וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

בְּיוֹם־הַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשׁ֖וֹן בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ תָּקִ֕ים אֶת־מִשְׁכַּ֖ן אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ,בראש חודש ניסן, החודש שבו יצאו ישראל ממצרים ועל כן נקבע ראשון לחודשי השנה תָּקִים אֶת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד.

וְשַׂמְתָּ֣ שָׁ֔ם אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָעֵד֑וּת וְסַכֹּתָ֥ עַל־הָאָרֹ֖ן אֶת־הַפָּרֹֽכֶת׃

לאחר הקמת מסגרת המשכן הקמתו מתחילה בנקודת המרכז הפנימית — הארון, שהוא מוקד הקדושה. ומשם תתפשט הקדושה החוצה. מכאן מקבל המבנה כולו את משמעותו: וְשַׂמְתָּ שָׁם אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְסַכֹּתָ, כסה עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶתהחוצצת ומסתירה את קודש-הקודשים.

וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַשֻּׁלְחָ֔ן וְעָרַכְתָּ֖ אֶת־עֶרְכּ֑וֹ וְהֵבֵאתָ֙ אֶת־הַמְּנֹרָ֔ה וְהַעֲלֵיתָ֖ אֶת־נֵרֹתֶֽיהָ׃

וְהֵבֵאתָ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְעָרַכְתָּ אֶת עֶרְכּוֹ,לחם הפנים הערוך עליו, וְהֵבֵאתָ אֶת הַמְּנֹרָה וְהַעֲלֵיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ.אין די בהעמדת המנורה, עליך להדליק את הנרות.

וְנָתַתָּ֞ה אֶת־מִזְבַּ֤ח הַזָּהָב֙ לִקְטֹ֔רֶת לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן הָעֵדֻ֑ת וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־מָסַ֥ךְ הַפֶּ֖תַח לַמִּשְׁכָּֽן׃

וְנָתַתָּה אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב לִקְטֹרֶת לִפְנֵי אֲרוֹן הָעֵדֻת, המזבח היה אמנם חיצוני לשולחן ולמנורה, אבל היה מכוון כנגד ארון העדות שבקודש-הקודשים, וְשַׂמְתָּ אֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן,לקודש, למבנה שבמרכז החצר.

וְנָ֣תַתָּ֔ה אֵ֖ת מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֑ה לִפְנֵ֕י פֶּ֖תַח מִשְׁכַּ֥ן אֹֽהֶל־מוֹעֵֽד׃

וְנָתַתָּה אֵת מִזְבַּח הָעֹלָה לִפְנֵי פֶּתַח מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד.המזבח הגדול שמיועד להעלות עליו קרבנות צריך לעמוד בחצר.

וְנָֽתַתָּ֙ אֶת־הַכִּיֹּ֔ר בֵּֽין־אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֑חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖ם מָֽיִם׃

וְנָתַתָּ אֶת הַכִּיֹּר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, וְנָתַתָּ שָׁם, בכיור מָיִם,כדי שהכול יהיה מוכן לעבודה.

וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הֶחָצֵ֖ר סָבִ֑יב וְנָ֣תַתָּ֔ אֶת־מָסַ֖ךְ שַׁ֥עַר הֶחָצֵֽר׃

וְשַׂמְתָּ אֶתהעמודים, האדנים והקלעים היוצרים את הֶחָצֵר סָבִיבלמשכן. וְנָתַתָּ אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵרבמקומו.

וְלָקַחְתָּ֙ אֶת־שֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֛וֹ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֖יו וְהָ֥יָה קֹֽדֶשׁ׃

וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה,שאף הוא הובא לפניך, וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בּוֹ, וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו — וְהָיָה קֹדֶשׁ.

וּמָשַׁחְתָּ֛ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וְקִדַּשְׁתָּ֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וְהָיָ֥ה הַמִּזְבֵּ֖חַ קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִֽׁים׃

וּמָשַׁחְתָּ אֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו, וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ — וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.

וּמָשַׁחְתָּ֥ אֶת־הַכִּיֹּ֖ר וְאֶת־כַּנּ֑וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֖ אֹתֽוֹ׃

וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ, וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ.

וְהִקְרַבְתָּ֤ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ וְאֶת־בָּנָ֔יו אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְרָחַצְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּמָּֽיִם׃

וְהִקְרַבְתָּ אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְרָחַצְתָּ אֹתָםשם בַּמָּיִם.

וְהִלְבַּשְׁתָּ֙ אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וּמָשַׁחְתָּ֥ אֹת֛וֹ וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹת֖וֹ וְכִהֵ֥ן לִֽי׃

וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֵת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ, וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹעל ידי כך, וְכִהֵן לִי, מכאן ואילך הוא יהיה ראוי לכהונה.

וְאֶת־בָּנָ֖יו תַּקְרִ֑יב וְהִלְבַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם כֻּתֳּנֹֽת׃

וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב, וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם כֻּתֳּנֹת,

וּמָשַׁחְתָּ֣ אֹתָ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר מָשַׁ֙חְתָּ֙ אֶת־אֲבִיהֶ֔ם וְכִהֲנ֖וּ לִ֑י וְ֠הָיְתָה לִהְיֹ֨ת לָהֶ֧ם מָשְׁחָתָ֛ם לִכְהֻנַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹתָֽם׃

וּמָשַׁחְתָּגם אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת אֲבִיהֶם, וְכִהֲנוּ לִי.הכהן הגדול עובר טקס משיחה נפרד, משום שנמשח באופן שונה מהאופן שבו נמשחו שאר הכהנים. וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם, משיחתם לִכְהֻנַּת עוֹלָם.טקס המשיחה הזה לא יחזור על עצמו משום שהכהנים יישארו בכהונתם לְדֹרֹתָם.בני אהרן עצמם לא ירשו את הכהונה מאביהם, משום שהם לא נולדו ככהנים אלא כבני אהרן. כמו על אהרן מוטל גם עליהם לעבור טקס הקדשה למשרתי ה', אך אל הבנים שייוולדו להם מעתה תעבור הכהונה בירושה מאבותיהם.

וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ (ס)

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹלגבי אופן הקמת המשכן , כֵּן עָשָׂה.