הידיעה שה' משגיח על מעשי בני אדם, מביאה את מי שדבק בה' לשמוח בטוב שהוא עושה ולהתבייש ברע. בניגוד למעשי בני אדם שיש להם זכות קיום גם במנותק מהם, הבריאה קשורה כל הזמן אל הקדוש ברוך הוא, וזו השגחתו עליה. אם היה ה' מסלק את השגחתו מהבריאה — היה העולם כולו אובד.

עין רואה:

אֵין הֶחָסִיד האדם הדבק בא־ל. עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבָה אוֹ מְדַבֵּר דָּבָר בְּלֹא שֶׁיַּאֲמִין כִּי יֵשׁ עַיִן רוֹאָה אוֹתוֹ וְצוֹפָה עָלָיו וְגוֹמֶלֶת לוֹ עַל הַטּוֹב לפיכך הוא מתבייש אם הוא עושה רע ושמח כאשר הוא עושה טוב. וְעַל הָרַע, וּפוֹקֶדֶת עָלָיו כָּל מְעֻוָּת בְּדִבּוּרוֹ וּבְמַעֲשֵׂהוּ מי שצופה בו בוחן את כל מעשיו וגומל טוב או רע לפי המעשים. . וְלָכֵן הוּא הוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב כְּיָרֵא וְחָרֵד, הַמִּתְבַּיֵּשׁ לְעִתִּים מִמַּעֲשָׂיו, כְּשֵׁם שֶׁהוּא שָׂמֵחַ וְנֶהֱנֶה וּבָא לְהִתְרוֹמְמוּת הַנֶּפֶשׁ בַּעֲשׂוֹתוֹ אֶת הַטּוֹב לפיכך הוא מתבייש אם הוא עושה רע ושמח כאשר הוא עושה טוב. ... כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, מִתּוֹךְ אֱמוּנָתוֹ מְקַיֵּם הֶחָסִיד האדם הדבק בא־ל. אֶת מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ: "הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים — וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה: דַּע מָה לְמַעְלָה מִמְּךָ: עַיִן רוֹאָה, אֹזֶן שׁוֹמַעַת וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בַּסֵּפֶר נִכְתָּבִים ה' רואה את כל מעשי האדם, שומע את כל דבריו, וכותב את כל מעשיו בספר. " (משנה, אבות ב, א)...

ההבדל בין מעשה אדם לבריאה של ה':

כִּי דָּבָר שֶׁבַּבְּרִיאָה אֵינוֹ דּוֹמֶה לְדָבָר שֶׁבַּמְּלָאכָה — שֶׁבַּעַל הַמְּלָאכָה עוֹשֶׂה אֶת הָרֵחַיִם מכשיר לטחינת גרעיני תבואה. לְמָשָׁל, אַף אִם יַעֲזֹב אוֹתָם וְיֵלֵךְ לוֹ — יוֹסִיפוּ הָרֵחַיִם מכשיר לטחינת גרעיני תבואה. לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר לוֹ נוֹעֲדוּ; וְאִלּוּ הַבּוֹרֵא, בּוֹרֵא כָּל הָאֵבָרִים וּמְיַחֵד לָהֶם כֹּחוֹת, הוּא גַּם הַמַּפְעִיל כֹּחוֹת אֵלֶּה בְּכָל הֶרֶף עַיִן, וְאִלּוּ סִלֵּק מֵהֶם הַשְׁגָּחָתוֹ לְרֶגַע אֶחָד — אִלּוּ נִתָּן לָנוּ לְצַיֵּר אֶפְשָׁרוּת כָּזֹאת לְעַצְמֵנוּ — כִּי אָז אָבַד הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בניגוד למעשה האדם שנשאר קיים גם כאשר האדם עוזב אותו, הבריאה של ה' מופעלת ומושגחת כל הזמן, ואם יעזוב אותה יאבד העולם כולו. . (כוזרי מאמר ג, יא)