השלמות האנושית ומטרת מצוות התורה היא יראת ה'. כאשר אדם מתבונן שה' צמוד אליו תמיד ושכינתו אופפת אותו, הוא מתנהג בדרך שונה, והתבוננות זו מביאה אותו לידי יראה וענווה.

אדם מתנהג בדרך שונה כאשר הוא עומד לפני המלך:

אֵין יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל אָדָם, תְּנוּעוֹתָיו וַעֲשִׂיּוֹתָיו מעשיו. שָׁעָה שֶׁהוּא לְבַדּוֹ בְּבֵיתוֹ כִּישִׁיבָתוֹ, תְּנוּעוֹתָיו וַעֲשִׂיּוֹתָיו מעשיו. שָׁעָה שֶׁהוּא לִפְנֵי מֶלֶךְ גָּדוֹל. וְאֵין דִּבּוּרוֹ וְעַלִּיזוּתוֹ שָׁעָה שֶׁהוּא בֵּין בְּנֵי בֵּיתוֹ וּקְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ כְּדִבּוּרוֹ בְּמוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ. לָכֵן, הַבּוֹחֵר בַּשְּׁלֵמוּת שואף לשלמות. הָאֱנוֹשִׁית וְשֶׁיִּהְיֶה אִישׁ הָאֱ־לֹהִים בֶּאֱמֶת, יָשִׂים אֶל לִבּוֹ וְיֵדַע שֶׁהַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הקב"ה. הָאוֹפֵף אוֹתוֹ, הַצָּמוּד אֵלָיו תָּמִיד, גָּדוֹל מִכָּל פְּרָט שֶׁהוּא מִבְּנֵי הָאָדָם, אֲפִלּוּ יִהְיֶה זֶה דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הקב"ה הוא גדול מכל אדם בעולם, ואפילו המובחר ביותר כמו דוד ושלמה. ...

ההבנה שה' נמצא אתנו כל הזמן מביאה לתחושת יראה ובושה:

הָבֵן זֹאת אֵפוֹא מְאֹד, וְדַע שֶׁכַּאֲשֶׁר הַשְּׁלֵמִים מְבִינִים אוֹתוֹ, נוֹצָרִים לָהֶם יִרְאָה, עֲנָוָה, פַּחַד מִן הָאֵל, הִשָּׁמְרוּת וּבוּשָׁה מִפָּנָיו יִתְעַלֶּה בִּדְרָכִים אֲמִתִּיּוֹת, לֹא דִּמְיוֹנִיּוֹת מי שמבין שה' צמוד אליו תמיד נוצרות אצלו יראה וענווה אמתיות. ... כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתָּרֵשׁ בְּכָל אֵלֶּה הַדָּבָר אוֹתוֹ צִיַּנְתִּי לְךָ. וְהוּא, שֶׁאָנוּ תָּמִיד לְפָנָיו יִתְעַלֶּה, הוֹלְכִים וּבָאִים בְּנוֹכְחוּת שְׁכִינָתוֹ יש להפנים את העיקרון הזה, שנוכחותו של הקב"ה מלווה תמיד האדם. גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָיוּ סוֹלְדִים מִלְּגַלּוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶם, כִּי הַשְּׁכִינָה אוֹפֶפֶת אֶת הָאָדָם חכמים גדולים היו מכסים את ראשם תמיד, מפני שהרגישו סביבם את נוכחות השכינה. ...

מטרת התורה כולה היא יראת ה':

