כדי שהחיבור בין איש לאשתו יהיה חיבור אמתי וקבוע, נתן לנו ה' מצווה מיוחדת — "נקי יהיה לביתו שנה אחת" (דברים כד, ה)

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה "נקי יהיה לביתו שנה אחת". , כִּי הָאֵ־ל בָּרוּךְ הוּא עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה לְפָנָיו רצון הבורא הוא שכל אדם ידבק אך ורק באשתו, והוא מתעב את הזנות והניאוף. לִבְרֹאות הָעוֹלָם, וְחֶפְצוֹ שֶׁיִּתְיַשֵּׁב בִּבְרִיּוֹת טוֹבוֹת הַנּוֹלָדוֹת מִזָּכָר וּנְקֵבָה, שֶׁיִּזְדַּוְּוגוּ בְּהֶכְשֵׁר, כִּי הַזְּנוּת תּוֹעֵבָה הִיא לְפָנָיו רצון הבורא הוא שכל אדם ידבק אך ורק באשתו, והוא מתעב את הזנות והניאוף. , עַל כֵּן גָּזַר עָלֵינוּ, הָעָם אֲשֶׁר בָּחַר לִהְיוֹת נִקְרָא עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֵּשֵׁב עִם הָאִשָּׁה הַמְּיוּחֶדֶת לָנוּ לְהָקִים זֶרַע שָׁנָה שְׁלֵמָה מֵעֵת שֶׁנִּשָּׂא אוֹתָהּ, כְּדֵי לְהַרְגִּיל הַטֶּבַע עִמָּהּ וּלְהַדְבִּיק הָרָצוֹן אֶצְלָהּ וּלְהַכְנִיס צִיּוּרָהּ וְכָל פָּעֳלָהּ בַּלֵּב, עַד שֶׁיָּבוֹא אֵצֶל הַטֶּבַע כָּל מַעֲשֵׂה אִשָּׁה אַחֶרֶת וְכָל עִנְיָנֶיהָ דֶּרֶךְ זָרוּת, כִּי כָּל טֶבַע בָּרוֹב יְבַקֵּשׁ וְיֹאהַב מָה שֶׁרָגִיל בּוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יַרְחִיק הָאָדָם דַּרְכּוֹ מֵאִשָּׁה זָרָה וְיִפְנֶה אֶל הָאִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ בשנה שלאחר הנישואין לא ייפרד האיש מאשתו, ובזמן שיבלו יחד יתרגל אליה בלבד, ומחשבות על נשים אחרות ייראו בעיניו לא טבעיות. . (ספר החינוך, מצוה תקפב)