כאשר אדם הראשון ראה את האישה בפעם הראשונה אמר דברי אהבה, שנכון לכל איש לומר אותם כלפי אשתו. המילים שאמר מבטאות שאין שום פירוד בינו ובין אשתו. כל הנשים אינן אלא חיקוי עלוב של אשתו. אשתו היא שלמות הכול, והוא רוצה לדבוק רק בה.
אהבה גמורה היא זו שאין בה מניע תועלתני כלל, ויש בה מטרה אחת בלבד — לעשות את רצון האהוב. אהבה כזאת היא המשובחת שבאהבות, ואפשר להעריך אדם על־פי האהבה שהוא אוהב.
הָאַהֲבָה הַגְּמוּרָה הִיא, אֲשֶׁר יֹאהַב הָאָדָם אֶת הָאָהוּב מִצַּד הָאָהוּב בִּלְבַד, וְאֵין בְּלִבּוֹ תַּכְלִית מטרה. אַחֶרֶת רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאָהוּב, כִּי לֹא יֹאהַב אֶת הָאָהוּב לְסִבָּה אַחֶרֶת זוּלָתוֹ מפני כל סיבה אחרת. ... וְהָאַהֲבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הִיא מִצַּד הָאָהוּב לֹא תִּהְיֶה אֶלָּא בְּבַעֲלֵי שֵׂכֶל וּבִינָה... וְלִהְיוֹת זֹאת הָאַהֲבָה הַמְּשׁוּבַּחַת בְּמִינֵי הָאַהֲבוֹת, וְלֹא תִּמָּצֵא אֶלָּא בְּבַעֲלֵי שֵׂכֶל וּבִינָה יְשׁוּבַּח הָאָדָם אוֹ יְגוּנֶּה עָלֶיהָ אהבה כזאת שייכת רק בבני אדם, בעלי בינה, ולכן אפשר לשבח אדם אם הוא מצליח להגיע לאהבה כזאת, ולהפך. , וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִתְעַרְבֵּב בָּהּ שׁוּם צַד הֶכְרֵחַ כְּלָל כדי שתהיה האהבה לשבח האדם, צריך שלא יהיה מעורב באהבתו העצמית לזולת שום מניע אישי. . (ספר העיקרים, פרק לו)
החתונה היא התחלה של חיים משותפים. איש ואישה שכורתים ביניהם ברית לחיים משותפים, מתלהבים מהיכולת לקיים את המצוות ביחד, ומסייעים זה לזה בקיומן. ככל שעובר זמן רב יותר, והם עוברים יחד ימים ושנים, טובים וקשים, מתחזק הקשר ביניהם, ואהבתם מתעצמת והולכת.
אַתָּה רוֹאֶה בְּרִית כְּלוּלוֹתָיו חיי נישואין יהודיים. שֶׁל הַיְּהוּדִי מַהִי. לֹא שַׁעֲשׁוּעִים עִם הָאִשָּׁה, לֹא אַהֲבָה דִּמְיוֹנִית הַמְּאַכְזֶבֶת בַּמְּצִיאוּת, הֵם הַקּוֹשְׁרִים אֶת לֵב הָאִישׁ עִם הָאִשָּׁה. בְּכוֹבֶד רֹאשׁ כּוֹרְתִים הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה בְּרִית לְכָל הַחַיִּים. אַהֲבָתָם נְעוּצָה בְּהִתְלַהֲבוּתָם הַמְּשׁוּתֶּפֶת לְקַיֵּים מִצְווֹת יַחְדָּיו, הָאִישׁ עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לָאִשָּׁה בְּסַיְּיעוֹ לָהּ לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְווֹת הֶחָלוֹת עָלֶיהָ, וְהִיא מְסַיַּיעַת לוֹ בְּקִיּוּם מִצְווֹתָיו הוּא, וְיַחַד שׁוֹקְדִים הֵם לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְווֹת הֶחָלוֹת עַל הַבַּיִת, לָכֵן אַהֲבָתָם גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת בְּמֶשֶׁךְ חַיֵּיהֶם הַמְּשׁוּתָּפִים, וּקְדוּשַּׁת הַחַיִּים מִתְרַבָּה בַּד בְּבַד עִם רִיבּוּי הַתַּפְקִידִים הַמְּשׁוּתָּפִים הַמּוּטָלִים עֲלֵיהֶם אהבת איש ואישה תלויה ברצונם לקיים את המצוות יחד, ולכן האהבה גדֵלה עם השנים, ככל שמתרבים התפקידים המשותפים המוטלים עליהם. . יוֹם הַכְּלוּלוֹת אֵינוֹ יוֹם שֶׁל שִׂיא, כִּי אִם הָאָבִיב שֶׁל בְּרִית חִיתּוּנָם, יוֹם בּוֹ נִשְׁתָּל הַגַּרְעִין לְאַהֲבָתָם הַהֲדָדִית החתונה איננה השיא, אלא היום שבו הם מתחילים את החיים המשותפים, ונזרע הזרע לאהבה הדדית. . וְעַל כֵּן לֹא יִתָּכֵן שֶׁבָּחוּר יֹאהַב בְּתוּלָה בְּאוֹתָהּ מִידָּה שֶׁאִישׁ יְהוּדִי אוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ, וְזָקֵן אוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ הַזְּקֵנָה, כִּי רַק בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים הַטּוֹבִים וְגַם הַקְּשָׁיִים נוֹצְרוּ וְנִתְחַשְּׁלוּ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת הַקּוֹשְׁרוֹת יַחַד אֶת לִבּוֹתָם וְדֵעוֹתֵיהֶם האהבה של בני הזוג טרם נישואיהם אינה בת השוואה לאהבתם בהמשך הדרך ובימי זקנותם, שכן המסע המשותף שלהם יוצר קשרים משותפים ומעצים את אהבתם. . (במעגלי שנה ח"א, עמוד רג)
