וּלְיוֹסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהֹוָ֖ה אַרְצ֑וֹ מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֙יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּה֖וֹם רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת׃

וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶתעל ידי ה' אַרְצוֹ,וברכותיה מתקבלות מִמֶּגֶד, מתיקות, טוּב שָׁמַיִם, מִטָּל,מצד אחד, וּמצד שני, מִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת.ארצו תהיה משופעת במים מלמעלה ומלמטה.

וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃

וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹתשמבשילות ב שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים,וממתק הפֵּרות שכביכול מגדל הירח, כלומר הפֵּרות המתחדשים בכל חודש וחודש, כל פרי בעונתו.

וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְע֥וֹת עוֹלָֽם׃

וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶםתבוא הברכה, וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם.ברכת יוסף תבוא לא רק מן השמים והתהום, השמש והירח, אלא גם מן הקרקע הפורייה שבנחלתם. אזורי המחיה שלהם כוללים הרים וגבעות.

וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצ֥וֹן שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּב֙וֹאתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃

וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן, ואהבתו של שֹׁכְנִי, מי ששכן ב סְנֶה.משה מכנה כך את ה' משום שבסנה התגלה לו בפעם הראשונה. ברכה זו תָּבוֹאתָה, תבוא לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד, לראש הנושא את נְזִיר, הנזר, הכתר של אֶחָיו.

בְּכ֨וֹר שׁוֹר֜וֹ הָדָ֣ר ל֗וֹ וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְב֣וֹת אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ (ס)

בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.הדרו מדומה לשור הבכור והבכיר מאחר שיוסף היה בכור לאמו האהובה, ומשום שהבכורה הועברה אליו. השור, שהפך בעקבות ברכה זו לסמלו של השבט לטוב ולרע, מסמל את עצמתם של בני שבט יוסף. וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, שור בר קדום שנכחד, או: יצור גדול עתיק ואגדי. הראם מסמל את פארו של יוסף. ובדרך הדימוי, בָּהֶם– בקרניים הללו עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּוגם את אלה השוכנים ב אַפְסֵי, קצווי אָרֶץ. ובתוך שבט יוסף הֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.מיוסף יצאו שני שבטים. אמנם היו תקופות שבהן בני מנשה היו רבים מבני אפרים, אך אפרים נחשב לשבט הבכיר, ועל כן לו מיוחסות כאן הרבבות, ואילו למנשה מיוחסים האלפים.