אחת העבודות המרכזיות במקדש היא הקרבת הקרבנות. בעבודת האדם הרוחנית הקרבנות מבטאים קִרבה של האדם לה'. הפסוק הפותח את ענין הקרבנות מלמד שהקִרבה לה' תלויה אך ורק באדם וברצונו להתקרב, ואין משהו מבחוץ שמונע ממנו להתקרב לה'.

"אָדָם כִּי יַקְרִיב" (ויקרא א, ב) — הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יִתְקָרֵב יקריב מלשון קִרבה והתקרבות. לָאֱלֹקוּת, הִנֵּה "מִכֶּם" הוּא "קָרְבָּן לַהֲוָיָ' אחד משמות הבורא. " — מִכֶּם וּבָכֶם תָּלוּי הַדָּבָר לִהְיוֹת קָרְבָּן לַהֲוָיָ' אחד משמות הבורא. , הַיְינוּ כלומר. לִהְיוֹת קָרוֹב אֶל הֲוָיָ' אחד משמות הבורא. . שֶׁיָּדוּעַ, שֶׁקָּרְבָּנוֹת הֵם עִנְיַן קֵירוּב הַכֹּחוֹת וְהַחוּשִׁים של האדם אל הקב"ה. , וּבָא בָּזֶה לְבָאֵר, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא האדם. לְהִתְקָרֵב לָאֱלֹקוּת, הוּא מִכֶּם, וְהַיְינוּ כלומר. שֶׁתָּלוּי הַדָּבָר בָּכֶם. שֶׁאַל יֹאמַר אָדָם אֵיךְ אֶתְקָרֵב אֶל אֱלֹקוּת, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ מַהוּתוֹ הָעַצְמִי שֶׁהוּא בְּשִׁפְלוּת וּמְלוּכְלָךְ בְּכַמָּה עִנְיָנִים לֹא טוֹבִים שמצבו הרוחני בשפל. , וְאִם כֵּן הוּא בְּתַכְלִית הָרִיחוּק מֵאֱלֹקוּת וְאֵיךְ אֶתְקָרֵב לָאֱלֹקוּת?! עַל זֶה הוּא אוֹמֵר "מִכֶּם" — בָּכֶם הַדָּבָר תָּלוּי יהיה מצבכם הרוחני אשר יהיה. . (מאמר "באתי לגני", תש"י פרק ב)