּוֹנֵ֕י תְּכֵ֥לֶת וְאַרְגָּמָ֖ן וְתוֹלַ֣עַת שָׁנִ֑י מָשְׁזָֽר׃

וַיַּעֲשׂוּ עַל שׁוּלֵי הַמְּעִילבתחתיתו, רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי,כולם מָשְׁזָר.החוטים ייארגו בצורת רימונים בשוליו.

וַיַּעֲשׂ֥וּ פַעֲמֹנֵ֖י זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּתְּנ֨וּ אֶת־הַפַּֽעֲמֹנִ֜ים בְּת֣וֹךְ הָרִמֹּנִ֗ים עַל־שׁוּלֵ֤י הַמְּעִיל֙ סָבִ֔יב בְּת֖וֹךְ הָרִמֹּנִֽים׃

וַיַּעֲשׂוּ פַעֲמֹנֵי זָהָב טָהוֹר, וַיִּתְּנוּ אֶת הַפַּעֲמֹנִים בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים, עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב בְּתוֹךְ הָרִמֹּנִים.מסביב לכל פעמון זהב היה רימון סרוג, או שהפעמונים והרימונים נתונים זה אחר זה לסירוגין.

פַּעֲמֹ֤ן וְרִמֹּן֙ פַּעֲמֹ֣ן וְרִמֹּ֔ן עַל־שׁוּלֵ֥י הַמְּעִ֖יל סָבִ֑יב לְשָׁרֵ֕ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)

פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב, לְשָׁרֵת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.לעיל נאמר שצלצולי הפעמונים הנשמעים בהליכת הכהן הגדול היו מבשרים את בואו לשרת במקום הקודש ואת צאתו.

וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־הַכָּתְנֹ֥ת שֵׁ֖שׁ מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃

וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַכָּתְנֹתשֵׁשׁ, מַעֲשֵׂה אֹרֵג, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו,לכלל הכהנים.

וְאֵת֙ הַמִּצְנֶ֣פֶת שֵׁ֔שׁ וְאֶת־פַּאֲרֵ֥י הַמִּגְבָּעֹ֖ת שֵׁ֑שׁ וְאֶת־מִכְנְסֵ֥י הַבָּ֖ד שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃

וְאֵת הַמִּצְנֶפֶתרצועת בד ארוכה שנכרכה פעמים רבות כטורבן מסביב לראשו של הכהן הגדול, והיתה עשויה כולה שֵׁשׁ, פשתן נקי וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת, כובעים שאותן חבשו שאר הכהנים — שֵׁשׁ.וְאֶת מִכְנְסֵי הַבָּדשל כל הכהנים — שֵׁשׁ מָשְׁזָר.

וְֽאֶת־הָאַבְנֵ֞ט שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)

וְאֶת הָאַבְנֵטשל כל הכהנים — שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, מַעֲשֵׂה רֹקֵם.כתנות הפשתן והמגבעות היו לבנות, והאבנט שחגרו מעל הכתונת הוסיף צבע למראה כהני ההדיוט. כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־צִ֥יץ נֵֽזֶר־הַקֹּ֖דֶשׁ זָהָ֣ב טָה֑וֹר וַיִּכְתְּב֣וּ עָלָ֗יו מִכְתַּב֙ פִּתּוּחֵ֣י חוֹתָ֔ם קֹ֖דֶשׁ לַיהוָֽה׃

וַיַּעֲשׂוּ אֶת צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, מעין עטרה העשויה טס על מצחו של הכהן הגדול, זָהָב טָהוֹר. וַיִּכְתְּבוּ עָלָיו מִכְתַּב פִּתּוּחֵי חוֹתָם,כתיבה מדויקת הדומה לחקיקת חותם של אבן : קֹדֶשׁ לַה'.נזר הכהונה — משמעותו היא התקדשות לה'. הכתר מדגיש גם את מעלתו של הכהן ואת דרגתו כעבד ה'.

וַיִּתְּנ֤וּ עָלָיו֙ פְּתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לָתֵ֥ת עַל־הַמִּצְנֶ֖פֶת מִלְמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ (ס)

וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת, לָתֵת עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה.כדי לקשור אותו. כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה.

וַתֵּ֕כֶל כָּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ (פ)

וַתֵּכֶל, הסתיימה כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵלוהאומנים הגדולים שבראשם כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ.עלה בידם לעשות את כל חלקי המשכן, כליו ואביזריהם ובגדי הכהונה, כך שהיו העתק מדויק של התבנית שראה משה בהר.

