המקדש אינו בשביל הבורא, אלא בשבילנו. מטרת הציווי לבנות מקדש ולהקריב קרבנות היא שאנו נביא כפי יכולתנו את מיטב נכסינו לה'.

וְעוֹד יִתְפַּלְּאוּ המתבוננים בעניין המקדש. , מָה לַבּוֹרֵא וּלְמִשְׁכָּן, פָּרֹכֶת, נֵרוֹת וְכַדּוֹמֶה. לְפִי הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִמְאוּמָה זקוק לדבר. אֲבָל הַכֹּל צְרִיכִים לוֹ. אֶלָּא הַכַּוָּנָה, שֶׁיְּהוּ עֲבָדָיו נִשְׁמָעִים לוֹ בְּמֵטַב קִנְיָנָם, וּמֵטַב קִנְיָנָם הוּא הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַקְּטֹרֶת וְהַחִטִּים וְכָל דָּבָר עָרֵב מטרת בניין מקדש היא שעם ישראל יביא מן המובחר שבנכסיו, לפי יכולתו, לקב"ה לבניין המקדש ולקרבנות. , וּלְפִיכָךְ יָבִיאוּ מֵאֵלֶּה דָּבָר מוּעָט כְּפִי יְכָלְתָּם, וְיִגְמְלֵם הוּא בְּדָבָר מְרֻבֶּה כְּפִי יְכָלְתּוֹ הגמול לקרבן העם הוא בשפע רב כפי יכולתו של הקב"ה. ... וְיִגְמְלֵם עַל כָּךְ שֶׁיְּגַלֶּה לָהֶם הַנְּבוּאָה מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם מן המקדש. ... וְכֵן יִהְיֶה המקדש. מָקוֹם שֶׁיַּעֲנֶה לִתְפִלַּת הָאֻמָּה בְּכָל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבֹא עֲלֵיהֶם. (אמונות ודעות, מאמר ג פרק י)

המשכן והמקדש הם מקום שבו ה' שוכן אתנו. התפיסה הפילוסופית שה' איננו משגיח על הקורה בעולם ואינו יודע את הנעשה כאן, הכשילה את פשוטי העם. ה' בחסדיו מתנהג עמנו בניגוד לתפיסת הפילוסופים, ושוכן באופן ממשי במקום מסוים.

הַפִּילוֹסוֹפִים הִרְחִיקוּ מֵעָלָיו יִתְבָּרַךְ יְדִיעָה בַּדְּבָרִים הָאֶפְשָׁרִיִּים וְהַשְׁגָּחָה בְּמַעֲשֵׂינוּ, וְדִבְרֵיהֶם הָיוּ לְמִכְשׁוֹל לְעַם הָאָרֶץ הפילוסופים טענו כי ה' איננו משגיח על מעשינו ואינו יודע אותם, והרחקה זו של ה' מן המציאות היום־יומית גרמה לאנשים הפשוטים לטעות ולחטוא. . וְלָכֵן הָיָה מֵחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ עִם עַמּוֹ שֶׁיִּנְהַג עִמָּהֶם כְּרוֹפֵא הַמַּשְׁקִיף עַל בְּרִיאוּת הַחוֹלֶה, וְהִכְתִּיב לְעַצְמוֹ עִנְיָנִים כְּמֶלֶךְ חָסִיד וְרַחֲמָן הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹךְ עַמּוֹ בְּאֹהֶל וּמִשְׁכָּן וְשָׂמֵחַ עִמָּהֶם וכו'... (עקידת יצחק, שמות כה, ב)

מקום המקדש הוא נקודת החיבור בין השפע העליון לבין הארץ. לצדיקים יש כוח, כאשר מעשיהם ראויים לכך, להפוך את הארץ ואת נפשם למקום שבו ה' יכול לשרות.

מקדש של מטה מקביל למקדש של מעלה:

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ — כִּי שָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, מְקוֹם הוֹרָדַת הַשֶּׁפַע הָעֶלְיוֹן לְהָאִיר לָאָרֶץ, וּמֵאָז נִבְרָא הָעוֹלָם שָׁרְתָה שְׁכִינָה בַּמָּקוֹם הַהוּא. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַנִּכְנָס בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה וּמַקְרִיב בּוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִילּוּ נִכְנַס וְהִקְרִיב בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה, כִּי מִקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה כְּאִילּוּ יַעַמְדוּ יַחַד...

ה' שוכן בתוך נפשות עם ישראל כאשר הם ראויים לכך:

וַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן הָיְתָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁהוֹרִיד הַשְּׁכִינָה בִּזְכוּתוֹ לָאָרֶץ... שֶׁלַּצַּדִּיקִים כֹּחַ לַעֲשׂוֹת לְמַטָּה מוֹשָׁב רוּחָנִי קָדוֹשׁ מקום ראוי להשכנת הקדושה. עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְ"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם בתוך נפשם של הצדיקים. " מַמָּשׁ, וְלֹא רַק הִתְפַּשְּׁטוּת כָּבוֹד הארה של הרוחניות בלבד, ולא ממשות. מִלְמַעְלָה. וְאֵין הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עַל הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים שמהם נבנה המקדש. אֶלָּא "בְּתוֹכָם בתוך נפשם של הצדיקים. ", אִם מַעֲשֵׂי יְדֵיהֶם רְאוּיִים לְכָךְ... שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִיקָּר מִנַּפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים לִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָם בתוך נפשם של הצדיקים. , וְלֹא מֵעֵצִים וַאֲבָנִים המקום העיקרי שבו שורה קדושתו של ה' הוא בנשמות הצדיקים ולא במבנים הפיזיים. . (אלשיך על התורה, שמות כה, ח)