וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒ וְלֹא־נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י ׀ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּֽן־יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה׃

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם,וְלֹא נָחָם, הנחה אותם אֱלֹהִיםללכת דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, לאורך חוף הים התיכון, שם ישבו הפלשתים, אף כִּי קָרוֹב הוּא, כִּי אָמַר אֱלֹהִים: פֶּן יִנָּחֵם, יתחרט הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה,אמנם הפלשתים לא היו עם גדול, אך הם היו מלומדי מלחמה ותקיפים. אילו עברו ישראל בארצם, היתה עלולה לפרוץ מלחמה קשה, ונוכח אתגרים קשים אלו — וְשָׁבוּישראל מִצְרָיְמָה.

וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶת־הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם־ס֑וּף וַחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

לפיכך — וַיַּסֵּב, סובב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר,דרך יַם סוּף.במקום לפנות צפונה, לאורך דרך הים, הוא כיוון אותם לדרום־מזרח. ואמנם חֲמֻשִׁים, מצוידים בנשק עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.ישראל הניחו שייאלצו להילחם, אך אלוקים חשב כי העם עדיין אינו מסוגל לעמוד בקרב ממשי בשלב זה. לכן התווה להם מסלול שיעקוף את פלשתים.

וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃

וַיִּקַּח מֹשֶׁהבדרכו אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ, כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַיוסף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בניו של יעקב, או: כלל צאצאיו, בני הקבוצה המכונה 'ישראל', לֵאמֹר:כאשר פָּקֹד יִפְקֹדיזכור ויגאל אֱלֹהִים אֶתְכֶם,הריני מבקש מכם: וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה, ממצרים אִתְּכֶם.

וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם בִּקְצֵ֖ה הַמִּדְבָּֽר׃

וַיִּסְעוּישראל מִסֻּכֹּת,שם פרטי של מקום, או: מקום שבו היו סוכות, וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם, שם מקום שהיה בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.עד כה צעדו במקומות פוריים שעדיין השתייכו למצרים או לגושן. עתה הגיעו לתחילת האזור השומם.

וַֽיהוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃

כדי להתמצא במדבר — ומלאך ה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם, לפני בני ישראל יוֹמָם, ביום בְּעַמּוּד עָנָן,בענן שצורתו כעמוד, לַנְחֹתָם, להנחותם את הַדֶּרֶךְ. הם צעדו בעקבות הענן, המסמל באופן כלשהו את כבוד ה'. וב לַיְלָההוא הולך אתם בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם, לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה.לא ברור אם בפועל נסעו ממקומם בלילה. על כל פנים, לאפשרות של צעידה לילית יועדה האש העומדת כעמוד לפני העם.

לֹֽא־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם׃ (פ)

לֹא יָמִישׁ, יזוז עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם.בני ישראל לא ידעו לאן הם הולכים, ושני העמודים הללו ייצגו את הדרכתו של ה' בדרכם במדבר.

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:

דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְיָשֻׁ֗בוּ וְיַחֲנוּ֙ לִפְנֵי֙ פִּ֣י הַחִירֹ֔ת בֵּ֥ין מִגְדֹּ֖ל וּבֵ֣ין הַיָּ֑ם לִפְנֵי֙ בַּ֣עַל צְפֹ֔ן נִכְח֥וֹ תַחֲנ֖וּ עַל־הַיָּֽם׃

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּלכיוון מצרים וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, מקום שהיה מפורסם בשעתו. השם פִּי הוא במצרית. בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם— ים סוף לִפְנֵיהאליל בַּעַל צְפֹן. נִכְחוֹ, מולו תַחֲנוּ עַל הַיָּם.בדרכם לכנען לא היו ישראל צריכים לחצות את ים סוף. מעברו המזרחי של הנילוס היתה הדרך לארץ פתוחה בפניהם, גם אם ים סוף הגיע צפונה יותר מכפי שהוא היום. אף על פי כן הורה ה' למשה לסטות מכיוון הליכתם ולחנות על הים.

וְאָמַ֤ר פַּרְעֹה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר׃

וְאָמַר, ואז יאמר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, על בני ישראל : "נְבֻכִים, תועים הֵם בָּאָרֶץ.הם איבדו את דרכם, ועתה חוזרים על עקבותיהם. סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּרואינו מניח להם לצאת".

וְחִזַּקְתִּ֣י אֶת־לֵב־פַּרְעֹה֮ וְרָדַ֣ף אַחֲרֵיהֶם֒ וְאִכָּבְדָ֤ה בְּפַרְעֹה֙ וּבְכָל־חֵיל֔וֹ וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֖יִם כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֑ה וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵֽן׃

וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה. אחרי המכות, האבדן והשממה שלקה בהם, יתחזק עתה בפעם האחרונה — וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאז אִכָּבְדָה, אהיה מכובד בְּאמצעות פַרְעֹה וּבְאמצעות כָל חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'משום שיתרחש דבר פלאי יותר ממכות מצרים.וַיַּעֲשׂוּישראל כֵן.

וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַ֠יֵּהָפֵךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָבְדֵֽנוּ׃

ומצדו של פרעה — וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם.הרי עברו כבר שלושת הימים שאותם הגדירו מראש; אף לא נראה שפניהם מועדות ליעד מסוים. וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ: מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ?!עַם עבדים שלם מילא תפקיד משמעותי בכלכלתנו והיה חלק ממרקם החיים שלנו. לא התכוונו לשלחם לחפשי, אלא להעניק להם חופשה בלבד.

וַיֶּאְסֹ֖ר אֶת־רִכְבּ֑וֹ וְאֶת־עַמּ֖וֹ לָקַ֥ח עִמּֽוֹ׃

וַיֶּאְסֹראֶת רִכְבּוֹ. פרעה הורה לרתום את סוסיו למרכבתו הפרטית, וְאֶת עַמּוֹ, חייליו לָקַח עִמּוֹ.

וַיִּקַּ֗ח שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת רֶ֙כֶב֙ בָּח֔וּר וְכֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְשָׁלִשִׁ֖ם עַל־כֻּלּֽוֹ׃

וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, מובחר, רכבי המלחמה הטובים ביותר. זה היה גדוד העילית המצרי, שגודלו כאוגדת טנקים לפחות. וְכֹלשאר רֶכֶב מִצְרָיִם, שהיה לו תפקיד דומיננטי בכוחה הצבאי של מצרים, וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ.לכל רכב הצטרף איש מלחמה שלישי, מעבר לרכָּב, שבידו היו המושכות, והלוחם, שהחזיק בנשק (בעיקר הקשת, כפי שרואים בציורים המצריים).

וַיְחַזֵּ֣ק יְהֹוָ֗ה אֶת־לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה׃

וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה,לא כנמלטים.