וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֣ה אָנֹכִי֮ כֹּרֵ֣ת בְּרִית֒ נֶ֤גֶד כָּֽל־עַמְּךָ֙ אֶעֱשֶׂ֣ה נִפְלָאֹ֔ת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִבְרְא֥וּ בְכָל־הָאָ֖רֶץ וּבְכָל־הַגּוֹיִ֑ם וְרָאָ֣ה כָל־הָ֠עָם אֲשֶׁר־אַתָּ֨ה בְקִרְבּ֜וֹ אֶת־מַעֲשֵׂ֤ה יְהוָה֙ כִּֽי־נוֹרָ֣א ה֔וּא אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י עֹשֶׂ֥ה עִמָּֽךְ׃

וַיֹּאמֶרלו ה' : הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית. נֶגֶד, מול כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂהבעתיד, בזמן שתכבשו את ארץ כנען נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם. וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה ה' כִּי נוֹרָא, מעורר יראה הוּא,המעשה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ.

שְׁמָ֨ר־לְךָ֔ אֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוְּךָ֣ הַיּ֑וֹם הִנְנִ֧י גֹרֵ֣שׁ מִפָּנֶ֗יךָ אֶת־הָאֱמֹרִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י וְהַחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃

שְׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.מצד אחד, אני מבטיח לכם ש הִנְנִי גֹרֵשׁ, מגרש מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי.

הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן־יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ׃

ומצד שני, הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ, פֶּן יִהְיֶהיושב הארץ לְמוֹקֵשׁ, למכשול בְּקִרְבֶּךָ.הוא עלול להשחית את התנהגותך.

כִּ֤י אֶת־מִזְבְּחֹתָם֙ תִּתֹּצ֔וּן וְאֶת־מַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּר֑וּן וְאֶת־אֲשֵׁרָ֖יו תִּכְרֹתֽוּן׃

כִּי, אלא אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן,תנפצו, וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן, וְאֶת אֲשֵׁרָיו, עצי האשֵרה שלו תִּכְרֹתוּן.עליכם להשמיד לחלוטין את כל העבודה הזרה, אביזריה וסמליה.

כִּ֛י לֹ֥א תִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לְאֵ֣ל אַחֵ֑ר כִּ֤י יְהוָה֙ קַנָּ֣א שְׁמ֔וֹ אֵ֥ל קַנָּ֖א הֽוּא׃

כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר, כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ, אֵל קַנָּא הוּא.אין הוא סובלני כלפי אמונה באלים אחרים, אפילו לצדו. אין זו קנאה של צרות עין, אלא קנאות אהבה — קשר בלעדי שאינו מאפשר שותפות במושאה.

פֶּן־תִּכְרֹ֥ת בְּרִ֖ית לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וְזָנ֣וּ ׀ אַחֲרֵ֣י אֱלֹֽהֵיהֶ֗ם וְזָבְחוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְקָרָ֣א לְךָ֔ וְאָכַלְתָּ֖ מִזִּבְחֽוֹ׃

פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, וְזָנוּ, יושבי הארץ ימשיכו לנהות אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם,וכאשר ישכנו יחסי ידידות ביניכם — וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ.הם יזמינו אותך להשתתף בשמחתם ובעבודתם הדתית, ואתה, מן הסתם, תיענה.

וְלָקַחְתָּ֥ מִבְּנֹתָ֖יו לְבָנֶ֑יךָ וְזָנ֣וּ בְנֹתָ֗יו אַחֲרֵי֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ן וְהִזְנוּ֙ אֶת־בָּנֶ֔יךָ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶֽן׃

קשר זה ימשיך ויתפתח מעבר לביקורים הדדיים — וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ.גם אם ידך תהיה על העליונה, עלולים להיווצר קשרי נישואין, ובעקבותיהם — וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָויגרמו להם ללכת אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן.ונשנו כאן בהקשר של חידוש הברית. חלקן מתקשרות ליציאת מצרים:

אֱלֹהֵ֥י מַסֵּכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃

אֱלֹהֵי מַסֵּכָה, דמות יצוקה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ.

אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֮ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם׃

אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר,כלומר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָעליהן, לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, חודש ניסן, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם.לא רק התאריך חשוב, אלא גם זמנו בשנה — בתקופת האביב.

כָּל־פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם לִ֑י וְכָֽל־מִקְנְךָ֙ תִּזָּכָ֔ר פֶּ֖טֶר שׁ֥וֹר וָשֶֽׂה׃

כָּל פֶּטֶר רֶחֶם,כל היוצא ראשון מן הרחם שייך לִי. וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר, מכל המקנֶה שלך תוציא את הזכרים שהם פֶּטֶר, בכור שׁוֹר וָשֶׂה,ותעלה אותם לקרבן, כפי שנצטווית ביציאת מצרים.

וּפֶ֤טֶר חֲמוֹר֙ תִּפְדֶּ֣ה בְשֶׂ֔ה וְאִם־לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה וַעֲרַפְתּ֑וֹ כֹּ֣ל בְּכ֤וֹר בָּנֶ֙יךָ֙ תִּפְדֶּ֔ה וְלֹֽא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם׃

וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּהאותו בְשֶׂה,כפי שכבר נאמר, וְאִם לֹא תִפְדֶּה — וַעֲרַפְתּוֹ.נוסף על בכורות הבהמה הטהורה ופטר החמור, גם כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה. וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.למקדש אין לבוא בידיים ריקות.

שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת.אין לעשות אפילו עבודות נחוצות, שאפשר היה לטעון שהן דרושות לצורך חיי נפש.

וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙ הָֽאָסִ֔יף תְּקוּפַ֖ת הַשָּׁנָֽה׃

חמישים יום אחרי הפסח — וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ,שהוא בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים,בעת הבכרת החיטים, וְאת חַג הָאָסִיףתעשה ב תְּקוּפַת הַשָּׁנָה,כאשר השנה מקיפה, מסתיימת ומתחילה מחדש, בעונת הסתיו.

שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵרָאֶה֙ כָּל־זְכ֣וּרְךָ֔ אֶת־פְּנֵ֛י הָֽאָדֹ֥ן ׀ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה —בחג המצות, בחג השבועות ובחג האסיף — חג הסוכות, יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ, כל הזכרים צריכים להיראות, כמין מסדר, אֶת פְּנֵי, לפני הָאָדֹן, ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

כִּֽי־אוֹרִ֤ישׁ גּוֹיִם֙ מִפָּנֶ֔יךָ וְהִרְחַבְתִּ֖י אֶת־גְּבוּלֶ֑ךָ וְלֹא־יַחְמֹ֥ד אִישׁ֙ אֶֽת־אַרְצְךָ֔ בַּעֲלֹֽתְךָ֗ לֵרָאוֹת֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃

כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ,ואף — וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלֶךָ — וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.

לֹֽא־תִשְׁחַ֥ט עַל־חָמֵ֖ץ דַּם־זִבְחִ֑י וְלֹא־יָלִ֣ין לַבֹּ֔קֶר זֶ֖בַח חַ֥ג הַפָּֽסַח׃

לֹא תִשְׁחַט עַל, עם חָמֵץאת דַּם זִבְחִי,במיוחד זבח הפסח, וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח.קרבן הפסח צריך להיאכל באותו לילה.

רֵאשִׁ֗ית בִּכּוּרֵי֙ אַדְמָ֣תְךָ֔ תָּבִ֕יא בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ׃ (פ)

רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי, הפֵּרות הראשונים הגדלים ב אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ. לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.שתי המצוות הללו הופיעו כלשונן לעיל.