מַטָּרָה זֹאת הפנמת היראה מה', וההבנה שהוא נוכח בכל מקום. אֲשֶׁר הֵסַבְתִּי אֶת תְּשׂוּמַת לִבְּךָ אֵלֶיהָ הִיא מַטְּרַת מַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה המצוות. כֻּלָּם, כִּי בַּפְּרָטִים הַמַּעֲשִׂיִּים הָאֵלֶּה כֻּלָּם, וְהַחֲזָרָה עֲלֵיהֶם, מֻשֶּׂגֶת לַיְּחִידִים הַמְּעֻלִּים הַהַכְשָׁרָה לִהְיוֹת שְׁלֵמִים בַּשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁית, כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ אֶת הָאֵ־ל יִתְעַלֶּה, יֶחְרְדוּ וְיִבָּעֲתוּ וְיֵדְעוּ מִי עִמָּם, כָּךְ שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן יַעֲשׂוּ אֶת חוֹבָתָם קיום המצוות עם כל פרטיהן, וההתמדה בקיומן, מעמיקה את ההבנה כי בכל מקום ובכל מצב אדם נדרש להתנהג על־פי רצונו של הקב"ה, והדבר יוביל ליראה אמתית מפניו. . (מורה הנבוכים חלק ג, פרק נב)

כאשר אדם מתבונן בכל יום שהקב"ה נמצא בכל מקום וצופה בכל מעשי האדם, ייזהר שלא לעשות שום דבר נגד רצון ה'. בתחילת היום יש להעמיק את המחשבה בדבר, ואז תזכורת קלה בהמשך היום תועיל לאדם להתנהג כראוי.

כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן בָּזֶה שָׁעָה גְּדוֹלָה זמן ממושך. בְּכָל יוֹם, אֵיךְ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא מַמָּשׁ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, וְאֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ לאחר התבוננות מעמיקה בתחילת היום, דיי יהיה במחשבה קלה במשך היום, כדי להזכיר לאדם כי הקב"ה מביט בו, ובהתאם לכך יתנהג כראוי, יתרחק מהרע וידבק בטוב. מַמָּשׁ, "מְלֹא כָל הָאָרֶץ לאחר התבוננות מעמיקה בתחילת היום, דיי יהיה במחשבה קלה במשך היום, כדי להזכיר לאדם כי הקב"ה מביט בו, ובהתאם לכך יתנהג כראוי, יתרחק מהרע וידבק בטוב. כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו ו, ג) מַמָּשׁ, וְצוֹפֶה וּמַבִּיט וּבוֹחֵן כִּלְיוֹתָיו וְלִבּוֹ בודק ובוחן את מחשבותיו ורגשותיו הכמוסים של האדם. , וְכָל מַעֲשָׂיו וְדִבּוּרָיו וְכָל צְעָדָיו יִסְפּוֹר, אֲזַי תִּקָּבַע בְּלִבּוֹ הַיִּרְאָה לְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ התבוננות מעמיקה בנוכחות הבורא והשגחתו על כל מעשינו תוביל לביסוס היראה מה' בכל היום. . כְּשֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתְבּוֹנֵן בָּזֶה אֲפִילּוּ בְּהִתְבּוֹנְנוּת קַלָּה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה יִהְיֶה "סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב" (תהלים לד, טו) בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא לַמְרוֹת חַס וְשָׁלוֹם עֵינֵי כְּבוֹדוֹ אֲשֶׁר מָלֵא כָּל הָאָרֶץ לאחר התבוננות מעמיקה בתחילת היום, דיי יהיה במחשבה קלה במשך היום, כדי להזכיר לאדם כי הקב"ה מביט בו, ובהתאם לכך יתנהג כראוי, יתרחק מהרע וידבק בטוב. . (תניא, ליקוטי אמרים, מב)

את היראה הפנימית, יראת הרוממות מגדלות ה', משיג האדם רק לאחר התבוננות מרובה וחכמה גדולה, אך כבר בתחילת ההתקרבות לה' צריך להגביר את היראה מפני העונש. יש לזכור כי הקב"ה מדקדק גם על דברים קטנים. לכן צריך להיזהר שלא לחטוא אפילו בלי כוונה, ולהתנזר מאכילת בשר ושתיית יין בימות החול, להתרחק מכעס ומקפדנות, ולרדוף שלום.

וְהַבָּא לִטָּהֵר וְלִקְרַב הרוצה להתקרב אל ה'. , רֵאשִׁית הַכֹּל יִרְאַת ה', לְהַשִּׂיג יִרְאַת הָעוֹנֶשׁ, כִּי יִרְאַת הָרוֹמְמוּת שֶׁהוּא יִרְאָה הַפְּנִימִית לֹא יַשִּׂיגוּהוּ רַק מִתּוֹךְ גַּדְלוּת הַחָכְמָה את היראה העליונה והפנימית אדם משיג רק כשהוא לומד הרבה וגדל בחכמה. ... לָכֵן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָבוֹא לִידֵי חֵטְא אֲפִילּוּ שׁוֹגֵג שלא בכוונה. , שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם שַׁיָּיכוּת בּוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לִיזָּהֵר מֵהַקַּלּוֹת עבֵרות קלות. כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה ככל שהאדם נעלה יותר, מקפיד אתו ה' גם על דברים קטנים. , לָכֵן צָרִיךְ לִפְרוֹשׁ עַצְמוֹ להתנזר. מִבָּשָׂר וְיַיִן כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ, וְצָרִיךְ הַזְהָרַת "סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב וּבַקֵּשׁ שָׁלוֹם" (תהלים לד, טו), בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם צָרִיךְ לִהְיוֹת רוֹדֵף שָׁלוֹם, וְלֹא לְהַקְפִּיד בְּבֵיתוֹ עַל דָּבָר קָטָן וְגָדוֹל, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִכְעוֹס חַס וְשָׁלוֹם להתרחק מקפדנות בבית עם בני המשפחה, ובוודאי שלא לכעוס. . (עץ חיים, הקדמה)

היראה הבסיסית שעל האדם לרכוש היא קבלת עול מלכות שמים, לירא מלעשות כל דבר שהוא נגד רצון ה'. יראת החטא היא הבסיס המוכרח לקיום כל המצוות כולן.

הַיִּרְאָה הַמּוּכְרַחַת לִהְיוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד הוּא עִנְיַן יִרְאַת חֵטְא, וְהוּא שֶׁיָּרֵא לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר שֶׁהוּא נֶגֶד הֲוָיָ׳ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָאו דַּוְקָא בִּדְבַר חֵטְא וְעָוֹן בְּפוֹעַל מַמָּשׁ יראת חטא היא הפחד מלעבור על רצונו של ה', גם אם אין מדובר בעבֵרה של ממש, אלא בכל דבר שאינו מתאים לרצון ה'. ... וְעַל כֵּן יִרְאָה זוֹ, שֶׁבִּכְלָלָהּ הוּא עִנְיַן קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם ההכרה במלכותו של ה', והרצון לעשות ככל אשר יאמר. הִיא מוּכְרַחַת לִהְיוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, וְאִי אֶפְשָׁר בִּלְעָדָהּ כְּלָל, כִּי בְּהֶעְדֵּר זֶה הֲרֵי הוּא פּוֹרֵק עוֹל, וַהֲרֵי הוּא עָלוּל לְכָל מִינֵי רַע בלי הבסיס של היראה שלא לעבור על רצון ה', אדם מסוגל להידרדר לעשיית מעשים רעים מסוגים שונים. רַחְמָנָא לִיצְּלַן הרחמן (הקב"ה) יצילנו. , כַּנִּזְכָּר לְמַעְלָה... וְזֶהוּ הַנִּקְרָא 'יִרְאַת שָׁמַיִם ההכרה במלכותו של ה', והרצון לעשות ככל אשר יאמר. ', שֶׁהוּא עִנְיַן קַבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם ההכרה במלכותו של ה', והרצון לעשות ככל אשר יאמר. וְיִרְאַת אֱלֹקִים, וְהִיא הַתְחָלַת הָעֲבוֹדָה וִיסוֹדָהּ, וְכַנּוֹדָע שֶׁקַּבָּלַת עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם ההכרה במלכותו של ה', והרצון לעשות ככל אשר יאמר. קוֹדֶמֶת לְכָל הַמִּצְוֹת, וְכַמַּאֲמָר חז"ל. : "קַבְּלוּ מַלְכוּתִי", וְאַחַר כָּךְ: "קַבְּלוּ גְּזֵרוֹתַי" (מכילתא, מסכתא דבחודש, פרשה ו). (קונטרס העבודה, פ"ב)