המשיח איננו מלאך אלא ילוד אישה, כשאר בני האדם. ואולם הוא צדיק, שגדל בצדקתו, ובבוא הזמן יזכה להיות גואל ותינתן לו הנשמה המיוחדת של המשיח.

הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה וַדַּאי אָדָם צַדִּיק נוֹלַד מֵאִישׁ וְאִשָּׁה, אֶלָּא שֶׁבַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל צִדְקָתוֹ... וְאָז בַּיּוֹם הַהוּא, בִּזְמַן הַקֵּץ, תָּבוֹא נְשָׁמָה־שֶׁל־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, הַנְּתוּנָה בְּגַן־עֵדֶן, וְתִינָּתֵן לָאִישׁ הַצַּדִּיק הַהוּא, וְאָז זָכָה לִהְיוֹת גּוֹאֵל כשיגיע הזמן הראוי, יזכה המשיח לקבל את נשמתו המיוחדת ולהפוך לגואל. . (ארבע מאות שקל כסף, דף עח)

כשם שמשה רבנו לא ידע שהוא עתיד לגאול את עם ישראל עד שהגיע הזמן, כך גם המשיח איננו יודע שהוא יגאל את ישראל. בכל דור יש מי שראוי להיות הגואל, כאשר יגיע זמן הגאולה והדור יהיה ראוי להתגלותו.

המשיח איננו יודע שהוא המשיח עד זמן הגאולה:

הִנֵּה, בְּעִנְיַין בִּיאַת בֶּן דָּוִד המשיח. צָרִיךְ אֲנִי לְהַצִּיעַ הַצָּעָה הסבר. אַחַת, וְהוּא: כְּמוֹ שֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה הַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן, נִזְדַּקֵּן הגיע עד לגיל שמונים. שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְלֹא יָדַע וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא יִהְיֶה גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֵךְ, כִּי אֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה, מִכָּל מָקוֹם סֵירֵב וְלֹא רָצָה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ. כֵּן יִהְיֶה אִם יִרְצֶה ה' הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן גם המשיח איננו מודע להיותו משיח עד שיקבל ציווי על כך. .

בכל דור יש יהודי הראוי להיות משיח:

וּמִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִיָּד נוֹלַד אֶחָד, הָרָאוּי בְּצִדְקָתוֹ לִהְיוֹת גּוֹאֵל, וְלִכְשֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן יִגָּלֶה יתגלה. אֵלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁלְחוֹ לגאול את ישראל. , וְאָז יַעֲרֶה עָלָיו רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ הַטָּמוּן וְגָנוּז לְמַעְלָה עַד בּוֹא יגלה בו את רוחו של המשיח הגנוזה עד ליום המתאים. , וְכַאֲשֶׁר מָצִינוּ בְּשָׁאוּל המלך. אַחַר שֶׁנִּמְשַׁח למלך. בָּאָה עָלָיו רוּחַ מֶמְשָׁלָה שלטון. וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אֲשֶׁר מִלְּפָנִים קודם לכן. לֹא הִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ, כֵּן הָיָה בַּגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן וְכֵן יִהְיֶה בַּגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, וְהַצַּדִּיק הַזֶּה בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ. וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ כִּי רַבּוּ, כְּבָר כַּמָּה וְכַמָּה מֵתוּ וְלֹא זָכִינוּ שֶׁיַּעֲרֶה עֲלֵיהֶם רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, גַּם כִּי הֵם רְאוּיִם לְכָךְ אֲבָל הַדּוֹר לֹא הָיָה רָאוּי. אוּלָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ אִם יִרְצֶה ה', יִגָּלֶה יתגלה. עָלָיו ה', כְּמוֹ לְמֹשֶׁה בַּסְּנֶה, וְיִשְׁלְחֵהוּ... (שו"ת חתם סופר ח"ו, סימן צח)