וַיָּבִ֤יאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָאֹ֖הֶל וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו קְרָסָ֣יו קְרָשָׁ֔יו בריחו [בְּרִיחָ֖יו] וְעַמֻּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃

וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן, יריעות המשכן אֶל מֹשֶׁה, אֶת הָאֹהֶל, יריעות העזים וְאֶת כָּל כֵּלָיו — קְרָסָיו, קְרָשָׁיו, בְּרִיחָיו וְעַמֻּדָיו וַאֲדָנָיו

וְאֶת־מִכְסֵ֞ה עוֹרֹ֤ת הָֽאֵילִם֙ הַמְאָדָּמִ֔ים וְאֶת־מִכְסֵ֖ה עֹרֹ֣ת הַתְּחָשִׁ֑ים וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃

וְאֶת מִכְסֵה עוֹרֹת הָאֵילִם הַמְאָדָּמִים וְאֶת מִכְסֵה עֹרֹת הַתְּחָשִׁים וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ,

אֶת־אֲרֹ֥ן הָעֵדֻ֖ת וְאֶת־בַּדָּ֑יו וְאֵ֖ת הַכַּפֹּֽרֶת׃

אֶת אֲרֹן הָעֵדֻת וְאֶת בַּדָּיוהצמודים לו, וְאֵת הַכַּפֹּרֶתשמעליו,

אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ אֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃

אֶת הַשֻּׁלְחָן, אֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים,

אֶת־הַמְּנֹרָ֨ה הַטְּהֹרָ֜ה אֶת־נֵרֹתֶ֗יהָ נֵרֹ֛ת הַמַּֽעֲרָכָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃

אֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה, אֶת נֵרֹתֶיהָ — נֵרֹת הַמַּעֲרָכָה וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר

וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֔ב וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃

וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֵת מָסַךְ פֶּתַח הָאֹהֶל,

אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֗שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃

אֵת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת —מזבח העולה וְאֶת מִכְבַּר, מעשה רשת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ, אֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו, אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ,

אֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶחָצֵ֜ר אֶת־עַמֻּדֶ֣יהָ וְאֶת־אֲדָנֶ֗יהָ וְאֶת־הַמָּסָךְ֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר אֶת־מֵיתָרָ֖יו וִיתֵדֹתֶ֑יהָ וְאֵ֗ת כָּל־כְּלֵ֛י עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּ֖ן לְאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר, אֶת עַמֻּדֶיהָ וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֶת הַמָּסָךְ לְשַׁעַר הֶחָצֵר, אֶת מֵיתָרָיושל החצר ואת יתֵדֹתֶיהָשל החצר וְאֵת כָּל כְּלֵי עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל מוֹעֵד.

אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃

כמו כן, הביאו אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן.

כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֤ן עָשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת כָּל־הָעֲבֹדָֽה׃

כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה,לא פחתו ולא הוסיפו. מלאכתם של האומנים הרבים הללו התאימה בדיוק לכל מה שציווה ה' את משה. הדבר נחשב להישג מיוחד שיש לשוב ולציינו.

וַיַּ֨רְא מֹשֶׁ֜ה אֶת־כָּל־הַמְּלָאכָ֗ה וְהִנֵּה֙ עָשׂ֣וּ אֹתָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה כֵּ֣ן עָשׂ֑וּ וַיְבָ֥רֶךְ אֹתָ֖ם מֹשֶֽׁה׃ (פ)

וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָהשהובאה לפניו לביקורת, וְהִנֵּה עָשׂוּ אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה', כֵּן עָשׂוּ. וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה.בשנייה: באזכור תפקידי בצלאל ואהליאב; בשלישית: בקריאת משה לעם להביא את החומרים למלאכה; ברביעית: בעשיית המלאכה על ידי כל חכם לב; בחמישית: בהבאת המשכן וכליו למשה; וכאן חוזר הכתוב על המשכן וכליו בשישית ובשביעית — בציווי על ההקמה ובדיווח על ההקמה עצמה. נראה כי החזרות המרובות האלה, כמו חזרות אחרות בענייני קרבנות וקודשים — בקרבנות היחיד, המילואים, הנשיאים ובמוספי החג ועוד — נובעות מחיבת הקודש ומרכזיותו של המקדש בישראל. החזרות המפורטות באות גם כדי להדגיש שהמשכן אינו רק מבנה סמלי העשוי לכבוד ה' ולהזכרת נוכחותו במחנה ישראל, אלא הוא כלי ליצירת קשר דו־צדדי בין האלוקות ובין עם ישראל. הדיוק והדקדוק בעשייתו נחוצים כדי שאכן יתרחש המגע בין הנשגב והחומרי.