וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם.

שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃

שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂהכל מְלָאכָה,כולל מלאכת המשכן, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, שבת גמורה שבה אסורה כל מלאכה, לַה', כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, מעשה שיש בו יצירה חומרית, בין שהוא קשה לביצוע או קל — יוּמָת.

לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ (פ)

לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת,אף על פי שמלאכה זו — שנצרכה לחלק גדול מעבודות המשכן — נראית פשוטה. תרומה זו דרשה אפוא מאמץ ורוח נדיבה.

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר:

קְח֨וּ מֵֽאִתְּכֶ֤ם תְּרוּמָה֙ לַֽיהוָ֔ה כֹּ֚ל נְדִ֣יב לִבּ֔וֹ יְבִיאֶ֕הָ אֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃

קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה'.כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ,שלא כמו השקלים המוטלים על כל אחד מן הציבור כמין מס, עיקר המשכן מושתת על נדיבות הלב. אֵת תְּרוּמַת ה':זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת.

וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃

האריגים: וּתְכֵלֶת, צמר הצבוע בצבע שהופק מדם חילזון באחד מגוני הכחול, כנראה עמוק וכהה יותר מן הכחול. וְאַרְגָּמָן, צמר צבוע אדום הנוטה לסגול. צבעו הופק מחלזונות שונים והיה יקר מאוד. וְתוֹלַעַת שָׁנִי, צמר צבוע אדום זוהר, שצבעו הופק מכנימות. מלבד בדי צמר הכבשים הצבועים — וְשֵׁשׁ, פשתן נקי, וְשער עִזִּיםקלוע.

וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאָדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׂטִּֽים׃

חומרי יריעות הגג וחומרי הכתלים: וְעֹרֹת אֵילִםשהסירו מהם את השער מְאָדָּמִים, צבועים אדום, וְעֹרֹת תְּחָשִׁים. ייתכן שהתחש הוא בעל חיים שנכחד, או יונק ימי כלשהו, שעורו היה כנראה יקר ויצרו ממנו נעליים. וַעֲצֵי שִׁטִּים,קורות עץ שיטה.

וְשֶׁ֖מֶן לַמָּא֑וֹר וּבְשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃

שמן ובשמים: וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר, וּבְשָׂמִים לְשם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.

וְאַ֨בְנֵי־שֹׁ֔הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃

אבני חן: וְאַבְנֵי שֹׁהַם, ייתכן שאלו הן אוניקס, אבנים שלרוב גונן הוא צהבהב־חום, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, אבנים משובצות. באבני השוהם ישתמשו לָאֵפוֹד ובאבני המילואים — לַחֹשֶׁן.

וְכָל־חֲכַם־לֵ֖ב בָּכֶ֑ם יָבֹ֣אוּ וְיַעֲשׂ֔וּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה יְהוָֽה׃

מעבר לנדבת החומרים, נקראים ישראל לתרום מזמנם וממקצועיותם — וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה':

אֶת־הַ֨מִּשְׁכָּ֔ן אֶֽת־אָהֳל֖וֹ וְאֶת־מִכְסֵ֑הוּ אֶת־קְרָסָיו֙ וְאֶת־קְרָשָׁ֔יו אֶת־בְּרִיחָ֕ו אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנָֽיו׃

אֶת הַמִּשְׁכָּן,היריעות התחתונות, אֶת אָהֳלוֹ, יריעות העזים שנעשו לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וְאֶת מִכְסֵהוּ,העורות המכסים את האוהל, אֶת קְרָסָיו וְאֶת קְרָשָׁיו, אֶת בְּרִיחָו, אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנָיו.

אֶת־הָאָרֹ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו אֶת־הַכַּפֹּ֑רֶת וְאֵ֖ת פָּרֹ֥כֶת הַמָּסָֽךְ׃

וכלי המשכן: אֶת הָאָרֹן וְאֶת בַּדָּיו, אֶת הַכַּפֹּרֶתשעל הארון וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ,

אֶת־הַשֻּׁלְחָ֥ן וְאֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים׃

אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים, לחם שיש לו חזית שיונח עליו

וְאֶת־מְנֹרַ֧ת הַמָּא֛וֹר וְאֶת־כֵּלֶ֖יהָ וְאֶת־נֵרֹתֶ֑יהָ וְאֵ֖ת שֶׁ֥מֶן הַמָּאֽוֹר׃

וְאֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת כֵּלֶיהָ, אביזרי הניקוי וההכנה להדלקה וְאֶת נֵרֹתֶיהָ, המונחים על המנורה וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר

וְאֶת־מִזְבַּ֤ח הַקְּטֹ֙רֶת֙ וְאֶת־בַּדָּ֔יו וְאֵת֙ שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְאֵ֖ת קְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֑ים וְאֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לְפֶ֥תַח הַמִּשְׁכָּֽן׃

וְאֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת בַּדָּיו וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שלהכנתו משתמשים בחלק מסממני הקטורת, ועל כן הוא מוצמד אליה. וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּיםהנצרכת למזבח הקטורת וְאֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן.

אֵ֣ת ׀ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֗ה וְאֶת־מִכְבַּ֤ר הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֶת־בַּדָּ֖יו וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּֽוֹ׃

והכלים החיצוניים יותר: אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת מִכְבַּר, מעשה רשת הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ, אֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו, אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ,בסיסו.

אֵ֚ת קַלְעֵ֣י הֶחָצֵ֔ר אֶת־עַמֻּדָ֖יו וְאֶת־אֲדָנֶ֑יהָ וְאֵ֕ת מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃

ומסביב לכלים הללו — אֵת קַלְעֵי, וילונות הֶחָצֵר, אֶת עַמֻּדָיושל החצר וְאֶת אֲדָנֶיהָשל החצר וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר,

אֶת־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר וְאֶת־מֵיתְרֵיהֶֽם׃

אֶת יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּןשהיריעות קשורות אליהן וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם,החבלים הקושרים אותן,

אֶת־בִּגְדֵ֥י הַשְּׂרָ֖ד לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֑דֶשׁ אֶת־בִּגְדֵ֤י הַקֹּ֙דֶשׁ֙ לְאַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־בִּגְדֵ֥י בָנָ֖יו לְכַהֵֽן׃

אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ,חלק מבגדי השרד הם יריעות הקלעים והיריעות שעוטפים בהן את הכלים במשא, או שזהו שם הכולל את כל ענייני הטקסטיל הקשורים לעבודת הקודש. ואם כך הוא — הרי שהם כוללים גם אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן.

וַיֵּֽצְא֛וּ כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִלִּפְנֵ֥י מֹשֶֽׁה׃

וַיֵּצְאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה.בין העניינים הללו אפשר למצוא רק שינויים קטנים ומועטים בתוכן ושינויי ניסוח קלים לגיוון. החזרה על המפרט הטכני של המשכן עלולה להלאות את הקורא ולהתמיה אותו. לשם הבנתה יש להביא בחשבון את תפקידו של המשכן לא רק כסמל לנוכחות האלוקית, אלא כמקום ממשי להתגלות שכינה. אף על פי שה', מלוא כל הארץ כבודו, התגלותו במשכן מרוכזת ומוחשית — ענן שוכן על גבי המשכן; אש יורדת מן השמים; דבר ה' מידבר למשה מתוך אוהל מועד. בציווי על הקמת המשכן ה' הדריך את משה כיצד יוקם אמצעי התקשורת בין המציאות התחתונה לבין המציאות האלוקית. כמו מכשירים רבים אחרים, גם המשכן מורכב מחלקים שונים שכל אחד מהם חיוני לפעולתו, גם אם לנו לא ברור כיצד מתפקד כל אחד מהם. ואכן, בסיום תהליך בנייתו יתארו הכתובים כיצד פועל המשכן כמכלול. אפשר להשוות עניין זה לבניית טיל המיועד להגיע לקצה מערכת השמש. במיזם כזה יש לדייק היטב בכל פרט בתכנון ובביצוע. אף המשכן הוא מערכת המכילה כוח עצום, ששיבוש קל בהכנתה עלול להסתיים באסון. המכשיר האדיר שיוצרים ישראל במדבר מאפשר קשר ישיר עם הקודש, אך מעבר לכך — הוא עלול להיות מסוכן. כפי שעוד יתברר, התנהגות שאין בה הקפדה על הכללים מביאה לידי סיכון ממשי ואף לידי מוות. אף על פי שקריאתם החוזרת של כל הפרטים הללו עלולה שלא לעורר עניין בקורא, יש בה כדי להדגיש את חשיבותו של הדיוק המוחלט בביצוע של כל אחד מהם לעצמו לשם מילוי ייעודם כראוי.