כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃ (ס)

כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָכפועל – וְאָכַלְתָּ, מותר לך לאכול עֲנָבִים כְּפי אוות נַפְשְׁךָעד שָׂבְעֶךָ, וְאולם אֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן,אסור לך לשים.

כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃ (ס)

וכמו כן, כִּי תָבֹא בְּקָמַת,שדה התבואה של רֵעֶךָכדי לעבוד – וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת, שיבולים בשלות בְּיָדֶךָ, וְאולם חֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ.אינך רשאי לקצור לעצמך באמצעות כלי.אך הן מוגבלות למה שאפשר ללקוט בשדה בלי לאגור ולהביא הביתה.

כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֽוֹ׃

כִּי יִקַּח, יארס אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ, וְהָיָה אִםלאחר מכן לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו, כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר,משום שמצא בה דבר שהיה פגום בעיניו, או: משום שראה בה התנהגות בלתי מוסרית – אמנם לא התנהגות המחייבת אותו לגרשה – ובכל זאת החליט להיפרד ממנה, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת,מסמך ניתוק, גט, וְנָתַןאותו בְּיָדָהּ, וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.

וְיָצְאָ֖ה מִבֵּית֑וֹ וְהָלְכָ֖ה וְהָיְתָ֥ה לְאִישׁ־אַחֵֽר׃

וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ, וְהָלְכָה וְהָיְתָה, ונישאה לְאִישׁ אַחֵר.

וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרוֹן֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּית֑וֹ א֣וֹ כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲר֔וֹן אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ ל֖וֹ לְאִשָּֽׁה׃

וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן,גם האיש השני לא אהב אותה, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ, וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, אוֹ, לחלופין, כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה–

לֹא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָרִאשׁ֣וֹן אֲשֶֽׁר־שִׁ֠לְּחָהּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְי֧וֹת ל֣וֹ לְאִשָּׁ֗ה אַחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּֽי־תוֹעֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תַחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ (ס)

לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ, לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה,אף על פי שהיא פנויה להינשא לאחר. אחרי שנישאה לאחר, אסור לבעל הראשון לחזור ולשאתה לאשה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה,מש'נטמאה', כלומר משנאסרה בקידושי השני על אחרים כאשת איש, נאסר חידוש הקשר עם הבעל הראשון לצמיתות כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי ה',שכן אילו היה מותר לשוב אל הזוגיות הראשונה, לאחר שהאשה נישאה לאחֵר, הייתה מתאפשרת פריצות מינית והחלפת זוגות במעטה פורמלי חוקי. וְכך לֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה.