לֹֽא־יִ֠הְיֶה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כָּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהוָ֛ה וְנַחֲלָת֖וֹ יֹאכֵלֽוּן׃

לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם,לכהנים שהם משבט לוי, ובכלל ל כָל שֵׁבֶט לֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל.מעמדם המיוחד כרוך בתפקידים המוטלים עליהם ובכבוד רב, אך אינו מעניק להם ביטחון כלכלי. אִשֵּׁי, מקרבנותיו של ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן.הם יאכלו על שולחן ה', משיירי חלקו, אך למחייתם בלבד.

וְנַחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ (ס)

וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיוכעובדי אדמה. ה' הוּא נַחֲלָתוֹ.הכהנים והלויים מתפרנסים מהיותם עובדי ה'. אמנם מותר להם לעסוק בכל מלאכה, אך אין להם אחוזות אדמה מוּרשות, והם אמורים להתרכז בעניינים הקשורים לה', כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ.

וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שׁ֣וֹר אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה׃

וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט, הזכות המוגדרת על פי החוק של הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם. הראשונה ברשימת מתנותיהם מגיעה מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח,ממי ששוחטים בעלי חיים לאכילה ולא לצורך קרבן, אִם שׁוֹר אִם שֶׂה: וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ, חלק מהרגל הקדמית הימנית של הבהמה וְהַלְּחָיַיִם, הלסת התחתונה והלשון וְהַקֵּבָה.מתנות כהונה אלה אינן צריכות להיאכל בקדושה, אלא הן מתנות חולין גמורות. ומתנות נוספות:

רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹאנְךָ֖ תִּתֶּן־לּֽוֹ׃

רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, תִּירֹשְׁךָ, יינך וְיִצְהָרֶךָ, שמנך – בתור תרומה, וְרֵאשִׁית גֵּזצמר צֹאנְךָ תִּתֶּן לּוֹ,כמתנות חולין,

כִּ֣י ב֗וֹ בָּחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִכָּל־שְׁבָטֶ֑יךָ לַעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם־יְהוָ֛ה ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ (ס)

כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ,ולכן עבודתו הקבועה היא לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה', הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים.

וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֙יךָ֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכָל־אַוַּ֣ת נַפְשׁ֔וֹ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃

וְ כִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם, וּבָאהלוי בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ, כאשר ירצה, אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'.הוא רשאי להתנדב לעבוד במקדש, אף לא בזמן משמרתו.

וְשֵׁרֵ֕ת בְּשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו כְּכָל־אֶחָיו֙ הַלְוִיִּ֔ם הָעֹמְדִ֥ים שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃

וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם ה' אֱלֹהָיו, כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי ה'במשמרתם.

חֵ֥לֶק כְּחֵ֖לֶק יֹאכֵ֑לוּ לְבַ֥ד מִמְכָּרָ֖יו עַל־הָאָבֽוֹת׃ (ס)

ובבואו לשם חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ.הוא יזכה במנה עם המשרתים במשמרת המאורגנת, לְבַד מִמְכָּרָיו, חוץ מן ההסכמים שהיו מעין חוזי ממכר שנעשו עַלפי הָאָבוֹתשל משפחות הלויים, שבהם נקבע חלקו של כל משמר. החלוקות שבהסכמים אלו היו קבועות, ומהן לא קיבל לוי שהגיע שלא בתורו.

כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשׂ֔וֹת כְּתוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם׃

כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ– לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם.כאן נחשבים תועבה מנהגים שאין בהם בהכרח משום סגידה לאל זר או פריצות מינית, אלא מעשים שיש בהם היבט מאגי והתכוונות לשלוט בעתיד.

לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃

לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁכטקס הכנעני שהיה משמש להקדשה או לפולחן שיבטיח הצלחה עתידית, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן, מגלה עתידות המתייחס לעונות, כלומר לזמנים המסוגלים במיוחד למעשים מסוימים או למראה העננים וּמְנַחֵשׁאת העתיד על פי סימנים, כמו הקוראים בקפה בימינו. וּמְכַשֵּׁף, העוסק במעשי ידיעת הנסתר שלא בקדושה

וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃

וְחֹבֵר חָבֶר, מכשף באמצעות איסופם של בעלי חיים יחד וְשֹׁאֵל אוֹב, המנסה לתקשר עם המתים וְיִדְּעֹנִי, מגיד עתידות באמצעות עצמות המתים. כל אלה הם מכשפים מקצועיים המשמשים מדיומים אל העולמות הנסתרים. וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים,שהוא איש פרטי המתפלל אל המתים כדי לבקש את עזרתם.

כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת יְהוָ֖ה כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃

כִּי תוֹעֲבַת ה' כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ, משמיד אוֹתָם– את הכנענים מִפָּנֶיךָ.התועבות הללו אינן מגונות משום שהן אמונות תפלות, אלא משום שיש בהן התמסרות לכוחות של רוע, הרס ומוות.

תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ (ס)

אתה, לעומת זאת, תָּמִים, שלם תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ.גם אם מצוקותיך יעוררו אותך לבקש ביטחון ותשובה לשאלותיך, אל תחפש מענה בכוחות אחרים, באמצעות אמונות נכריות ודרכי פולחן זרים, אלא הֱיה שלם בהליכתך עם ה' בלבד.

כִּ֣י ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יוֹרֵ֣שׁ אוֹתָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֛תַן לְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם, אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ, וְאילו אַתָּה– לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ,ועליך הדברים הללו אסורים.

נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃

נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, הן מצד גדולתו והן מבחינת זהותו. כפי שהכול יודעים מי אני ומהו מוצאי – משה – כך יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָאדם מתוככם – אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן.

כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּי֥וֹם הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה ע֖וֹד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃

כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ, ביקשת מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל, במעמד הר סיני לֵאמֹר: "לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהָי, וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד– וְלֹא אָמוּת",שכן יראתם מן המפגש הישיר עם אלוקים וביקשתם שאני אתווך בינו ובינכם.

וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃

וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיבתגובה לשאלתכם : "הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ.

נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמ֑וֹךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ׃

נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ, וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ".כזה יהיה השליח שימסור לכם את דבר ה'. הוא לא יהיה אפיק התקשורת המתמיד ביניכם לבין אלוקים, ולא יהיה חלק מרשויות השלטון שלכם. ה' יחון איש כזה בכוח נבואי, ובאמצעותו יוכל למסור את דבר ה' בשעת הצורך.

וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמּֽוֹ׃

המשך דברי ה', הבוחר ומעמיד את הנביא: וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּרהנביא בִּשְׁמִי– אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ,אתבע ממנו, ואעניש אותו על סירובו לציית.

אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃

אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד,יפעל בכוונת זדון לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר.הנביא המקבל את דבר ה' עלול להתפתות לומר בשם ה' דברים שלא צוּוה לאמרם. אמנם הוא אמור להיות אדם מיוחד, שכן ה' בחר בו לתפקיד נעלה זה, אך הוא עלול לרצות להוסיף הערות, הסברים או דברים אחרים מדעתו על הנבואה ששמע. כמו לשומעיו מותר לו לנסות להבין את משמעות הנבואה, אך אסור לו לדבר בשם ה' מה שה' לא הורה. ואפשרות גרועה מכך – אֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, גם אם לא יטיף לעבודה זרה בהכרח, אם יטען שנשלח על ידי כוח אחר – וּמֵת, יש להמית את הַנָּבִיא הַהוּא.

וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהוָֽה׃

וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָכאשר יבוא נביא וידבר בשם ה' : אֵיכָה, איך נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'?שלא כלויים וככהנים, שקל לזהותם, אפשר לטעות בקלות בזיהויו של נביא האמת. אין הוא ניכר במוצאו או בסממנים חיצוניים, אלא הוא אחד מבני העם המדבר בשם ה'.

אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָב֔וֹא ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּר֖וֹ יְהוָ֑ה בְּזָדוֹן֙ דִּבְּר֣וֹ הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ׃ (ס)

אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה', וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא, יתקיים – הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה'.דבר ה' האמתי צריך להיות בהיר ונקי בלי פגם, ולפיכך אם יאמר הנביא דבר שלא יתקיים – בְּזָדוֹן, ברשעות ומתוך רצון לחטוא דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא. לֹא תָגוּר, אל תפחד מִמֶּנּוּ– מן הנביא.ערים אלה עדיין אינן פעילות. עתה הוא מצווה את באי הארץ להוסיף עליהן ערים בעבר הירדן המערבי. הלכות אלו מבטאות את הקביעה כי שלטון התורה הוא שיקבע ויעצב מחדש את מנהגי החברה הקדומים.